לא חוששים מהמלחמה: יותר יהודים אמריקאים עוברים לישראל

גל של יהודים אמריקאים מחפשים קשר הדוק יותר עם ישראל, למרות חוסר הוודאות והסיכון בזמן שהמלחמה פוקדת את האזור.

מאז התקפת חמאס, יותר מ-11,700 אמריקאים החלו בתהליך של עלייה. זה כמעט פי שניים מהמספר בשנה הקודמת, כך לפי ארגון 'נפש בנפש', ארגון שמסייע לעולים להיקלט בישראל בקלות.

"יהודים נמשכים לאומה שלהם כשיש עליה באיומים", אמרה יעל קטמן, דוברת נפש בנפש לוושינגטון פוסט. "העניין התחיל מיד אחרי 7 באוקטובר - הבקשות עלו ב-100 אחוז. וגם עם האתגרים והפחדים והבעיות בטיסות, העלייה במספר העולים שמגיעים נמשכת".

ההחלטה לעלות הפכה קלה יותר בגלל האנטישמיות בארצות הברית. פשעי שנאה נגד יהודים בשנה שעברה הגיעו למספרם הגבוה ביותר מאז שה-FBI החל לרשום רישומים ב-1991. פחות מ-3% מאוכלוסיית ארה"ב מזוהה כיהודים, אבל היהודים היו יעד ל-68% מכל פשעי השנאה המבוססים על דת.

יוכבד רוטנברג, התגוררה בדאלאס והרגישה מנותקת במידה רבה מזהותה היהודית כשהתעוררה בשבעה באוקטובר מהודעה של חברה: "ראית מה קורה בישראל?" היא הבינה שהיא צריכה לעשות שינוי.

רוטנברג, צעירה בת 23 במקור מבולטימור ממשפחה דתית, הרגישה משותקת במיטתה כשצפתה בסרטונים של מחבלי חמאס רוצחים אזרחים ישראלים בעוטף. בסופו של דבר, היא הדהימה את מכריה כשהכריזה: "אני צריכה לנסוע לישראל".

תוך שבועיים היתה רוטנברג בתל אביב למה שהיה אמור להיות ביקור של שבועיים. כעת, יותר משנה לאחר מכן, היא עדיין בישראל ובתהליך של קבלת אזרחות.

כעת כמו יהודים אמריקאים רבים, היא מבינה מה המשמעות של היהדות עבורה. היא חזרה לשמור שבת, היא החליטה שהילדים שיהיו לה יהיו דתיים. "אנחנו מבינים שזה הבית שלנו", אמרה.

פיבי רינהולד, בת 19 מניו ג'רזי, למדה על ההיסטוריה היהודית ועל האסון של העם היהודי בשואה כשהייתה בבית ספר יהודי. אבל עד ה-7 באוקטובר, היא אמרה, הכאב הזה תמיד הרגיש מרוחק.

"אי אפשר שלא לערוך השוואות", אמרה רינהולד, שהגיעה לישראל שלושה ימים לפני הטבח, ותכננה להישאר רק כמה חודשים. "העובדה שכולנו מכירים אנשים שניצלו מהתקפת חמאס מרגיש כמעט סוריאליסטי", אמרה. "זה במאה אחוז מחבר אותך להיסטוריה שלך" אמרה לוושינגטון פוסט.

רינהולד בשנה האחרונה עסקה בלימודי דת והתנדבות בחקלאות בקיבוצים בדרום שהותקפו, ומלמדת אנגלית ילדים עקורים.

דייב שלכטר, 43 מקליפורניה, חלם מזה זמן רב לחזור לישראל. כזוג נשוי טרי, הוא ואשתו התגוררו שנתיים בתל אביב, והם הבטיחו לעצמם שהם יחזרו עם שלושת ילדיהם, בני 9, 7 ו-5, כשהקטן יהיה מוכן לנסיעה.

הם רצו שילדיהם יפתחו קשר עם ישראל וילמדו עברית, סיפר שלכטר. "כל יום אחרי 7 באוקטובר, שאלתי את עצמי אם זה הזמן הנכון ללכת. ושיניתי את דעתי פעמיים או שלוש ביום".

בסופו של דבר הם הגיעו לפני חודשיים, זמן קצר לפני שישראל פתחה במתקפה נגד חיזבאללה. האווירה בקליפורניה לאחר ה-7 באוקטובר, סייע לו לקבל את ההחלטה. לא היה אכפת לו כשדגלי פלסטין התנופפו שם, לדבריו. הוא תמיד תמך במדינה פלסטינית לצד ישראל ולא ראה שום דבר מאיים בדגל.

אבל אז השלטים והגרפיטי נעשו יותר מזעזעים, אמר, עם מילים כמו "תהילה לשהידים", "הציונים מטורפים" ו"הצטרפו לאינתיפאדה העולמית".

כשהוא ניסה להוריד שלטים, נשים כינו אותו מתנחל, צעקו לו "שחרר את פלסטין" והציקו לו ברשתות החברתיות. ברגע שהמשפחה הגיעה לישראל, אמר, הוא הרגיש שהוא יכול לנשום בחופשיות. גם כשאיראן שיגרה מטח טילים, הוא התפעל מהיכולת של הישראלים להיות רגועים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!