הניצחון של טראמפ מחזיר את התקווה לישראל | טור דעה

לא היו ימים טובים בישראל כשישי בנובמבר 2024. היום הזה ייחקק בהיסטוריה של מדינת ישראל כיום של ניצחון. בעוד המדינה מתמודדת זה למעלה משנה עם מלחמה אזורית בשבע חזיתות, הידיעה על ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב על פני קמלה האריס התקבלה כ"מים קרים על נפש עייפה" בקרב הציבור הישראלי.

התגובה החיובית לניצחונו של טראמפ חצתה מחנות פוליטיים. לא רק תומכי נתניהו, המכונים 'ביביסטים' (כן, יש כאלה, יש שדורשים אותם לגנאי ויש לשבח), חגגו את הניצחון אלא רבים גם בשמאל ובוודאי במרכז. נכון, אלו, הביביסטים, היו באופוריה מטורפת כשהם חווים "שתי ציפורים במכה אחת" - גם פיטורי גלנט וגם כישלון האריס. "מאיפה בא לנו כל הטוב הזה?" "ועוד יותר טוב..." אמרו ושרו לעצמם, וענו: "מה השאלה? ביבי הגאון". אבל גם אלו שהימרו על האריס (גילוי נאות: אני אחד מהם) לא יכלו להסתיר את שמחתם בבוקר זה, לנוכח התוצאות, חלקם רק בלב פנימה.

אמנם, דמותו של טראמפ רחוקה מלהיות חפה מביקורת. נאמר זאת כך, בלשון המעטה - האיש לא הכי יציב ביקום. נוסיף לכך מעורבותו בפרשיות שונות, התבטאויותיו הבוטות והגזעניות, אירועי הקפיטול האלימים, כתבי האישום והמשפטים התלויים ועומדים נגדו בניו יורק - כל אלה מעיבים על דמותו. אולם, מנקודת המבט הישראלית, הוא קנה לו שם טוב בזכות ובצדק. בשנות כהונתו כנשיא, מאזן פעולותיו מדבר בעד עצמו: העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, קידום הסכמי אברהם ההיסטוריים, ועל הכול - תמיכתו העקבית והאוהדת במדינת ישראל, לצד בתו איוונקה ובעלה ג'ארד קושנר - יהודי, הזוג שומר תורה ומצוות - כל אלה מסבירים את ההקלה שחשו רבים עם היוודע תוצאות הבחירות.

הבחירות בארצות הברית סימנו ציון דרך היסטורי (כמעט) עם התמודדותה של קמלה האריס - אישה לנשיאות המעצמה החזקה בעולם. עמדותיה הליברליות של האריס, במיוחד בנושאים שנויים במחלוקת כמו שוויון זכויות, תמיכתה בקהילות מסוימות וסוגיות חברתיות רגישות אחרות, משום מה לא מצאו הד חיובי בקרב הציבור האמריקאי. גם היותה אישה לא תרם. אמריקה לא עשתה היסטוריה, לא הפעם. תוצאות הבחירות בארה"ב מוכיחות כי למרות הרטוריקה הפרוגרסיבית השולטת בשיח הציבורי, הבוחר האמריקאי עדיין מחזיק בערכים שמרניים ומסורתיים יותר.

ניצחונו של טראמפ אולי נותן לנו אתנחתא קלה בתוך המבול בו אנו חיים, ומקום לאופטימיות זהירה באשר לעתיד היחסים בין המדינות והשלום באזור. אך בסופו של יום, אין לנו לסמוך אלא על אבינו שבשמים. גורלנו וגורל העמים נתון בידי השם; העדפותינו האישיות, תקוותינו ואף הימורינו על המועמד המועדף - כל אלה משניים לתוכנית האלוקית. כך גם, המנהיגים יכולים להצהיר הצהרות ולהבטיח הבטחות, וכמו שנאמר במשלי (פרק כ"א, פסוק א'): "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה", והמלבי"ם במקום מסביר שמדובר בדברים הנוגעים לכלל ישראל. לנו נשאר רק להתפלל: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!