החוברה חוזרת: ספירה חדשה חושפת מגמות מעודדות

תוצאות ספירת חובארות ב-2024 מאשרות שאוכלוסייתן בנגב יציבה בעשור האחרון אך אוכלוסייתן עדיין קטנה ומאויימת

חוברהצילום: שמוליק יערי

החובארה המדברית (Chlamydotis undulata) היא עוף מן הגדולים והמרשימים בישראל וגם מן המינים הנדירים בה. אוכלוסיית החובארות העולמית בסיכון (דרגת VU) והאוכלוסייה האזורית כולל בישראל בסכנת הכחדה (דרגת EN). בעבר הייתה נפוצה משפלת יהודה ודרומה עד הנגב המרכזי, אולם עם השנים תחום תפוצתה הצטמצם בעטיין של כמה סיבות: פגיעה בבית גידולה הטבעי, ציד בלתי חוקי, התרבות יתר של מינים הפוגעים בה ורעיית יתר באזורי תפוצתה. מתוך כך אוכלוסייתה קטנה למדי וכיום החובארות בישראל ובעולם הן בסכנת הכחדה.

חוברהצילום: אייל בריברם

כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל עושה רשות הטבע והגנים ספירה שנתית של פרטים זה 35 שנה, מ-1988. הספירה נעשית בשני אתרים, חצרים ועזוז-ניצנה, המאופיינים במישורים מדבריים עם בתות, בני שיח ושיחיות מדבריות.

בספירה האחרונה של החובארות ביולי 2024 נספרו 254 פרטים בשני האתרים: 242 מהם בחצרים ו-12 בעזוז-ניצנה. מספר זה מבטא עליה במספר הפרטים שנספרו בחצרים יחסית לשנתיים הקודמות ומספר דומה לזה שנספר לפני שנתיים בעזוז-ניצנה, ובסך הכל בעשור האחרון נשמרת עלייה ממוצעת קלה ומתונה של 2.6% בשנה.

חוברותצילום: אייל בריברם

מעקב אחר פרטים ממושדרים

בשנים 2022-2024 הותקנו על כמה חובארות משדרים והם עקבו אחר תנועתם של 29 פרטים בעזרת לוויין. באותה השנה אותרו בחצרים 11 מהפרטים הממושדרים. חלקם מושדרו בניצנה-עזוז, כלומר הם עשו דרך ארוכה כדי לשהות בקיץ בחצרים. הספירה בחצרים נעשתה בנסיעה של כלי רכב בכמה צירים. מהמעקב אחר נתוני המשדרים באותו היום עלה שהפרטים הממושדרים ששהו בחצרים ביום הספירה עופפו קילומטרים ספורים מהמקום ורובם חזרו אליו בתוך 12 שעות. מכאן ששיטת ספירה זו, הנהוגה בחצרים זה שנים רבות, אינה מהווה הפרעה אקולוגית הפוגעת בכשירות הפרטים ובאוכלוסייה.

חובארה מדברית באזור פיקוח ערבה מרכזית ועשוש צילום: דורון ניסים

חשיבותם של שטחי הלס

ב-2022 החל מחקר במימון משותף של הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ורשות הטבע והגנים ובשיתוף עם המועצה האזורית רמת נגב, לצורך אומדן מצב אוכלוסיית החובארות בנגב ולזיהוי צעדי הממשק הנדרשים לשימורה. במהלך המחקר מופו שטחי הקינון , תחומי השיטוט והשהייה שלהן בכל עונות השנה. כ-60 חובארות סומנו במשדרי GPS שאגרו נתונים על מיקומם של הפרטים, דגמי התנועה היומית שלהם ודפוסי הנדידה העונתיים. ניתוח הנתונים עזר למפות גורמי איום המסכנים אותם ומביאים לעיתים למותם. כמו כן נעשתה בדיקה של מידת הצלחת הקינון או כשלונו והסיבות לכך.

חוברה במעוףצילום: דותן רותם, רט"ג

תוצאות המחקר הצביעו על שטחי מפתח ומסדרונות אקולוגיים החיוניים לשימור האוכלוסייה בשנים הבאות ומבליטים את החשיבות הרבה של מרחב חצרים ושמורת טבע פארק הלס, כאחד מאזורי המפתח החשובים ביותר לשימור החובארות בנגב. עם זאת, בעשורים האחרונים אנו עדים להצטברות הדרגתית של מפגעים שונים במרחב חצרים, הפוגעים ביכולתן של החובארות לנצל את שטחי המחייה המיוחדים והנדירים הללו. גדרות מיותרות פרוסות על פני ק"מ רבים, מונעות מעבר של חובארות ובעלי חיים אחרים ובכך קוטעות את רציפות בית הגידול; נטיעות גרמו לשינוי הטופוגרפיה ובית הגידול כך שאינו מתאים לחובארות ולדוגרי קרקע, סוללות עפר ארוכות שנחפרו לצורך הנטיעה יצרו אתרי רבייה נוחים לתנים, שועלים וגיריות, והללו מגדילים את לחצי הטריפה על החובארות.

שתי חוברות מטובעות צילום: דורון ניסים

אוכלוסיית החובארה בישראל נחשבת יציבה, אך עם זאת לחובארות מחזור חיים שנתי הכולל נדידה מקומית או אזורית. בסוף האביב ולאחר עונת הקינון, הפרטים נודדים משטחי הרבייה הנרחבים בנגב ובסיני לשטחים אחרים המהווים עבורם אזורי קיוץ, בהם יעבירו את הקיץ והסתיו. כ-200 פרטים, המהווים כמחצית מאוכלוסיית הנגב וסיני, מתלהקים בכל שנה באזור חצרים ושוהים בו בקיץ ובסתיו. במהלך המחקר פותח מודל של תפוצת החובארות ותנועתן במרחב בעונות השונות, המראה שהחובארות מקייצות בחצרים ובמישורי הלס של צפון הנגב בהסתברות הגבוהה ביותר.

מאמץ אישוש האוכלוסיית החוברות מתבצע במדינות שונות אחת מהן היא ירדן בימים אלה מציינים 30 שנה להסכם השלום.

מידד גורן מנהל מרכז צפרות רמת הנגב של רשות הטבע והגנים והחלה"ט: בשנים האחרונות, במסגרת פרויקט (International Fund For Hubara Conservation) שמשחרר את החובארות במדינות השונות לאישוש אוכלוסיית החובארות במזרח התיכון שוחררו מאות אלפי חובארות באזורים בהם נפוצו בעבר. חובארות אלו גדלו ב"לולים" מיוחדים באבו דאבי ושוחררו כבוגרים. חלק מהשחרורים בוצעו גם בירדן ומתוך כ-4,000 פרטים ששוחררו, עשרות ככל הנראה עברו את הגבול בין ישראל לירדן והתנחלו להן בנגב ובערבה. למעשה כיום מסתובבים פרטים בנגב אשר ידוע לנו כי הם צאצאים לפרטים אשר שוחררו בירדן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!