הביטו לשמיים: הציפורים שנודדות בשמי ישראל ואיפה ניתן לראות אותן?
הסתיו היא עונה בה הטבע מתחדש ומתעורר לחיים חדשים. אחת התופעות המרשימות ביותר בעונה זו היא נדידת הציפורים. מיליוני ציפורים חוצות את שמי ישראל בדרכן למקומות חמים יותר, מפלמינגו גדול עד השלדג הגמדי, אילו ציפורים נודדות בשמי ישראל היום ואיפה אפשר לראות אותם?
- חני לוין
- ה' חשון התשפ"ה
מפלמינגו גדול עד השלדג הגמדי, אילו ציפורים נודדות בשמי ישראל היום ואיפה אפשר לראות אותם? דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים עם הסבר על הציפורים שנודדות בשמי ארצינו
השעון התחלף, האוויר התחיל להתקרר בלילות, והיובש מורגש היטב על ידי כולנו. באופן רשמי, הסתיו כבר כאן.
כמונו, כך גם בעלי החיים, שהחלו להרגיש בחילופי העונות. אחד הסימנים הבולטים ביותר של עונת הסתיו היא נדידת הציפורים שאפשר לראות בכל רחבי ארצנו. לכבוד חילוף העונות, דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים מספר לנו על כמה מינים יפים שניתן לצפות בהם אם רק תרימו את הראש.
רותם: "מדינת ישראל זכתה להימצא במיקום גיאוגרפי ייחודי בכל הקשור לנדידת הציפורים בקו אירופה-אפריקה. מדי שנה, עוברות בארצנו כחצי מיליארד ציפורים, מתוך כ-11 מיליארד ציפורים הנודדות ברחבי עולם פעמיים כל שנה בסתיו ובאביב – מה שהופך אותנו למעצמת נדידה של ממש."
אז אילו ציפורים נודדות בשמי ארצנו?
פלמינגו מצוי
אין מי שלא מכיר את הציפור בעל הגוון הוורוד היפה, שמדי פעם עומד על רגל אחת. מי שלא ידע, הציפור היפה הזו קיימת גם בארצנו הקטנה.
פלמינגו מצוי, הוא ציפור גדולה, ששיטת האכילה שלו ייחודית. הוא ניזון מסרטנים ירודים המתרבים במים רדודים ומלוחים. לצורך איסופם מגוף המים, הפלמינגו מכניס את מקורו הרחב למים ממלא אותו במים וסרטנים ובעזרת הלשון העבה שלו הוא לוחץ את המים כלפי שולי המקור, שם יש מסרקות עדינות הנותנים למים לצאת ולסרטנים להישאר בפנים.
פעמים רבות ניתן לראות את הפלמינגו מדשדשים במים בזמן שהמקור בתוך המים. באופן זה הם מרחיפים את הבוץ והמים ומעלים את הסרטנים לגוף המים כך שניתן ללקטם.
בישראל הפלמינגו נמצא בעיקר בבריכות המלח של אילת, עתלית, ונחשולים המספקות עבורו מקור מזון זמין, אך להקות קטנות מגיעים גם לשמורת החולה ולאגמון החולה.
חטפית אפורה
החטפית האפורה, אכן אפורה מקצה מקורה עד סוף נוצות הזנב, עם פסים עדינים על חזה וראשה, וכשמה כן היא, חוטפת את מזונה.
החטפית ניזונה בעיקר מציד חרקים מעופפים, היא עומדת על קצהו של ענף בולט ומגיחה משם לאוויר במרדף מהיר אחר חרק חולף וחוזרת כמעט תמיד לאותה נקודת עמידה. היא חולפת במספרים גדולים בישראל והיא נודדת לבד, כלומר בכל פעם נראה חטפית יחידה ואולי כמה יחד אך לא ברור שיש קשר ביניהן. בעונת האביב, החטפית האפורה גם מקננת במרכז הארץ ובצפונה.
טבלן בינוני
הטבלן הבינוני הוא עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי במקווי מים גדולים המוקפים בצמחייה הנותנת לו מחסה וניזון בעיקר מדגים וחרקים קטנים, אותם הוא תופס בצלילה.
למרות שמם, יופיו של הטבלן הבינוני, אינו בינוני כלל. בזמן החורף, הטבלן "מתהדר" בכובע שחור וגוף לבן, ובקיץ צבעיו משתנים, גופו מקבל צבעי חלודה וציציות אוזניים צהובות.
הטבלן הבינוני מגיע אלינו בסוף הסתיו ופרטים רבים נותרים למהלך החורף. הוא נמצא בעיקר במאגרים גדולים עם פני מים נרחבים. מאגרים אלו משמשים בשנים האחרונות גם להצבת מתקנים להפקת אנרגיה סולארית המונחים על פני המים.
רשות הטבע והגנים עוקבת אחר השפעת המתקנים על נוכחות מינים כמו גם הטבלן הבינוני הזקוק למרכז המאגר כבית גידול. היא נמצאת בקשר עם היזמים במטרה שהמאגר ימשיך לתפקד גם כבית גידול עבור מינים יפים אלו.
חסידה שחורה
קרובת משפחתה הפחות מוכרת של החסידה הלבנה היא החסידה השחורה. עוף מים גדול ומרשים שניזון בעיקר מדגים, סרטנים ויונקים קטנים. בעוד שבאירופה החסידה השחורה נמצאת בעיקר בחלקות יער קטנות, שטחי חקלאיים, וליד ערוצי מים שונים, בארצנו, ניתן לראותה בעיקר סביב בריכות דגים. ניתן לזהותה בזכות כנפיה המרשימות השחורות כולן ובטנה הלבן.
נץ קצר אצבעות
דורס קטן ומרשים ופחות מוכר החולף בשמי ארצנו, הינו הנץ קצר האצבעות. הוא מזכיר את בן דודו הנץ המצוי המוכר יותר.
הזכרים מקושטים בנוצות עליונות אפורות וכחולות, קדמת גופו לבנה ומפוספסת בפסים חומים-אדומים, והנקבות מתהדרות נוצות חומות יותר, עם גווני זהב וחלודה. הנץ נודד בארץ בלהקות גדולות, כששיא הנדידה מתרחש בתחילת הסתיו.
איית צרעים
דורס נוסף פחות מוכר שעף בשמי ארצנו הוא איית צרעים דורס בינוני בגודלו. במדינתנו האייה חולפת במספרים גדולים, הנדידה שלו מתרחשת בעיקר באזור הגליל ועמק יזרעאל.
איית הצרעים נצפה בארצנו בעיקר בעונות הנדידה. למרות גופן הגדול הן ניזונות על גם על זחלים של דבורים וצרעות למיניהם אך גם על זוחלים ויונקים קטנים.
חמריה חלודת זנב
ציפור קטנה ויפהפייה נוספת שניתן לראות בעיקר באביב ובקיץ, היא חמריה חלודת זנב. ציפור המותאמת לתפיסת חרקים, ארוכת הרגליים ובעלת מקור צר. את החמריה ניתן לזהות בעזרת זנבה הייחודי הזקור כלפי מעלה, בצבעיו המזכירים צבעי חלודה.
החמריה מסמלת את המערכות האקולוגיות של הבתה ויער הפארק, שתי מערכות אקולוגיות מיוחדות הנתונות תחת איומי פיתוח והתמרת שטח לחקלאות. החמריה, ממקמת את קיניה נמוך יחסית ולכן הם חשופים לפגיעה. אחד הגורמים לירידה במספרי החמריות המקננות היא גידול במספרים של חתולי בית שהגיעו על נקלה לקינים הנמוכים, אך צמצום שטחי הבתה ויער הפארק הם גורם משמעותי בצמצום אזורי מחייתה.
שלדג גמדי
עם נוצותיו הכחולות היפיפיות, אין מי שלא מכיר בארצנו את השלדג הגמדי! בארצנו, מתקיימים שלושה מיני שלדג, כאשר הגמדי הינו השלדג היחיד שאינו נמצא כאן כל השנה אלא רק חולף . את השלדג הגמדי אפשר למצוא בעיקר סביב מקורות מים. כפי ששמו רומז, השלדג מצטיין בשליית דגים ואכילתם, שכן הם מזונו העיקרי ואותם משיג השלדג בצלילה מרשימה למים.
חופמאים: חרטומית הביצות, לוחם וחופמי צווארון
קבוצה של עופות שבישראל ניתן לראותם לאורך חופי הים ומקווי מים שונים, בעוד שבמקומות הקינון שלהם נמצאים לפעמים הרחק ממקורות מים. החופמאים הם קבוצה מיוחדת בה לכל מין התאמה לניצול בית הגידול של גדת מקווה המים כך שניתן לראותם ביחד זה לצד זה מבלי שהם מפריעים אחד לשני. לכל מין מקור באורך ייחודי ורגלים באורך מסוים. באופן זה כל אחד יכול לנצל שכבה שונה של הבוץ או של פני המים בגדת מקווה המים.
חרטומית הביצות עם מקור ארוך מאוד ורגליים קצרות נוברת לעומק הבוץ בעוד שהלוחם עם רגליו הארוכות ומקורו הארוך ניזון בגדה מוצפת או בצמחיית גדות בגובה נמוך. לעומתם החופמי צד בגדות חשופות ולחות ולו רגליים קצרות ומקור קצר.
כל החופמאים הם נודדים מעולים ואת מרבית הנדידה הם מבצעים בלילה במעוף אקטיבי לפעמים בגובה עצום. בישראל ניתן לראותם לאורך החופים וכן בגופי מים שונים כמו בשמורת החולה, בשמורת עין אפק.
ישנם גם מינים מיוחדים שאינם מתקרבים למקווי מים כמו חופמי הערבה אותם ניתן לראות לעיתים גם בשמורת הר הנגב ובשדות במערב הנגב.
זאת התקופה לבוא לשמורות הטבע והגנים הלאומיים ולצפות בנדידת הציפורים.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות