דו"ח המבקר: "הממשלה התוותה מדיניות דיור לאומית באופן לקוי"

לאחר דו"ח המבקר על הוצאות מעון ראש הממשלה, מתפרסם היום (ד') דו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור הכולל ביקורת חריפה, לפיו הממשלה לא זיהתה את בעיית מצוקת הדיור בזמן, וכשלה הטיפול בה.

משבר הדיור בא לידי ביטוי בנטל הולך וגובר של הוצאות הדיור של משקי בית רבים. גם בימים אלה עדיין מסתמנת מגמת עלייה במחירי הדיור, קובע המבקר.

מגמת עלייה זו החלה כבר בשנת 2008, ואילו ההכנסה נטו של משקי הבית בתקופה שחלפה מאז גדלה באופן מתון יותר. יודגש, כי נטל הוצאות הדיור מכביד בעיקר על שכבות האוכלוסייה שהכנסותיהן נמוכות או בינוניות, ולדבר ישנה השפעה על רווחתן וחוסנן הכלכלי.

מינואר 2008 עד דצמבר 2013 חלה הכבדה ניכרת בנטל ההוצאות על דיור. בשנים 2012-2002 נוצר פער מצטבר בין מספר התחלות הבנייה למספר משקי הבית, שתרם לעלייה ניכרת במחירי הדיור.

בשנים 2007-2005 קיבלה הממשלה מספר החלטות העשויות להשפיע השפעה של ממש על שוק הדיור, אולם יישומן של חלק מההחלטות התעכב, וחלקן האחר אף לא יושם כלל ונותר בגדר "אות מתה". כפועל יוצא מכך, התפוקות של שרשרת הייצור של יחידות דיור בשנים 2007-2005 לא נתנו מענה הולם ליעדי התכנון והשיווק שהציבה הממשלה בהחלטותיה ובתכניותיה, ולא הלמו את צורכי שוק הדיור. כתוצאה מכך, עם פרוץ משבר הדיור בשנת 2008 לא היו בידי הממשלה אמצעים להתמודדות עם הזינוק במחירי הדיור ועם משבר הדיור ההולך ומעמיק.

אף שכבר במהלך 2008 הסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה ה-31 בראשותו של מר אהוד אולמרט, שכיהנה באותה עת, לא זיהתה מגמה זו.

בשנים 2010-2008 גדלו הפערים בין ההיצע לביקוש בשוק הדיור. מחירי הדיור עלו בתקופה זו בכ-36% במונחים ריאליים ונטל הוצאות הדיור גדל. תהליך זה הוא הלכה למעשה משבר הדיור הנוכחי.

רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32 בראשותו של מר בנימין נתניהו את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור, וקבעה כי יש לקיים מדיניות דיור שמטרתה להוריד את מחירי הדירות תוך שימת דגש על דירות לצעירים (משפחות ויחידים) הרוכשים את דירתם הראשונה. אף על פי כן, המשיכו מחירי הדיור לעלות בשנים 2012-2011, אם כי באופן מתון יותר.

בשנת 2011, טרם המחאה החברתית, ובשנת 2012, בעקבות ממצאי דוח ועדת טרכטנברג שהוקמה כתוצאה מהמחאה החברתית, נקטה הממשלה מספר צעדים במטרה להגדיל את היצע הדירות, אולם ההסדרים שהוצעו לא נתנו מענה לבעיה. כך גם נמצאו ליקויים בעבודת המטה להתוויית מדיניות הדיור הממשלתית ובהפעלתה.

עוד עולה כי כי במשך שנים לא היתה הסדרה חוקית או מינהלית של דיור בר השגה. גם הפעלת מסלולים מיוחדים, כמו "מחיר למשתכן" ו"השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח", הניבה תפוקות דלות ולא הביאה לידי שיפור מהותי בהיצע הדיור לאוכלוסייה הנזקקת לו.

כאמור, מאז שנת 2008 חלה עלייה ריאלית חדה במחירי הדירות ובגובה שכר הדירה בישראל. אחד הגורמים לכך הוא מחסור בעשרות אלפי דירות שנוצר עקב היקפן המצומצם של התחלות הבנייה ביחס לגידול במספר משקי הבית.

כולת ההשפעה של המדינה ומוסדות השלטון השונים על שוק הדיור בישראל הייתה ונשארה מכרעת, בעיקר משום שהמדינה מחזיקה בכלים ובמשאבים רבי עצמה ורחבי היקף ומשום שבבעלותה רוב קרקעות ישראל. לצורך מיצוי השימוש בכלים ובמשאבים משרדי ממשלה ומוסדות המדינה נדרשים לפעול בתיאום ומתוך ראייה מערכתית וארוכת טווח של שוק הדיור, על בסיס מדיניות דיור ממשלתית שתכליתה לקבוע את היקפה ואופייה של ההתערבות הממשלתית בשוק הדיור כדי להשיג את יעדי הממשלה.

לאחר סיום הביקורת קיבל קבינט הדיור לפחות החלטות שעסקו בנושא, ביניהם, מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה, שיווק יחידות הדיור במתכונת 'מחיר מטרה' ועוד אך הן לא מומשו.

לא רלוונטי להיום
תגובת משרד הבינוי לדוח המבקר: "דוח מבקר המדינה שפורסם היום היה נכון לתחילת 2013. הנקודות והנושאים שמעלה המבקר טופלו ותוקנו מאז כמעט כולן, ולכן הדוח אינו רלבנטי להיום.

"שר הבינוי אורי אריאל פנה למבקר המדינה לעשות דוח השלמה ומעקב אחר התיקונים לשנים 2013-14.
כפתרון לבעיות שזוהו עם תחילת הקדנציה הנוכחית ומופיעות בדוח התבצעו בשנתיים האחרונות פעולות משמעותיות: נקבעו יעדי שיווק ריאליים וגבוהים בתיאום כל הגורמים הרלבנטיים – יעדים שהמשרד ורמ"י עברו אותן ואף הגיעו לשיא של שיווק קרקעות (50,500 יח"ד) מאז הקמת המדינה בשנת 2014. בוצעו שני מהלכים שזכו להסכמה ולשבחים מקיר לקיר: פרסום מכרזי מחיר מטרה ראשונים המבטיחים הנחה של של 20% לפחות על מחיר הדירה, חתימת חמישה הסכמי גג לעשרות אלפי יחידות דיור (ועוד הסכמים בדרך) המבטיחה תמרוץ רשויות להאצת הבנייה ולהוצאת היתרי בנייה מהירים תוך 90 יום.

"לראשונה, הוקם גוף מתכלל למדיניות הדיור המיידית וארוכת הטווח (ועדת השרים לענייני הדיור, "קבינט הדיור"), הרשאות ותקציבי התכנון גדלו במאות אחוזים, הוארך תוקף חוק הוד"לים וכן הוקמה הותמ"ל על מנת לקצר את משך התכנון הסטטוטורי, נחתם הסכם בגובה 4 מיליארד שקל להסרת חסמים תחבורתיים ("נתיב לדירה"), קודם פינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ, הקמת רשות להתחדשות עירונית נמצאת בשלבים האחרונים לקראת יישום ומהלכים רבים נוספים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!