היערכות לתגובה האיראנית: שלוש הנחות העבודה של טהראן

ברקע האיומים מצד בכירים במשטר האיראני כי יגיבו לתקיפה הישראלית על אדמתם ב-25 באוקטובר, מסביר ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לאיראן, מה הרציונל מאחורי הכוונה האיראנית לתקוף.

הוא כותב: העלייה הנמשכת ברף האיומים האיראניים ביומיים האחרונים, ובכלל זה מצד מנהיג איראן, מעידה כי הדילמה האיראנית בין שתי אופציות רעות (תגובה תוך נטילת סיכונים משמעותיים נוספים או הימנעות מתגובה במחיר שחיקה נוספת בהרתעה האיראנית), ככל הנראה הוכרעה לטובת תגובה צבאית, גם אם מועדה ומאפייניה המדויקים טרם נקבעו סופית.

הכרעה זו עשויה להעיד על שלוש הנחות עבודה באיראן:

א. היעדר תגובה לתקיפה החמורה ביותר על איראן מאז מלחמת איראן-עיראק עלול לסכן לאורך זמן את איראן אף יותר מאשר תגובה חרף הפגיעה המשמעותית במערכי ההגנה האווירית וביכולות ייצור הטק"ק שלה. זאת, משום שהדבר עלול לעודד, בראיית ההנהגה האיראנית, את ישראל ליזום מהלכים התקפיים עתידיים מול איראן (לרבות מול תוכנית הגרעין), שרבים בישראל אינם מסתירים את רצונם לממש

ב. ניתן עדיין לשקם את יכולת ההרתעה של איראן מול ישראל ולכפות עליה שינוי בכללי המשחק באמצעות פעולה, שתוכיח את יכולת ההיזק של איראן תוך שימוש ביכולות הבליסטיות המשמעותיות שעדיין נותרו בידיה

ג. ניתן להשפיע על אופן התגובה הצפויה של ישראל לתגובה האיראנית (ואולי למנוע מעבר לשלב ב' של תקיפת יעדי תשתית, סמלי משטר וגרעין) באמצעות תגובה במאפיינים שונים מבעבר: ירי שלא משטח איראן, התבססות על ארגונים "שלוחים" והתמקדות ביעדים ספציפיים בישראל.

מטבע הדברים, הנחות יסוד אלה עשויות להיות שגויות ולשקף הערכת יתר של היכולות האיראניות (לרבות אלה שנפגעו), הערכת חסר של כוונות ישראל ויכולותיה ובכך להביא למיסקלקולציה נוספת בעימות בין שתי המדינות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!