כך פועלות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, כל עוד נמשכת הלחימה ברצועת עזה ובלבנון, המיליציות הפרו איראניות בעיראק צפויות להמשיך בתקיפות נגד ישראל במסגרת “חזית התמיכה” של “ציר ההתנגדות”, בניסיון לרשום הישג תודעתי עם פגיעה קשה בשטח ישראל וכדי לבסס את מעמדן בין השלוחות הפרו-איראניות במזרח התיכון. להערכת המרכז, אם תהיה הסלמה נוספת בעימות הישיר בין איראן לבין ישראל, טהראן עלולה להורות למיליציות להסלים את תקיפותיהן נגד ישראל ונגד יעדים אמריקאיים במזרח התיכון ואף לספק להן אמצעי לחימה מתקדמים יותר. כמו כן, אם איראן תתקוף שוב ישירות את ישראל, עלולות המיליציות העיראקיות לקחת חלק בתקיפה בהנחיה של איראן ובתיאום עמה.

קיימות כמה גרסאות באשר להרכב המיליציות ב”התנגדות האסלאמית בעיראק”

מזכ”ל גדודי חזבאללה, אבו חסין אלחמידאוי, ציין כי המיליציות הנכללות במסגרת ההתנגדות האסלאמית בעיראק הן: תנועת האצילים (אלנג’באא’), גדודי חזבאללה, כתאא’ב סיד אלשהדאא’ וחרכת אנצאר אללה אלאופיאא’. אלחמידאוי לא הזכיר את מיליציית עצאא’ב אהל אלחק (קבוצות אנשי האמת), שככל הנראה הודרה בשל יריבות עם שאר המיליציות.

לפי גרסה נוספת, ההתנגדות האסלאמית בעיראק כוללת מיליציות פרו-איראניות נוספות, בהן ארגון בדר וגדודי אלאמאם עלי.

לפי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, ההתארגנות כוללת את גדודי חזבאללה, תנועת האצילים והתארגנויות קטנות יותר.

מחלקת המדינה האמריקאית ציינה כי ההתנגדות האסלאמית בעיראק היא חזית של ארבעה מיליציות המזוהות עם איראן: חרכאת אנצאר אללה אלאופיאא’, גדודי חזבאללה, תנועת האצילים וכתאא’ב סיד אלשהדאא.

על פי המידע הקיים, נראה כי המיליציות משתפות פעולה באמצעות מטה התיאום של ההתנגדות העיראקית (אלהיא’ה אלתנסיקיה ללמקאומה אלעראקיה). המטה נחשף לראשונה בפומבי ב-10 באוקטובר 2020, כאשר פרסם הודעה על הפסקת אש שנועדה לקדם משא ומתן על לוח זמנים ליציאת הכוחות הזרים בעיראק. לפי הפרסומים, המטה כלל את גדודי חזבאללה, תנועת האצילים ובתקופה מסוימת גם את עצאא’ב אהל אלחק.

מספרם של לוחמי המיליציות המשתייכות להתנגדות האסלאמית בעיראק אינו ידוע באופן רשמי, אולם ההערכות הן כי מדובר בעשרות אלפי פעילים, אלפים מתוכם נמצאים בסוריה, בעיקר באזור אלבוכמאל, בגבול סוריה-עיראק. לפי מספרים בלתי רשמיים, גדודי חזבאללה מונים כעשרים עד שלושים אלף פעילים, תנועת האצילים מונה כעשרת אלפים עד עשרים אלף פעילים וזהו גם מספר הפעילים המוערך של כתאא’ב סיד אלשהאדאא’.

אזור הפעילות המרכזי של גדודי חזבאללה הוא ג’רף אלצח’ר, דרומית-מערבית לבגדאד, לוחמי תנועת האצילים פרוסים במחוזות צלאח אלדין, נינוא, בגדאד, נג’ף, כרבלא ודיאלא. לוחמי מיליציית אנצאר אללה אלאופיאא’ וכתאא’ב סיד אלשהדאא’ פעילים בעיקר באזור אלאנבאר.

לארבע המיליציות יש נוכחות במחוז דיר אלזור שבמזרח סוריה, ובעיקר בעיר אלבוכמאל. כמו כן, השליטה של המיליציות, ובייחוד של גדודי חזבאללה, על מעבר הגבול קאא’ם, שמחבר בין מחוז אלאנבאר בעיראק לבין אלבוכמאל, מאפשר להן להעביר לוחמים ואמל”ח ממעוזיהן בעיראק לתוך סוריה לצורך תקיפות נגד ישראל ונגד בסיסים אמריקאיים בסוריה ולקראת פריסה באזורי הגבול הסורי עם לבנון ועם רמת הגולן.

מקור בגיוס העממי” ציין כי באזור ג’רף אלצח’ר, שנמצא תחת שליטת המיליציות, ישנם אנשים שאינם עיראקים, אשר מתפקדים בו בתור “יועצים”, בהם איראנים, חות’ים ולבנונים. כמו כן, “המקור” מסר כי ג’רף אלצח’ר הפך לאזור של בתי מלאכה ומפעלים לייצור טילים וכטב”מים וכי ל”גיוס העממי” יש יחידה גלויה לייצור צבאי וכי לכל מיליציה באזור יש בית מלאכה ייחודי לייצור אמצעי לחימה (אמל”ח). “מקור” נוסף מסר כי “ציר ההתנגדות” הפך את ג’רף אלצח’ר למרכז של אימונים, הדרכות, פיקוד ושליטה, וייתכן גם לייצור אמל”ח בסדר גודל בינוני והרכבת כטב”מים איראניים. בנוסף, הוא ציין כי האזור מהווה מקום לאימונים והכשרות למפקדים ולוחמים במיליציות הפרו-איראניות בתימן, בחרין, סוריה ולבנון.