מדוע ביקשתי סליחה על קברו של המוהרא"ש?

לאחר אינספור פיתולים בכבישי הגליל וגשם זלעפות שניתז לכל עבר. כולל טעות קלה בניווט ה-Waze. ושלטי הבחירות מזווית העין ״אתם לא שקופים - המהפכה חוזרת״, הגעתי.

המיקום: בית העלמין במעלה הר יבנאל, קבר המואהר״ש שיק. הזמן: אמש בשעת לילה. השעה 02:30 לפנות בוקר, והמקום שוקק חיים.

תאורה קלה מאפילה אלומת אור על החוסים תחת האוהל הטרי שהוקם לא מכבר, ומצבה הדורה מעטירה את מתחם הקבר. יריעת ברזנט זמנית עוטפת את הציון ותחתיה מצטנפים מניין מתפללים מצינת הליל ומטיפות הגשם.

העילה הרשמית שבגינה הגעתי היא בקשה סליחה.

תקציר: נולדתי לתוך חסידות ברסלב. ולצערי בסביבה שממנה גדלתי, לא העריכו את הרב שיק זצ"ל, וזה בלשון המעטה. לכן קרה שבילדותי נקטתי בצעדים מבזים כנגדו - בטיפשות של נער צעיר בימים.

"בהיותי נער זלזלתי בצדיק"
ניגשתי חרישית לציון כשידי ממששת את מצבת האבן הקרה, שלפתע רעד בלתי מוסבר אחז בי.
החלטתי שהגיע העת לסגור מעגל וקטעתי לרגע את הנוכחים ממילמול פסוקי התהילים וביקשתי את רשותם לומר את המילים הבאות: ״בהיותי נער זילזלתי לצערי בצדיק הטמון כאן ולכן אבקש כאן ברשותכם מחילה וסליחה ומקווה שבקשתי תיפול על אוזניים קשובות״, סיימתי.

אנחת רווחה יצאה ממני. הרגשתי שמסע כבד שהעיק לי במשך תקופה ארוכה הוסר ממני.

בנתיים, התוועדתי לסגולה החדשה - המוהר״ש שיק זצ״ל כתב בצוואתו החקוקה על מצבת השיש המרשימה:(ראו תמונה) ״מבטיח לכל בחור רווק שיבוא לקברי ויגמור את כל ספר התהילים ימצאו את זיווגו״.

מתברר שזה הטרנד המוביל לעת עתה בשבועות האחרונים, בקרב הממתינים לזיווגם. בואו נזכור שטרם מלאו 30 יום לפטירתו של הצדיק מיבנאל, ושלל סיפורי ישועות יש למכביר.

אחד מהנוכחים ציין בפני: ״יום לאחר הקבורה של הרב הגיע בחור בן 26 שהתקשה במציאת זיווגו וסיים את ספר התהילים, והתארס כעבור שבוע״.

עוד אחד מצטט: ״המוהרא"ש זצ"ל אמר לאחר פטירתו כי קברו יהפוך כציון הרשב״י ועד כה זה מתממש״.

כמובן שלא יכלתי לסרב והצטרפתי באישון ליל ובקור האוחז בצפון הארץ ב-03:00 לפנות בוקר לקריאת התהילים.

איני נוהג לשתף, אך לא יכולתי שלא
אסכם קצרות: איני נוהג לשתף רגעים אינטימיים מחיי בפומבי, אך כאן ראיתי חובה לעלות את הדברים על הכתב מבחינת ׳מודה ועוזב ירוחם׳.

רציתי גם ליידע את הציבור על מתחם קבר נוסף שסוחף אחריו את עמך בית ישראל שעולים ממילא באופן תדיר לצפון על מנת לפקוד את קברי את ישראל, כדי להעתיר בתפילה על ישועת הכלל והפרט.

הדרך חזור לביתי נעשתה בצורה רגועה יותר, שברקע מתנגן לו הניגון העתיק והמרגש ׳סולו קוקוש׳ מחצר הקודש קאליב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!