הטייסים שעשו היסטוריה ותקפו לראשונה באיראן מדברים: "עוד נחזור לשם"

טייסי מטוסי הקרב, ה-F16, שעשו היסטוריה ותקפו לראשונה באיראן, מספרים בריאיון מיוחד על ההיערכות שנמשכה שנים ארוכות עד שיצאה לפועל, התחושות בתא הטייס, האפשרות לתקוף באיראן פעם נוספת ואיך זה מרגיש להבין שביצעת משימה שלא היה כדוגמתה בעבר.

רס"ן (במיל') נ' (45) - ביום-יום מנהל קרן השקעות נשוי ואב לחמישה - מכיר את התחושה הזו מקרוב; כבר ב-7 באוקטובר הוא הוקפץ לטייסת, ובצהריים כבר תקף ברצועת עזה. מאז הספיק לתקוף מהאוויר שורת יעדי טרור ברחבי המזרח התיכון, ובליל שישי האחרון שבר לעצמו שיא של מרחק - עם התקיפה באיראן.

"זו היתה השנה המשוגעת ביותר בחיי כטייס קרב", הוא אומר בראיון לוואלה, לדבריו, הרגע שבו הוטלה עליו המשימה להוביל רביעיית מטוסי קרב לתקיפה לא הפתיע אותו - מכיוון שחיל האוויר נערך למשימה מורכבת שכזו כבר 20 שנה. "ברגע שהבנתי שזו המשימה, שמחתי שאני הולך להיות חלק מהדבר הזה. אמרתי לעצמי: אולי זו באמת התחלה של שינוי המזרח התיכון".

במהלך הראיון שחזר את הטלת הפצצות על היעדים הרגישים באיראן. "הרגע של הטלת החימושים זה ה'ואו'. הכל מתנקז לשם. הכל עבד כמו שצריך. פגעתי במטרות וניתקתי מגע. אני יודע שמבחינת עוצמה, זה אפילו לא הילוך ראשון שלנו. ואני חושב שזו לא הפעם האחרונה. אני חושב שעוד נחזור לשם".

יש בו גם תסכול, כמובן, על הפער בין ההישגים האדירים של חיל האוויר בשנה החולפת - לבין האכזבה הנוראה, הקטלנית, לנוכח תפקוד החיל ב-7 באוקטובר. "לא צריך אותי כדי להבין שצה"ל כשל באותו יום. אני בסוף חלק מהמערכת הזו, והמערכת תצטרך ללמוד להפנים את מה שקרה".

בטייסת 119 בבסיס רמון התכוננו למבצע בדקדקנות. "כולנו היינו פה מהחג", סיפרה רס"ן ענאל ממגדל הפיקוח של הבסיס לynet, "ביום שישי פתחנו את היום מוקדם בבוקר לעוד אימונים והכנות. ביצענו תדריך עם המפקדים לחיילים. אנחנו דואגים לשמר את הביחד לפני, יושבים ומדברים על המשמעות של מה אנחנו עושים כאן, עם התמרון, כשיש לנו את החטופים. יש לי חבר טוב בשם עומר ונקרט שנחטף (ונקרט נחטף לעזה מהמסיבה ברעים), ובכל פעם שמטוס ממריא אני חושבת עליו, ועל החברים שלנו שהם לוחמים שאנחנו שומרים עליהם שם".

רס"ן ר' (40), ראש תחום חימוש בטייסת תחזוקה בבסיס רמון, בסיס האם של הטייסת, התבטא ברוח דומה. "השתמשנו בחימושים 'טיפשים' וישנים, וגם בחימוש מתקדם. אנחנו קוראים לזה 'משימות איכות'. ברור שהיתה התרגשות, בגלל גודל האירוע", סיפר, והוסיף כי הוא חש "גאווה להיות חלק מזה. כולם חזרו בשלום, והכל עבד. לא הופתענו מההיקף של החימושים והמטוסים. באנו מוכנים. התכוננו לרגעים האלה במפעלי הפצצות".

"אני תמיד אזכור את הירח באותו לילה. הוא היה שליש ירח יפה ובוהק, ובדיוק זרח בזמן שאנחנו טסים בעומק, האיר את הסביבה ואפשר לי לראות בלילה מאוד חשוך", סיפר טייס הקרב רס"ן ש' על הרגע מעל שמי אויב. הוא עלה לישראל כחייל בודד והיה חלק ממבצע "ימי תשובה". כטייס קרב הוא מקפיד לשמור על זיכרון קצר ולחשוב כבר על הגיחה הבאה. אבל מה שלא נמחק מהזיכרון זו המחויבות והחשיבות של החזרת החטופים הביתה, והשבת האזרחים לבתיהם בצפון ובעוטף. "המשפחה יודעת שהייתי חלק מהתקיפה. אבל מה בדיוק עשיתי - אלה דברים שאני עדיין לא יכול לספר. זה קשה מרחוק. אבל גם למי שההורים שלו פה קשה לשתף תחושות ועל הדברים שאנחנו עושים. פה החלטתי לספר וזה מאוד מחזק. ההורים מאוד התרגשו והיו גאים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!