השר עמיחי אליהו בטור מיוחד: "תפסיקו לנסות לחנך חרדים"

בעוד מיטב בנינו נופלים בקרב, אלפי צעירים חרדים נעדרים משדה המערכה. לא מפחד, לא מרפיון, אלא מסיבה מורכבת הרבה יותר.

המחיר בדם שאנחנו משלמים הוא בלתי נתפס. בכל פעם שאני רואה אם שכולה, בכל פעם שאני שומע על עוד חייל שנפל, הלב נצבט מחדש. המחשבה על אלפי הידיים שיכלו להחזיק נשק, על אלפי הצעירים שיכלו לעמוד על המשמר, על אלפי המוחות שיכלו לתרום למאמץ המלחמתי - היא מחשבה שאינה מרפה.

אבל אז אני נזכר בשיחה שהייתה לי עם אברך צעיר בביקור במרכז מורשת החזון אי"ש בבני ברק. "אתה חושב שאנחנו לא רוצים להגן על עם ישראל?" הוא שאל אותי בקול רועד. "אנחנו רוצים. אבל אנחנו גם יודעים שברגע שנכנס למערכת שרוצה 'לחנך' אותנו מחדש, אנחנו מסכנים משהו שנשמר בדם ובדמעות שנים על גבי שנים."

והנה עומד לו יאיר גולן, האיש שהיה סגן הרמטכ"ל, ומכריז על תוכניותיו "לחנך" את החרדים. באותן מילים בדיוק שמהן הם חוששים, באותה שפה מתנשאת שדוחפת אותם עמוק יותר אל תוך חומות הגטו הוולונטרי. כשאני שומע אותו, אני מבין שהוא וחבריו במטכ"ל הם חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון.

כי מה שגולן לא מבין, מה שרבים מאיתנו לא מבינים, הוא שעבור החרדי הממוצע, החרדיות אינה רק דרך חיים - היא החיים עצמם. זו מסורת שעברה מסבא לאבא לבן, זו זהות שנבנתה טיפה אחר טיפה בדם של דורות. כשהם שומעים מילים כמו "חינוך מחדש", הם שומעים את קול המשכילים שניסו "לתקן" אותם, את קול המשטרים שניסו "להאיר" אותם, את קול כל אלה שחשבו שהם יודעים טוב יותר מה טוב בשבילם.

הפרדוקס הוא שדווקא הרצון העז שלהם "לחנך" אותם הוא שמונע את גיוסם. כל עוד במטכ"ל יישבו אנשים שרואים בצבא לא רק מסגרת להגנה על המדינה, אלא גם כלי לשינוי תרבותי כפוי, החרדים יתבצרו בעמדתם. וכך, במקום להתמקד במה שבאמת חשוב - הגנה על עם ישראל - אנחנו נתקעים במאבק תרבותי עקר.

המחיר של המצב הזה נספר בדם. בכל יום שעובר, הנטל על החיילים, על נשות המילואימניקים הגיבורות, הופך כבד מנשוא. אבל הפתרון לא יבוא מכפייה. הוא יבוא רק כשנבין שאפשר לגייס חרדים בלי לנסות "לתקן" אותם, שאפשר ליצור מסגרות צבאיות שמכבדות את אורח חייהם במקום לנסות לשנות אותו.

כשנסלק אנשים כמו יאיר גולן מעמדות ההשפעה בצבא, כשבמטכ"ל יפסיקו לראות בצה"ל כור היתוך כפוי, כשלקצונה הבכירה יהיה חשוב יותר לאפשר לחרדים להיות לוחמים, יותר מאשר הרצון לחנכם- נתחיל לראות שינוי אמיתי.

זה לא מאבק בין דת למדינה. זה מאבק בין הבנה לכפייה, בין כבוד לזלזול, בין חיים למוות. וכרגע, כולנו מפסידים בו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!