סיכום חג: כך חגגו את שמחת תורה בחצרות הקודש ובהיכלי הישיבות

עמך בית ישראל ועולם התורה והישיבות בכל מושבותיהם חגגו את חג שמחת תורה בהתעלות גדולה בבתי הכנסת בכל רחבי הארץ. השנה צויין בשמחת תורה שנה לטבח הנורא בדרום. בקהילות הקדישו הקפות להחלמתם של הפצועים ושובם של החטופים.

כמידי מוצאי שמחת תורה מגיש 'בחדרי חרדים' את סיכום החג מהחצרות ומהישיבות במחיצתם של גדולי ישראל וחצרות הקודש.  

בחצרות האדמו"רים והחסידים

• בחצר חסידות גור ערך המשב"ק ר' לייבי פזינצבסקי 'מי שברך' לרפואתו האדמו"ר מויז'ניץ בעת עליית הרבי מגור. בלילה סיימו את ההקפות בשעה 20:30. בהקפות ביום עברו רק אלו שיש בידם למעלה מ- 300 דפי גמרא 'מזומנים', לגבי בחורים בגילאי 15 וילדים שיש בידם גם 300 דפים מזמונים יעברו בהקפות רק עם ההורים.

חידוש מיוחד היה שהאדמו"ר לראשונה הורה לערוך קידוש לרגל הולדת נינתו בשמחת תורה ולא בשבת הקרובה ואכן את הטיש אחרי מוסף סיימו בשעה 14:00. באמצע הקפות שניות במוצאי החג הכריז ר' יצחק מאיר טאומן צעק ברמקול בנוכחות הרבי, על בחור שנאבד משעות אחר הצהריים, ומי שראה אותו שייגש למשרדים בבית המדרש. לאחר כמה שעות נמצא הנער האבוד. 

הרבי מויז'ניץ בהושענא רבאצילום: שוקי לרר

• בערב החג בטיש ה'פרידה' מהסוכה בחצר חסידות באיאן אמר הרבי לכל אלה שנשארים ב'יזכור' בשמחת תורה שיזכרו את אלו שנרצחו בשמחת תורה בשנה שעברה. כשיצא מהסוכה הרבי נישק את הסוכה מול הקישוט הענק שעיצב הגרפיקאי יוסי פקשר ונכנס להיכל הקלויז.

בהקפות בליל החג אחרי הקפה שישית נכנסו 2000 ילדי החסידות בלעה"ר ל'קלויז' למנהג 'צאן קדושים' שהונהג השנה לראשונה בבאיאן. השנה, לאחר ההודעה הדרמטית בערב החג כי אין לעשות קידושים פרטיים בהפסקה, ארגנו גבאי הקלויז קידוש גדול ומפואר הרבה יותר מכל השנים האחרונות.

הרבי מבאיאן נפרד מהסוכה בנשיקהצילום: מ.א

בחצר חסידות צאנז בקריה בנתניה קיימו את מעמד זריקת התפוחים בנעילת החג. מעמד זריקת התפוחים ידוע כסגולה למי שזקוק לישועה ותופס תפוח נושע בזאת השנה. צפו בתיעוד וידאו מרהיב מהמעמד. 

• בחצר חסידות קרלין סטולין שהו אלפי החסידים באוהל הענק בגבעת זאב. בהקפה השביעית שרו 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים' בעקבות שנה למלחמה והניצחונות בחיסולים. לראשונה סיימו את ההקפות בלילה בשעה 12:00 ולא בשעה 3:00 כמו בשנה שעברה ושנים עברו מדובר על זמן מוקדם במושגים של החסידות. צפו בתיעוד מרהיב בהרצה מהירה של אלפי החסידים יוצאים במוצאי החג מהאוהל.

• בחצר חסידות דושינסקיא, כל שנה בשמחת תורה, מתרחש מעמד נשגב ומלא רגש ושמחה. לאחר תפילת מנחה, כמנהג אבותיו הקדושים, עורך האדמו"ר קידוש ברוב עם, לצד אחיו הגרמ"י אב"ד הקהילה בבי"ש, ומשמיע דברי תורה בהם מחבר את סיום התורה לתחילתה, ומוסיף דברי חיזוק והתעוררות לכלל החסידים. לאחר הקידוש, כמסורת של שנים, עוברים המוני החסידים לפני האדמו"ר משך שעה ארוכה עד סמוך לשקיעה, לקבל קופסה קטנה ובה פרוסת געפילטע פיש.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי באחד הרגעים, כשההמונים עוברים בתור הארוך, הבחין האדמו"ר בילד קטן, שעמד שם ובכה, וראשו חשוף ללא כיפה. מיד עצר האדמו"ר את כל התור, קרא לילד אליו ושאלו בעדינות: "למה אתה בוכה, ילד?" הילד, כשדמעות בעיניו, סיפר שבמהלך הדחיפות נעלמה לו הכיפה. האדמו"ר, ברגישות אופיינית, לא היסס לרגע. הוא הסיר את כיפתו הגדולה מתחת לשטריימל והניח אותה על ראשו של הילד הקטן. "עמוד כאן לידי", אמר לו האדמו"ר באבהיות, ופנה לסובבים אותו: "חפשו בבקשה את הכיפה של הילד".

הילד עמד ליד האדמו"ר, וכיפת האדמו"ר הגדולה כיסתה את כל ראשו הקטן, מראה שעורר חיוכים והשתאות בקרב החסידים שחלפו בתור. הגבאים והחסידים חיפשו בכל פינה אחר הכיפה האבודה, אך לשווא. אחד מהם, בניסיון לסיים את העניין, שלף את כיפתו והראה אותה לאדמו"ר באומרו: "הכיפה נמצאה". האדמו"ר הביט בו בחיוך קל ואמר: "אל תנסו לסובב אותי. עד שלא תמצאו את כיפתו של הילד, אני לא אקח ממנו את הכיפה שלי".

החיפושים נמשכו עוד זמן רב, וכל פעם שהובאה כיפה אחרת, האדמו"ר סירב לקחת אותה מהילד. בתוקף אמר: "רק כיפתו המקורית של הילד תשוב אליו". בסופו של דבר, אבי הילד הגיע לאדמו"ר ואמר שהם צריכים לחזור לביתם, והוא ייתן לילד את הירמולקע שלו (כיפה לבנה) עד שיגיעו לביתם. אך האדמו"ר השיב לו באהבה: "לא, הילד רגיל לכיפה שחורה. אתם יכולים לשוב לביתכם, אבל את הכיפה שלי תשאירו לראשו."

כך, ברגע של חסד, תבונה ורגישות אין קץ, העניק האדמו"ר לא רק כיפה אלא תחושה עמוקה של אכפתיות וחמלה.

• בחצר חסידות ביאלא שם חגגו לראשונה שמחת תורה לראשונה ללא הרבי ה'מבשר טוב' זצ"ל כשבנו הרבי ניגש לתפילת גשם ומוסף עם קיטל. בעת ההקפות בהקפה של הילדים הרבי לקח את נכדו היתום בן השנתיים וחצי, בנו של בנו הרב ישראל אברהם משה רבינוביץ ז"ל ממנצ'סטר, שהלך לעולמו בגיל 30. הרבי הרים אותו על ידיו כשהוא רוקד עמו לעיני החסידים שדמעות היו בעינהם. בהקפות שניות יצא הרבי ל'הקפות' יצא עם ספר תורה זעיר שסבו החלקת יהושע מביאלא זצ"ל הביא מסיביר.

הרבי מביאלא בנענועים בחול המועדצילום: שלומי טריכטר

• בחצר חסידות נדברונה ניתנה הוראה בערב החג שאברכים ובחורים מתחת לגיל 40 לא ירקדו עם ספרי תורה בבית המדרש אלא מסביב לבימה מיוחדת שהוצבה בהיכל הטישים. השנה לא התקיימה ההפסקה המסורתית לאחר הקפה 'שישית'. טיש נעילת חג נערך בחסידות בזמן רבינו תם. 

הרבי מנדבורנה בטיש בחול המועדצילום: שוקי לרר

• בחצר חסידות תולדות אברהם יצחק, נערכו ההקפות בהיכל בית המדרש החדש במאה שערים, על פי התוכנית הוקמה במה מיוחדת עליה היה הרבי אמור לערוך את ההקפות בשמחת תורה, את הבמה הכינו כבר להושענא רבא עליה ערך הרבי את ההקפות, אך בשמחת תורה ביקש האדמו"ר לערוך את ההקפות באופן רגיל על רצפת בית המדרש. 

בליל החג סיימו את ההקפות בשעה 23:00, וביום סיימו מוסף דקות ספורות לפני השקיעה ומיד התפללו תפילת מנחה בכדי שיוכלו להספיק סעודה עוד לפני השקיעה. אחרי צאת החג נכנס הרבי לטיש נעילת החג הנמשך כעת, ולאחר מכן הקפות שניות. באורח נדיר קרא האדמו"ר לעסקני קרן הבנין של ביהמ"ד החדש ורקד איתם במשך כמה דקות בהקפה השביעית כאות הכרת הטוב על הקמת הבנין.

בטיש בחול המועד בשמחת בית השואבה קיבלו החסידים יחד עם הרבי את פני הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר. בטיש בהושענא רבא השתתף הגה"צ רבי שלמן וייס אב"ד שערי טוביה בנו יחידו של מרן הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל אותו הושיב הרבי לידו ואף ביקש להביא לו כיסא מכובד.

בנעילת החג הראשון של סוכות התיר הדיין הגר"ש ברנדסדורפר לרבי לדבר את דברי התורה ברמקול למרות שהרבי לא עושה מלאכות בחול המועד, הגר"ש התיר ואמר שהרבי יאמר 'ברוך המבדיל' והרמקול הונח על השולחן כך שהרבי לא נגע בו. הרבי ביקש מהמשב''ק הרב דוד ראטה להכריז שעושה זאת לאחר שקיבל היתר מרב שלא יצא מכשול מחמת מראית עין. בסיום דברי התורה אמר הרבי: "אני מבקש שיתפללו עבור הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שזקוק לרחמי שמים מרובים, הרבי אמר אנו צריכים את מנהיגי ישראל איתנו נא לעורר רחמים עבורו". 

הרבי מתולדות אברהם יצחק בטיש בחול המועדצילום: שוקי לרר

• התרגשות רבה נרשמה בקרב חסידי צאנז ז'ימגראד הרבי ניגש לראשונה לפני העמוד בתפילת מוסף ואמר את תפילת גשם של החג כמנהג אבותיו. בנעילת החג הרבי זרק תפוחים לחסידים המסוגלים לישועה כמנהג בית צאנז ולאחר מכן פצח בריקוד 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'.

הרבי בזריקת התפוחיםצילום: איתי קצב

בחצרות גדולי ישראל, והיכלי התורה והישיבות.

• פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שהה כמדי שנה בהיכל ישיבתו בעיר בית שמש. פוסק הדור השתמש עם ספר התורה הזעיר ביותר בעולם שנכתב במיוחד בזמנו עבור מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כדי להקל עליו באחיזת הספר תורה במשך כל זמן ההקפות.בליל הושענא רבא הגיעו רבים מבני הישיבה ולמדו כל הלילה בסוכתו הגדולה בחצר ביתו בהר נוף כאשר במהלך הלילה אף נשא פוסק הדור דברי תורה וחיזוק בפני התלמידים במהלך הלילה אף הגיע הרב אברהם שטרן ומסר לפוסק הדור את ספר התורה הזעיר.

הגר"מ שטרנבוך עבר לפני התיבה בתפילת גשם ובתפילת מוסף ובשעה זו נערך מעמד הקפות שניות בהיכל הישיבה בהשתתפותו. 

• אצל רבינו ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן: רגעים ספורים לפני תום יום הושע"ר ביקש ראש הישיבה מנכדו, עמו הוא לומד בחברותא, לקיים את סדר הלימוד בסוכה, באומרו שראוי להיפרד מן הסוכה מתוך דברי תורה. וכך למד ראש הישיבה עד כניסת חג שמחת תורה. קודם תפילת ה'יהי רצון' ביקש ראש הישיבה מנכדו ליטול שוב את ארבעת המינים לפני הפרידה מן הסוכה.

רבינו הגרמ"צ ברגמן נפרד מהד' מיניםצילום: באדיבות המצלם

ראש הישיבה הגרמ"צ השתתף בכל מהלך ההקפות הן בלילה והן ביום שנערכו שעות ארוכות. התרגשות מיוחדת נרשמה כשראש הישיבה שורר את הניגון המיוחד, אותו שמע בילדותו בבתי הכנסת לבני עדות המזרח בירושלים, על סדר ה'אלפא ביתא' מתחילה לסוף ומהסוף להתחלה. כמו כן שורר ראש הישיבה את הניגון העתיק על המילים "מלך רחמן". ראש הישיבה עלה ל'חתן תורה', לאחר מכן נשא ראש הישיבה דברי חיזוק קצרים לקראת זמן החורף הארוך העומד לפתחינו, ועורר כי אנו צריכים לזכור את השמחת תורה בשנה שעברה ואת כל ההשתלשלות שלאחר מכן, באיזה פחד היינו שרויים, וכמה עלינו להודות על הניסים הגלויים שהקב"ה עושה עימנו, ושנזכה שהזמן הבעל"ט יעבור בסיעתא דשמיא בלי כל המפריעים והמקטרגים מבית ומחוץ.

• המוני תלמידי ובוגרי ישיבת סלבודקה שמחו בשמחת התורה בהיכל הישיבה, סדר חלוקת העליות: ראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו עלה ל'חתן תורה', מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש עלה ל'חתן בראשית', רגעי השיא בהקפות היו בעת החזרת ספרי התורה לארון הקודש. ראשי הישיבה עלו על מדרגות ארון הקודש בכדי להחזיר את ספרי התורה האחרונים ובמשך זמן עמד הקהל הגדול ושר 'ותחזינה עינינו בשובך לציון', עם שקיעת החמה נערך מעמד סיום החג בהיכל הישיבה.

הושענא רבא בישיבת סלבודקהצילום: שוקי לרר

• בישיבת פוניבז' חגגו השנה את נעילת החג באופן מצומצם ללא פארנצ'עס כמידי שנה שנבנים בהיכל. שיא המעמד כניסתו של ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בהשתתפות אלפי משתתפים. השנה התקיים המעמד בשילוב תחילת כתיבת אותיות לספר תורה מהודר שייכתב לעילוי נשמתו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל ויוכנס להיכל הישיבה. 

הגר"ח פיינשטיין עם ספר תורהצילום: באדיבות המצלם

• ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז קיים את התפילות וההקפות בבית מדרשו הסמוך לביתו ‘אהבת התורה – איש מצליח’, ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק. לאחר תפלת מנחה בערב החג, חילק הגר"מ מאזוז את כל פרשיות התורה לציבור לקריאה לעילוי נשמתם של כל החללים הנרצחים במלחמה. ראש הישיבה עצמו קרא את פרשת בראשית וכן את עליית שביעי מפרשת וזאת הברכה. לאחר מכן ערך הגר"מ מאזוז 'מי שברך' לחטופים החיים שישובו לביתם, ולנרצחים שיחזרו גופותיהם לקבר ישראל, כשהוא מזכיר את כלל השמות אחד אחד. לסיום ערך ראש הישיבה השכבה לכל החללים שנרצחו אשתקד במלאת השנה.

בהקפות שנערכו בליל החג לאחר תפלת ערבית וכן למחרת לאחר תפלת מוסף כובד ראש הישיבה בהקפה ראשונה שנרכשה עבורו במיוחד ע"י תלמידו מקורבו. לאחר ההקפות עברו לפני הגר"מ מאזוז רבים מתלמידיו ומתושבי העיר לברכת חג. ביום שמחת תורה כובד ראש הישיבה ב'חתן תורה' שנרכשה ע"י אחד מתלמידיו. לאחר תפלת מוסף ערכו בבית מדרשו של ראש הישיבה סיומי מסכתות לע"נ הנרצחים וחללי המלחמה, זאת כפי קריאתו של ראש הישיבה בהצטרפותם של חכמי הדור. הגר"מ מאזוז עצמו סיים את מסכתות סוכה ועבודה זרה, כאשר לסיום קרא את קטע הסיום ממסכת עבודה זרה בקול. לאחר מכן קראו כל המסיימים יחד את נוסח 'הדרן עלך' כנהוג.

במוצאי החג ערך ראש הישיבה הבדלה בבית מדרשו, ולאחריה הדליק נר לעילוי נשמתם של כל החללים והנופלים בחג שמחת תורה אשתקד.

• ראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש, בליל יו"ט התפלל ראש הישיבה בהיכל ישיבת פוניבז' שם קיבל את ההקפה הראשונה תוך שהוא אוחז בידו את ספר התורה הזעיר שנתרם במיוחד עבורו. כך גם במהלך כל ההקפות בהיכל הישיבה אחז ראש הישיבה בספר התורה הזעיר לצידם של ראשי ורבני הישיבה. את תפילת שחרית התפלל היכל הישיבה שם כמידי שנה מאז ומקדם נערכה תפילת מוסף ובתוכה תפילת גשם מיד בסיומה של תפילת שחרית. לאחר התפילה צעד ראש הישיבה להיכל בית מדרשו 'תפארת שמואל' שם התקיימו באותה העת ההקפות, ולאחריהם קריאת התורה כשראש הישיבה מקבל את ה'חתן תורה' כנהוג.

כאשר עלה ראש הישיבה לתורה השתנק מבכי ובירך את ברכות התורה בהתרגשות עצומה. בשעה 14:15 הגיע ראש הישיבה להיכל ישיבת פוניבז' שם החלו באותה העת ההקפות המסורתיות. בסיום ההקפות קיבל ראש הישיבה את ה'חתן בראשית'.

ראש הישיבה הגר"א דויטש בחול המועד בכותלצילום: באדיבות המצלם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!