אחרי WhatsApp: בועת האפליקציות מתנפחת

מעטים האנשים שהביטו בידיעות הרבות שהתפרסמו, בדיוק לפני שנה, על כך שפייסבוק רוכשת את WhatsApp ב-19 מיליארד דולר ולא הרימו גבה או שתיים. השווי המוגזם לאפליקציית הודעות מיידיות, שצמח בהמשך ל-22 מיליארד דולר כשהעסקה נסגרה סופית באוקטובר האחרון לאור העליות במניות פייסבוק שזינקו מאז, שימש עדות נוספת לבועתיות שמאפיינת את תעשיית הטכנולוגיה.

זה אמנם היה סיפור רומנטי איך מנכ"ל ואחד משני מייסדי וואטסאפ, יאן קום, יהודי ממוצא אוקראיני, היגר כנער לארה"ב ללא משפחתו וחי על תלושי מזון עד שכמה שנים אחר כך התדפק על דלת ביתו של מארק צוקרברג וסגר את אחת מהעסקאות הגדולות בעידן הנוכחי של האינטרנט. מעטים תהו מדוע קום, שמחזיק בעמדה נחרצת נגד שילוב פרסומות באפליקציית ההודעות הפופולרית, משלב ידיים עם אחד הגופים המובילים בעולם כיום בפרסום דיגיטלי וכזה שעושה כסף מסחר במידע אישי של גולשים. השאלה הגדולה הייתה איך אפליקציה שגובה דולר אחד עבור ההורדה, ורק מחלק מהמשתמשים, מגיעה לשווי של 19 מיליארד דולר.

שנה אחרי, לפייסבוק עדיין אין תשובות ברורות לכך. השווי זינק, כאמור, ל-22 מיליארד דולר ואם להסתמך על העובדה שמספר המשתמשים הפעילים מדי חודש קפץ מ-420 מיליון בפברואר 2014 לכ-700 מיליון בינואר 2015, אז כנראה שהחברה כבר שווה הרבה יותר. ועדיין, לא ממש ברור איך פייסבוק מתכוונת להחזיר את ההוצאות.

המנכ"ל קום עדיין בחברה ועדיין נחוש להימנע מפרסומות באפליקציה. במקביל, פייסבוק מטפחת את אפליקציית ההודעות של עצמה - Facebook Messenger - וכך נוצר מצב תמוה בו שתי אפליקציות הודעות פופולריות מאותה משפחה מתחרות זו בזו. בראיון שהעניק לאחרונה ל"גלובס" דיוויד מרקוס, האיש שאחראי על המסנג'ר של פייסבוק, הוא ציין כי גם ברשת החברתית המובילה בעולם מחפשים אחר מודל עסקי שעובד עבור המסנג'ר וכשזה יתפוס ויצליח, ייתכן מאוד שקום ו-וואטסאפ יישרו קו ויאמצו אותו.

בין אם השנה תשתנה התמונה מבחינת פייסבוק ו-וואטסאפ ובין אם לא, נראה ששוק האפליקציות ממשיך להתנפח לממדים בועתיים של ממש. לפני כשבוע חשפה סוכנות הידיעות בלומברג כי חברת Snapchat, המפעילה אפליקציה חברתית של הודעות בין חברים שנעלמות לאחר מספר שניות, מנהלת מגעים בימים אלה לסבב גיוס של 500 מיליון דולר לפי שווי של 19 מיליארד דולר.

מדובר בחברה שבאוגוסט האחרון הייתה שווה 10 מיליארד דולר ובשלהי 2013 דחתה הצעת רכש מפייסבוק בהיקף של 3 מיליארד דולר. האפליקציה אמנם זוכה לפופולריות רבה, בעיקר בקרב קהל מבוקש של צעירים, ואף הציגה לאחרונה פיצ'ר משמעותי באפליקציה שמאפשר צריכת תוכן בדרך חדשה וייחודית, אך מדהים לראות איך השווי מזנק כמעט משום מקום. לצורך השוואה, באפליקציה משתמשים 150-200 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש - כמחצית ממספר המשתמשים שהיו לוואטסאפ, כשזו נרכשה לפי אותו שווי (19 מיליארד דולר) בפברואר 2014.

אבל לא מדובר רק בסנאפצ'אט. אפליקציית הזמנת המוניות הפופולרית אובר (Uber) מצליחה להטריף את עמק הסיליקון עם הזינוקים התכופים בשווי שלה. ביוני 2014 עמד שווי החברה על 18.2 מיליארד דולר ובדצמבר האחרון הוא עשה קפיצת מדרגה והגיע לכדי 41 מיליארד דולר. אם זה לא מספיק, אז אתמול פורסמו ידיעות לפיהן אובר הגדילה את סבב הגיוס האחרון שלה במיליארד דולר נוספים (ראו מסגרת). אובר נחשבת לחברה הפרטית בעלת השווי הגדול ביותר אחרי Xiaomi, יצרנית הסמארטפונים הסינית, ששווה 46 מיליארד דולר.

אובר בת השש צומחת במהירות וקצב ההכנסות שלה עומד על כ-10 מיליארד דולר, אבל החברה עדיין לא רווחית. גם השווי הגבוה שלה, עדיין לא מציב אותה בראש רשימת האפליקציות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסין פועלת אפליקציית ההודעות המיידיות WeChat, שהוגדרה על-ידי "פורבס" כאחת האפליקציות החזקות בעולם. שווי החברה, ש-440 מיליון משתמשים פעילים עושים בה שימוש מדי חודש, מעולם לא פורסם באופן רשמי וההערכות נעות להן מ-35 מיליארד דולר ועד ל-70 מיליארד דולר, כשהדיווחים האחרונים שמים את האצבע איפשהו בחלק העליון של הטווח סביב 60 מיליארד דולר. האפליקציה, שיצאה לדרך בדיוק לפני ארבע שנים, פותחה על-ידי ענקית האינטרנט הסינית Tencent, שנסחרת לפי שווי של 158 מיליארד דולר, ועד היום היא נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה שלה. בשונה מוואטסאפ, חלק מאפליקציות ההודעות הפופולריות דוגמת WeChat מתבססות על מודלים עסקיים שכוללים פרסומות ואף מכירת משחקים או סטיקרים.

ברשימה המכובדת, אך המפוקפקת לעיתים, אפשר למצוא גם את אינסטגרם, שגם אותה פייסבוק רכשה בעסקה שאמנם נעה רק סביב מיליארד דולר, אך השאירה הרבה פיות פעורים כיוון שלרשת החברתית מבוססת התמונות לא היה אז שום מודל עסקי. מאז שוויה צמח תחת השרביט של צוקרברג ונכון לדצמבר האחרון עמד על 35 מיליארד דולר.

אובר היא לא אפליקציית המוניות היחידה שמצליחה לקפוץ אל מעבר לכל היגיון עסקי, שלפיו מתנהלות תעשיות אחרות מחוץ לעולם הטכנולוגיה. כך, שתי אפליקציות המוניות המובילות בסין - Didi Dache ו-Kuaidi Dache - הודיעו בסוף השבוע שעבר על מיזוג לפי שווי של 6 מיליארד דולר לאחר שגייסו יותר ממיליארד דולר קודם לכן, בין היתר, מהחברות עליבאבא ו-Tencent. המיזוג יאפשר להן לתת פייט משמעותי לאובר, שבעצמה גייסה מהמתחרה הסינית Baidu. גט טקסי, שהוקמה בישראל, משחקת על אותו מגרש והשווי המוערך שלה עומד על 3 מיליארד דולר, כשהיד עוד נטויה. חברת Lyft, מתחרה נוספת בז'אנר, מנסה לגייס בימים אלה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כשהשווי המוערך שלה לפני הסיבוב הוא 700 מיליון דולר עד 1.5 מיליארד דולר.

ישראליות ברשימה
ברשימה אפשר למצוא כמובן גם את Waze, שזכתה לתג מחיר של כמיליארד דולר, כשגוגל שמה עליה את ידיה ומאז ככל הנראה שוויה צמח ועלה אך אינו ידוע. נציגה חצי ישראלית נוספת ברשימה הזו היא וייבר, שנמכרה ב-900 מיליון דולר לחברת האינטרנט היפנית Rakuten, והעלתה כבר אז תהיות על בועה ימים בודדים לפני שוואטסאפ - סוג של מתחרה בעולם אפליקציות ההודעות - שברה את שיאי ההיגיון עם סכום העתק של 19 מיליארד דולר.

אבל גם מחוץ לרשימת האפליקציות בעלות השווי הגבוה ביותר אפשר לתהות אם אין בועה בחנויות האפליקציות. מיקרוסופט הכניסה את היד לכיס לאחרונה ורכשה אפליקציית לניהול לוח זמנים ויומן פגישות בשם Sunrise ב-100 מיליון דולר. העסקה פורסמה חודשיים אחרי שמיקרוסופט שילמה 200 מיליון דולר עבור Acompli, אפליקציית מייל שהיא כבר הספיקה לסגור ולשלב את העיצוב והפונקציונליות שלה באפליקציה שלה עצמה, Outlook.

חברת Dropbox, שמפעילה שירות ואפליקציית אחסון בענן למשתמשי קצה ולארגונים, שילמה גם היא סכומים גבוהים למדי על אפליקציית המיילים Mailbox, שאמנם זכתה לביקורות אוהדות לאורך הדרך, אך לא בטוח שהיא שווה סכום של 100 מיליון דולר - סכום ששולם עליה לפני שנתיים. שנה קודם לכן, במארס 2010, הייתה זו חברת המשחקים החברתיים Zynga, ששילמה 180 מיליון דולר על אפליקציית המשחק Draw Something, רק כדי להוריד עליה את השאלטר שנה וחצי לאחר מכן.

אז מה יהיה הסוף עם האפליקציות שבודדות מהן באמת מצליחות לאתגר את גבולות החדשנות והיכולות ואחרות בעיקר מאפשרות לשלוח הודעות מהאחד לשני? לא ברור. כשאובר ו-WeChat דוהרות קדימה וממשיכות להקפיץ מעלה את השווי המוערך, קשה לדעת מתי אחת מהן תפגוש את תקרת הזכוכית. מודלים עסקיים, כמות משתמשים פעילים ושאר קריטריונים לקביעת שווי עדיין רלבנטיים אבל גם לא מעט הייפ, ימשיך לסייע לשווי לזנק עד שאולי הבועה הטכנולוגית הזאת תתפוצץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!