חוקרים משערים: לחץ מוביל לסרטן במערכת העיכול

מגמה מדאיגה נצפית בשנים האחרונות: עלייה במספר מקרי סרטן המעי הגס בקרב צעירים בעולם המערבי, כולל בישראל. בעוד סרטן המעי הגס נחשב למחלה המתפתחת בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, נתונים חדשים מעלים כי גם צעירים סובלים ממנו בשיעור הולך וגובר. כעת, מחקר חדש שפורסם לאחרונה, מציע קשר מפתיע בין סטרס ומצב נפשי לבין הופעת המחלה, ומצביע על כך שמתח נפשי יכול להיות גורם מרכזי בהופעת גידולים במערכת העיכול.

במחקר, נמצא כי בעכברים שנחשפו לרמות סטרס גבוהות, חל שינוי במיקרוביום – החיידקים החיים במעי – והיו עלייה במקרי סרטן המעי הגס. החוקרים מסין, שביצעו את המחקר, מתארים את תוצאותיו כמדאיגות ודורשות המשך מחקר מעמיק על מנת להבין את השלכות הממצאים על בני אדם.

כיום, ישנן השערות רבות באשר לגורמים הפוטנציאליים המובילים לעלייה במקרי סרטן המעי הגס בקרב צעירים, אך מחקר זה מספק חיזוק לרעיון שמתח נפשי ממושך עשוי לשחק תפקיד משמעותי. על פי המחקר, בעכברים שנחשפו למתח כרוני, נצפו שינויים ברכב חיידקי המעי, מה שהוביל להתפתחות גידולים ממאירים. החוקרים מאמינים כי מדובר בשילוב של מתח נפשי ושינויים ביולוגיים שמתחוללים במערכת העיכול, אשר יוצרים קרקע נוחה להתפתחות מחלות, כולל סרטן.

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול באסותא רמת החייל, התייחסה למחקר ואמרה: "בעולם המערבי, וגם בישראל, נצפתה עליה בהיארעות סרטן המעי הגס באוכלוסיית הצעירים. הסיבה לכך לא ידועה אם כי יש השערות שונות שקשורות לגורמים סביבתיים כגון תזונה לא בריאה ושימוש מיותר באנטיביוטיקה בילדות. במחקר הנוכחי, שנעשה בעכברים, נראה קשר בין רמות סטרס לבין שינוי בחיידקי המעי ועליה במקרי סרטן המעי הגס. מחקרים נוספים דרושים כדי לאמת זאת ולהבין את ההשלכות לגבי בני אדם".

ההשלכות של הממצאים הללו עשויות להיות מרחיקות לכת בכל הקשור להבנת ההשפעות של סטרס מתמשך על הבריאות. בנוסף לגורמים גנטיים וסביבתיים, סטרס נתפס כגורם משמעותי בהחמרת מחלות רבות, והחוקרים מאמינים כי זהו גם המקרה עם סרטן המעי הגס.

חיידקי המעי, הידועים גם בשם "מיקרוביום", ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת החיסונית שלנו. מחקרים מראים כי שינויים בהרכב החיידקי במעי עלולים להוביל לדלקות כרוניות, שמשחקות תפקיד בהתפתחות גידולים סרטניים.

במחקר הנוכחי, החוקרים הבחינו כי בעכברים שנחשפו לסטרס כרוני, התרחשו שינויים דרמטיים במיקרוביום שהובילו להאצת תהליכי דלקת ולגידול במספר מקרי הסרטן.

אף על פי שהמחקר נמצא בשלביו המוקדמים ויש צורך במחקרים נוספים לאימות הממצאים, מסר חשוב שנשמע שוב ושוב הוא חשיבות הגילוי המוקדם.

ד"ר טחובר מדגישה: "בארץ, ההנחיות הן להתחיל את בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס לאוכלוסיה שאיננה בסיכון גבוה, החל מגיל 50. למרות זאת, אם יש רקע משפחתי או סימפטומים מחשידים, יש חובה לבצע בדיקת קולונסקופיה קודם לכן, בכל גיל. גילוי מוקדם על ידי ערנות לסימפטומים, מציל חיים".

למרות החששות העולים מהמחקר, חשוב לזכור כי הדרך להקטין את הסיכון היא באמצעות מעקב שוטף אחר הבריאות, במיוחד בקרב אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון. אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או סימפטומים מתמשכים כמו דם בצואה, שינויים בתנועות המעיים, או ירידה בלתי מוסברת במשקל, צריכים לפנות לבדיקה רפואית ולשקול ביצוע קולונוסקופיה.

החוקרים מקווים שבעתיד הקרוב ייערכו מחקרים קליניים נוספים בבני אדם, שיעזרו להבין את ההשלכות המלאות של סטרס על בריאות מערכת העיכול. 

ד"ר אסתר טחובר, היא מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול באסותא רמת החייל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!