הכירו את הישראלים שזורקים מדי שנה כסף לפח: מקבלים שוברי קניות לחג ואינם ממשים אותם

כ-3 מיליון עובדים שכירים (כ-75% מהעובדים השכירים במשק), קיבלו טרם החגים מתנה ממקום העבודה. הרעיון מוכר - שוברים לחג, תווי קניה או שוברים דיגיטליים שונים שיאפשרו להם לרכוש מוצרים או מזון דרכם. 

המעסיקים כבר הפנימו מזמן שבתחרות של "תו או מתנה", למתנה אין סיכוי ומרבית העובדים מקבלים את השי לחג בתווים.

אך על פי נתוני בנק ישראל וגופים נוספים, רוב הישראלים כלל לא מממשים את השוברים שמקבלים, ובכך הם למעשה מפסידים את ההטבות שניתנות להם באופן ישיר. 

בנוסף, לפני שנתיים פורסם סקר של בנק ישראל, לפיו 56% ממחזיקי התווים בשווי ממוצע של 300 שקלים אינם מממשים את השוברים. 

אחת מהסיבות שבגינן ישראלים לא מממשים את השוברים יכולה להיות נעוצה בעובדה שחלק מהשוברים הם שוברים פיזיים, בצורת כרטיס נטען, שצריך להכניס לארנק, אך בעקבות המעבר לתשלום מהסלולרי באופן ישיר, ישראלים רבים הפסיקו להשתמש בארנקים, דבר שיכול להסביר את אי-המימוש הרחב בכרטיסי השי לחג. 

בארגון פעמונים, שמעניק כלים להתנהלות כלכלית נבונה לישראלים, אומרים כי אי-מימושם של התווים הוא טעות כיוון שהם יכולים לסייע בקניות לחג או לעשות בהם שימוש חכם שיכול לסייע לתזרים השוטף בבית. 

חרף העובדה שהכנסת ניסתה להאריך את תקופת תווי השי והשוברים לחג, הכרטיס אינו תקף לעולם, אלא יש לו תאריך שבו יפוג התוקף. "חשוב להבין ששובר לא ממומש עלול להיות פג תוקף והכסף יעבור מהלקוח לחברה בחזרה, זה כמו לזרוק כסף לפח", אומרת שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים. "רבים מהישראלים שוכחים בכלל שקיבלו שי לחג, וממשיכים הלאה, זה חבל". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!