הפרת ההסכם במולדובה: הסיפור מאחורי הקטסטרופה של השבים מאומן

מסוף החורף האחרון, פעלו סוכנויות הנסיעות הגדולות של ברסלב במרץ כדי לאפשר לכמה שיותר יהודים להגיע לאומן בימי ראש השנה, מתוך אמונה שלמה בהוראתו של רבי נחמן "איש בל יעדר".

כמדי שנה מאז תחילת המלחמה באוקראינה, התמקדה הפעילות האינטנסיבית מול נציגי הממשל הרלוונטיים בקישינב שבמולדובה, שכן בשל קרבתו היחסית של שדה התעופה הבינלאומי בקישינב לעיר אומן זהו היעד המועדף לתיאום נחיתת עשרות הטיסות בימי ראש השנה.

נציגי הממשל במולדובה, מצידם, הראו עניין ורצון להגיע להבנות, בעיקר על בסיס המציאות משנה שעברה ולפני שנתיים, אז רוב הטיסות נחתו בקישינב. הרשויות במולדובה הציגו רשימת דרישות ארוכה, כשלדבריהם אם ימולאו כל דרישותיהם אזי חסידי ברסלב יוכלו לנחות בקישינב ללא שום בעיה.

בשלהי חודש אב הגיעו סוכני הנסיעות לישורת האחרונה. כמעט כל הדרישות המוגזמות מולאו על הצד הטוב ביותר. אלא שאז החלו המולדובים להערים עוד ועוד בעיות חדשות, לא רק כלפי מארגני הנסיעות אלא גם בדרישה שמדינת ישראל תיקח אחריות רשמית על האירוע, בניגוד לעמדת חסידי ברסלב עצמם וביגוד לעמדה המקצועית של משרד החוץ הישראלי. הדברים ידועים ולא ניכנס לפרטיהם כעת, אולם: מארגני הנסיעות הבינו שמלכתחילה לא הייתה שום כוונה לאפשר לחסידי ברסלב לעבור דרך מולדובה וכי ברגע האחרון יש לחפש פתרון אחר.

לאחר מאמצים ובדיקות, ומתוך הבנה ברורה שחסידי ברסלב יגיעו לאומן בכל מחיר, איתרו סוכני הנסיעות את שדות התעופה הבינלאומיים בטולצ'ה ובבקאו, כמקום שבלית ברירה יוכלו לאפשר לאלפי חסידי ברסלב לזכות ולהגיע לאומן בימי ראש השנה.

שדה התעופה בבקאו אושר ע"י גופי הבטחון הישראליים כמתאים לנחיתת מטוסים מישראל, וחברות התעופה העדיפו להתרכז בו ולא להתפזר על שדות תעופה אחרים (שכן פרויקט כזה מצריך עמידה בדרישות בטחוניות והחזקת צוותי תעופה חילופיים למקרה שצוות המטוס יעבור את מס' השעות המותר לו ולא יוכל לבצע טיסה). כיוון שכך, חילקו חברות התעופה את הטיסות בין בקאו וסוצ'אבה (על פי יכולת הקליטה של שדות התעופה עליה הצהירו המחלקות המקצועיות בשדה) ובהמשך, כאשר אושר שדה התעופה בטולצ'ה, הועברו אליו חלק קטן מהטיסות (שכן הקיבולת שלו קטנה יותר).

שדות תעופה חילופיים שהוצעו בפולין נפסלו, שכן מעבר לשם היה מעלה את מחיר הטיסות משמעותית, וגם מעברי הגבול בין פולין לאוקראינה עמוסים גם בימי שגרה הרבה יותר מגבולות אחרים. וממילא, רק מספר מועט של טיסות הועבר לשם.

גם מול הרומנים נעשתה עבודה דיפלומטית יסודית מאד על ידי סוכני הנסיעות ובס"ד אלפים רבים מחסידי ברסלב הצליחו להגיע לאומן בזכות הטיסות שנחתו בבקאו.

היה ברור מראש, ודאי לאור הנסיון של שנים עברו, שהנוסעים לאומן עומדים בפני מסע תלאות. בהלוך, ועוד יותר מכך בחזור. מארגני הנסיעות והעסקנים הבהירו בכל ראיון כי יש להיערך למסע ארוך, להמתנות ארוכות ולסבל לא קטן, שכן המצב מורכב וחלק מהבעיות אינן ניתנות לפתרון.

ואז הגיע חיסול נאסרללה. במוצאי שבת החלו חברות תעופה להודיע על ביטולי טיסות, וגרמו לזעזוע של ממש אצל הנוסעים לאומן, שכן כמעט בלתי אפשרי היה להשיג טיסות חילופיות. בחסדי שמים ובמאמץ עצום, הצליחו חברות דרך צדיקים ונתיבים טורס להשיג טיסות חילופיות לרוב נוסעיהם, אולם לא לכולם.

במוצאי ראש השנה, הודיעה חברה נוספת על ביטול טיסותיה לישראל בשל המתיחות הבטחונית וחברות אחרות הודיעו על דחיות בלוח הטיסות שלהן, כך שחלק גדול מהטיסות בסוצ'אבה בוטלו.

הטיסות בהלוך עברו בשלום, מלבד עיכובים בגבולות, סבל שהפך לענין שבשגרה בשנים האחרונות עבור חסידי ברסלב הנוסעים לאומן. אולם, הבעיה האמיתית החלה בחזור, בשדה התעופה בבקאו, כאשר בעקבות עימותים בודדים של יהודים עם בקרי הגבול בבקאו החליטה המשטרה הרומנית לקחת את השליטה הבלעדית על מה שקורה בשדה מידיהם של נציגי מארגני הנסיעות בעלי הניסיון ולכוון את הנוסעים כראות עיניהם, ללא שום בסיס מקצועי וללא שום קשר לכרטיסי הטיסה אותם מחזיקים הנוסעים בידם, וללא שום קשר לטיסות שנפתחו, כך שמחוסר ברירה יצאו טיסות רבות עם מקומות ריקים. כל הנסיונות להדבר עם המשטרה או להפעיל לחצים בדרגים פוליטיים גבוהים יותר עלו בתוהו, כשכל הזמן נשמעות הבטחות שהבעיה עומדת להפתר.

גם פניה לחברות התעופה, שיזיזו טיסות מבקאו לשדות תעופה אחרים, נענתה בשלילה, אם בגלל קיבעון מחשבתי ואם משום שכאמור, לוגיסטית מדובר בבעיה לא פשוטה של החזקת צוותים כפולים וכדומה).

במצב שנוצר, לא ניתן היה גם לעכב את היוצאים מאומן, שכן הנסיעה ארוכה, ואם הם יעוכבו והבעיה אכן תיפתר, הם עלולים להפסיד את טיסתם. וכך הגיעו נוסעים חדשים לבקאו והחמירו את הבעיה הקיימת עוד יותר, כאשר טיסות ממשיכות לצאת כל הזמן, אולם מחוץ לשדה התעופה תקועים מאות ואלפי נוסעים ללא מזון, במזג אוויר קשה והמשטרה מסרבת להתחשב אפילו בקשישים או נוסעים במצב רפואי מורכב.

מנהלי סוכנויות הנסיעות, פועלים מאז צאת החג מסביב לשעון מול כל גורם אפשרי. בסיועו של יו"ר איחוד ברסלב באומן הרב נתן בן נון נעשו שיחות ותיאומים מול גורמים בכירים בישראל וברומניה, אולם עד כה שום מאמץ לא צלח והמשטרה הרומנית לא מאפשרת לסוכנויות להשתתף בניהול האירוע.

בשעה האחרונה נראה כי המצב משתפר וכי העומס מתחיל להשתחרר. מארגני הנסיעות מקווים כי בתוך שעות ספורות יסתיים סבלם החמור של השבים מאומן.

המכתב שנשלחצילום: באדיבות המצלם

על רקע הדברים הללו, סגן יו״ר הכנסת ח״כ ארז מלול דורש לכנס בדחיפות את ועדת הכלכלה של הכנסת כדי לדון ולמצוא פיתרון לאלפי החסידים שחזרו מאומן ותקועים בשדה תעופה ברומניה.

בנוסף, בעקבות עשרות תלונות שהגיעו לשר בן גביר ביממה האחרונה, פנה השר בן גביר פנה לשרת התחבורה ולשר החוץ לעשות הכל כדי לסייע לחוזרים מאומן להגיע במהירות האפשרית ובביטחה חזרה ארצה. השניים עדכנו שהם עושים ויעשו הכל להסדיר את הגעתם חזרה. השר כץ אף פנה מידית לשלטון המקומי שיפרשו אוהלים לטובת המתפללים.

בנוסף, בעקבות החשש לבריאותם של אלפי היהודים שנתקעו בשדה התעופה ברומניה, שוחח הבוקר שר הבריאות אוריאל בוסו עם שר החוץ ושרת התחבורה, וביקש לבחון העברת תרופות וסיוע רפואי באופן מיידי ולפעול להשבת קשישים, ילדים ואזרחים עם צרכים רפואיים במהרה לישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!