כל אירועי חג ראש השנה תשפ"ה בחצרות הקודש ובהיכלי התורה

• בחצר חסידות גור - לכל התפילות שחרית ומוסף בשני הימים ובמעריב ניגש הבעל תפילה הרה"ח ר' משה גדליה לב, כמו כן ניגש לתפילות שחרית ומוסף בשבת. רגעים של חרדה נרשמו בחסידות עת נעלם אברך חשוב ששכר מחסן בחניון בשכונת גני גאולה. ל'בחדרי חרדים' נודע כי בליל החג הראשון כשחזר למחסן לאחר סעודת ליל החג, נטרקה הדלת והוא לא יכל לצאת כל החג. ביום השני עלה חשש לשלומו והודיעו בבית המדרש כי כל היודע אודותיו יעדכן, אחד ממכריו סיפר כי הוא יודע ששכר יחידה, מיד הגיע למקום ומצאו אותו כשהוא לא יכול לצאת מהמקום וכך חילצו אותו ברגע האחרון על סף עילפון, שכן במקום גם לא היה לו אוכל ולא היה מי שישמע אותו כשהוא זועק לעזרה.

ביום הראשון סיימו בשעה 13.20 וביום השני סיימו בשעה 13.05.

בשבת לאחר תפילת מוסף ערך האדמו"ר מגור קידוש מיוחד לכל חברי המשוררים על השקעתם בכל הימים הנוראים, בדבריו דיבר על פרשת העקידה אותה קוראים בראש השנה ושאל מה הכוונה "יען אשר עשית את הדבר הזה", והלא בסוף אברהם אבינו לא עשה דבר? ותירץ כי חז"ל אמרו "חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו".

• בחצר חסידות בעלזא ניגש האדמו"ר לתפילות מעריב ומוסף, ותקע בשופר בתקיעות דמיושב כבכל שנה. לאחר כל התפילות גם בלילה וגם ביום ניגש הרבי לכסא והסטנדר של דודו, כ"ק מרן המהר"א מבעלזא זי"ע המונחים בצד שמאל של ארון הקודש. בעקבות ריבוי הקהל בלעה"ר חילקו את אמירת ה'לשנה טובה' ל-3 חלקים, כאשר בלילה הראשון עברו הרבנים, זקני החסידות ואברכים מעל גיל 40, בלילה השני עברו כלל האברכים עד גיל 40, ובליל שבת עברו אלפי הבחורים תלמידי הישיבות הקדושות דחסידי בעלזא.

הרבי ערך את השולחנות הטהורים תחת כיפת השמים, ברחבת בית המדרש הגדול, ולא בהיכל ה'גרויסע שטוב', כדי שרבבות החסידים יוכלו להשתתף בטישים, בעיקר בעריכת הטיש בליל השני של ר"ה הנקרא 'לדוד מזמור טיש', בו אומרים רבבות החסידים ביחד עם האדמו"ר את ה'לדוד מזמור' כסגולה לפרנסה, אלפי החסידים עמדו לכל אורך רח' דובר שלום עד לכיכר בעלזא. בעקבות כך, מנייני התפילה לאלפי ילדי החסידות נערכו בהיכל ה'גרויסע שטוב' ולא במתחם הסוכה הגדולה.

בעת עריכת הטיש בלילה הראשון הורה הרבי להעמיד יין לכל האברכים שנשארו תקועים בדרכים בשדות תעופה ברחבי העולם. באמירת התורה הרחיב האדמו"ר שיעקב אבינו ראה את השרים של בבל, מדי ויוון שיורדים עשרות מדרגות, והשר של אדום עלה ולא ירד, יעקב אבינו פיחד מזה שלא ראה אותו שיורד, והקב"ה אמר לו ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו', וכמובא במדרש 'אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'', שיעקב אבינו ראה שיהיה הרבה אומות, אבל יהיה אומה אחת שיתנו לבני ישראל כסף ונשק וכל הדברים הטובים, ובגלל זה פיחד שלא תהיה להם ירידה בגלל שעושים טוב לבני ישראל, ואמר לך הקב"ה אתה אל תירא, אין לך מה לפחד הם לא באמת מתכוונים לבני ישראל אלא מתכוונים לאינטרסים האישיים שלהם ורוצים שהיהודים יהיו המשרתים שלהם, ובסוף גם להם תהיה ירידה.

באמצע סעודה שלישית שנערכה בעת רעווא דרעווין בשבת שובה ברחבת ההיכל, עברו כ2000 אורחים מחו"ל להיפרד לקראת צאתם בשובם הביתה והרבי בירך כל אחד ואחד בנפרד לברכת שלום.

נעילת החג בחצר בעלזאצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות ויז'ניץ, הגבאי הרב החסיד ר' שאול גרינברגר הכריז בליל החג הראשון בשם הרבי שלא לזוז מהמקומות אם תהיה ח"ו אזעקה כדי למנוע מצב של דחיפות ופיקוח נפש. ב"ה לא היתה אזעקה בבני ברק כלל בימי החג. בליל החג השני ערך הרבי קידוש בבית המדרש כמנהגו, אך לא אכל מזונות ופירות, אלא נטל ידיים יחד עם עוד 10 בחורים שיהיה זימון, הרבי סעד את כל הסעודה בבית המדרש ואז חזר לביתו. השנה הרבי לא שימש כבעל תוקע כלל ובמקומו שימש כבעל תוקע גיסו ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר והרבי שימש רק כמקריא. חסידים רבים הגיעו ממש בשקיעה לשיכון מלונדון והגויים חילקו את המזוודות שהביאו משדה התעופה בליל יום טוב שני.

ביום הראשון סיימו בויז'ניץ בשעה 16:00 וביום השני בשעה 15:00. השנה לראשונה גם היה גלריה נוספת לאברכים בחורים בקומה ה- 3 דבר שהקל על העומס

הרבי מויז'ניץ בהבדלה במוצאי ראש השנהצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות ויז'ניץ בבית המדרש הגדול 'מרכז חסידי ויז'ניץ' בבני ברק נערכו התפילות בהתרוממות גדולה, כשהרבי לבוש בקיטל המיתולוגי והעתיק של שושלת אדמו"רי בית ויז'ניץ שקיבל בירושה. הרבי ניגש לעמוד בתפילת מוסף בשני הימים. בליל א' דראש השנה עברו אלפים לברך ולהתברך בברכת 'לשנה טובה', בתוכם קהל רב שהגיעו מחו"ל, העליות לרבי נרכשו בסכום של מאה אלף שקל. 

• בחצר חסידות באיאן מסכמים את ימי ראש השנה עם הרחבת מקום התפילה בתוך ה'קלויז' שהורחב ושופץ מחדש, ובלעה"ר המקום לא עומד בקצב הגידול הטבעי של החסידות. השנה נבנתה בתוך הקלויז עוד גלריה של חמש מאות מקומת חדשים וכך היה בקלויז 4000 מקומות. בנוסף, נרשם עוד הישג גדול אחרי שבשנים עברו הטישים בימי ירח האיתנים התקיימו בחצר 'בית מלכה' או במתחם שנלר, השנה, עם כניסתו של צחי ברים לעיריית ירושלים, הוכשר שטח ענק של כמה דונמים סמוך לקלויז שם הוקם היכל הטישים כבר לימי ראש השנה. תושבי שכונות רוממה ומקור ברוך והאזור ראו השנה שכל אזור חסידות באיאן ברחוב מלכי ישראל נהפך לאזור המדמה את שיכון סקווירא בניו יורק. פרויקט מיוחד לשמירת גדרי הצניעות הוקם באזור, המדרכות היו לנשים, והכביש שימש את הגברים, גדרות דקורטיביים הוצבו במקום לשמירה על הסדר - הכל בכדי לשמור על גדרי הצניעות במקום. 

הקלויז של באיאן מוכן לחגצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות סלונים, ביום הראשון הרה"צ רבי ישראל לוריא, גיסו של הרבי שימש לראשונה כ'בעל מקריא' בתקיעות במוסף במקום הרבי. בליל שבת רקדו 'ישמחו' במשך ארבעים דקות, כשהרבי מעודד את השירה וממאן לעזוב. ביום השני הרבי סימן לבעל התוקע הרה"צ רבי אורי ויסבלום לעלות לארון קודש.

• בחצר חסידות קרלין סטולין עברו שעות של מתח החל מיום שלישי בערב; ערב ר"ה עת אזעקות נשמעו ברחבי הארץ,  הנחיות חדשות ומסעירות יצאו ביניהם גם הוראה על כך שבגבעת זאב לא יתקהלו יותר מ30 איש במרחב פתוח עקב גודל הסכנה. בשעה 22:50 חסידות קרלין קיבלה הוראה מהאדמו"ר שעל פי ההנחיות אין לבוא לגבעת זאב לראש השנה. 150 חסידים שהיו בדרכם מארה"ב קיבלו הוראה לשוב על עקבותם ולא להגיע ארצה. עם כל הכאב שבדבר קיבלו את רצון הרבי בשמחה ובלב שלם. בשעה 12:26 ההנחיות משתנות, ולשמחת החסידים קיבלו אישור על התקהלות מרובת אנשים כך שבס"ד ארזו בחזרה את מטלטליהם בשמחה.

אלפי חסידים הגיעו מכל רחבי הארץ למרות הקושי הגדול והפחד ששרר על כולם. אוהל ענק שעוקם ברחבת רחוב האתרוג התמלא עד אפס עם אלפי חסידים בחורים וילדים. בחסידות הקימו פארנצ'ע מיוחד עבור תשב"ר ובשירים שיצאו לכבוד ראש השנה הילדים שרו במלוא העוצמה הקרלינאית, כך בשני הימים התפילה החלה בשעה 8:00 הפסקה לאחר שחרית נמשכה כרבע שעה. ולאחר מכן המשיכו תפילה עד השעה 15:00.

האדמו"ר ניגש לעמוד במנחה ביום הראשון לרגל היאר צייט של סביו הקדוש. הטיש התקיים בכל ימות החג ושבת  מייד לאחר התפילה בכדי לא להקשות על החסידים ששכרו דירות במרחק הליכה ארוכה. במוצאי שבת כלל החסידים השתוממו לגלות כי האדמו"ר ערך הבדלה בפני כל הקהל,  דבר שלא היה בשנים האחרונות. 

האוהל בקרלין מוכן לחגצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות דושינסקיא, האדמו"ר נשא דברים לפני התקיעות בשני הימים בשונה מכל שנה שמדבר רק ביום הראשון, ביום הראשון התפללו מנחה בצמוד לתפילת מוסף וסיימו בשעה 17:4, ביום השני סיימו תפילת מוסף בשעה 15:45, לפני התקיעות נשא הרבי נאום קצר, בגודל קדושת השבת.

• בצל האזעקות בצפון, בחצר חסידות סערט ויז'ניץ ברמת ויז'ניץ בחיפה התפללו את כל התפילות כרגיל, בליל א' דר"ה עברו אלפי החסידים ועשרות מתושבי העיר להתברך בברכת שנה טובה. בליל ב' דר"ה במהלך הטיש עברו אלפי החסידים מנער ועד זקן לקבלת רימון מידיו של האדמו"ר. הרבי התפלל מעריב המלך ומוסף בשני הימים. הרבי משאץ ויז'ניץ התפלל חזרת הש"ץ בשחרית. היו סה"כ 3 אזעקות, ביום שישי ב' דר"ה בשעה 7:00 בבוקר ובאמצע קדושה של שחרית, ובשבת שובה באמצע הסעודה. ביום הראשון סיימו בשעה 16:30 וביום השני בשעה 16:15.

הרבי מסערט ויז'ניץ בהבדלה במוצאי ר"הצילום: יוסי לוי

• בחצר חסידות נדבורנה, לראשונה בחסידות קבוצת בחורים מהישיבה הגבוהה קדושת מרדכי נדבורנה מונו לשורר בתפילות הימים הנוראים. כמידי שנה מקהלת החסידות משוררת בתפילות ובמעמדים השונים במהלך ירח האיתנים, בחודש האחרון פיאר הרבי מעמד הוקרה לתלמידי ישיבת הקיבוץ קדושת מרדכי נדבורנה, במשך המעמד שוררו מקהלת הישיבה בשירה ובזמרה, הרבי מאוד התרשם מההשקעה של מקהלת הבחורים באירוע ושבועיים לפני חג ראש השנה זימן הרבי לחדרו את מנצח מקהלת הבחורים ומינה אותו לעמוד בראש מקהלת תלמידי הישיבה שישוררו גם בחגים בירח האיתנים לאור בקשת הרבי. 

בליל החג עברו המוני החסידים ותושבי העיר לומר 'לשנה טובה' במשך כשעה וחצי, האדמו"ר ענה לכל אחד במאור פנים. במהלך החג נערכו שתי בריתות בהם שימש הרבי סנדק. כמו"כ ערך האדמו"ר בקריאת התורה 'מי שברך' מיוחד לתורמים עבור השולחנות והספסלים החדשים שהתווספו לאור ריבוי הקהל בלעה"ר.  האדמו"ר שימש כבעל תוקע בשני הימים וכן כבעל תפילה בתפילות מוסף בשני הימים. ביום הראשון סיימו את התפילה בשעה 17:00 וביום השני סיימו בשעה 15:00.

• בחצר חסידות קרעטשניף בקריה ברחובות סיימו ביום הראשון בשעה 17:30 וביום השני ער"ש 14:40. ביום השני לא היה בכוחו של הרבי לתקוע בשופר כמנהגו וכפי שעשה יום לפני כן, ועל כן חילק זאת בין כל ארבעת בניו שתקעו בשופר. (הרבי ב"ה התפלל את כל תפילות החג מאדון עולם עד עלינו כמנהג בית קרעטשניף).

בחצר חסידות מודז'יץ: מאות חסידי מודז'יץ שהו במהלך החג בצל האדמו"ר, התפילות נערכו בבניין בית המדרש החדש ההולך ונבנה בימים אלו, כמידי שנה עבר האדמו"ר לפני התיבה לכל התפילות, כמו"כ הלחין חמישה ניגונים חדשים לימים הנוראים. השנה לראשונה הוכשרה קומה נוספת בבנין החדש ששימשה את ההכנסת אורחים לסעודות החג בהרחבה כיד המלך.

הרבי ממודז'יץ בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

• אלפי חסידים מכל הארץ עם למעלה מ- 400 חסידים שהגיעו מחו"ל. הם עשו את דרכם לארץ גם בימים קשים אלו וגדשו את בית המדרש החדש של חסידות תולדות אברהם יצחק בשכונת מאה שערים בירושלים שנמצא עדיין בשלבי בנייה סופיים. לקראת החג הוכשר מבנה ביהמ"ד הגדול לאלפי החסידים עבור הימים הנוראים, כאשר ביהמ''ד הזמני היה בשימוש היכל הטישים, הרבי נכנס בזמן הדלה''נ בלילה הראשון של ר"ה, הרבי שימש כחזן בתפילת מעריב בלילה הראשון, וכן במוסף בשני הימים של החג, כאשר בשאר התפילות ניגשו בניו לעמוד.

השנה עקב חולשתו של הרבי, בזמן תפילת לחש של שמו"ע עמדו לימינו בניו בכל התפילה, וכנהוג בויז'ניץ שהרבי מתפלל תפילת שמו"ע בקול, השנה בחלקים שלא שמעו היטב את האדמו"ר, התפללו הבנים בקול, השיא של החג היה כאשר הרבי עלה לעלייה ביום הראשון של ר"ה ובירך הגומל לאחר שעבר השבוע צינתור מציל חיים.

הרבי אמר את הברכה בבכיות נוראות, והחסידים פצחו בשירה במשך זמן ארוך, בלילה הראשון של החג אחר התפילה הרבי בירך את החסידים מעל הבמה בברכת 'לשנה טובה', והחסידים ענו, לאחר מכן היה ניתן לעבור משך זמן רב רק לאמירת 'גוט יו"ט' כך שלא יקח מידי הרבה זמן מחמת האלפים שהגיעו לקבל את ברכת חג, הרבי גם תקע בשופר למרות חולשתו והתקיעות הצליחו בצורה יוצאת דופן. ביום הראשון סיימו את התפילה בשעה 6:20, הרבי אמר לחסידים שאפשר לאכול את הסעודה עד חצי שעה לאחר השקיעה מחמת חוסר זמן, ביום השני סיימו את התפילה בשעה 5:20, בשבת בבוקר התקיים הברית לנין האדמו"ר, בן לנכדו חביבו הרב אברהם למברגר שנערכה בהשתתפות קהל רב, בליל שבת התקיים טיש רגיל במשך ארבע שעות.

הרבי מתולדות אברהם יצחק בסליחות בערב ר"הצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות סאדיגורה: ימי החג עברו בהתרוממות רבה כשבלילה הראשון של ראש השנה עברו החסידים לפני הרבי בתוך חדרו המיוחד לתפילה כמנהג אדמו"רי רוז'ין כשהרבי מברך כל אחד ואחד בפרטות בנוסח המקובל במשך כשעתיים.

קודם תקיעת שופר לאחר שהגישו את המוני הקוויטלא'ך של החסידים בירך הרבי את כלל החסידים ובני משפחותיהם לכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה, לאחמ"כ יצא לפתח חדרו ונשא דברים מגודל קדושת הזמן של תקיעת שופר. קודם תפילת מנחה הורה הרבי לבעל התפילה שיכריז ש"אליהו הנביא לא נענה אלא בתפילת המנחה" וע"כ יש להתפלל בכוונה הראויה.

בלילה השני נערך ה"שהחיינו טיש" כשהרבי קידש על היין בהיכל הסאלא"ש כשהמוני חסידים גודשים את ההיכל. לאחר הקידוש טעם הרבי מפירות השהחיינו כנהוג וחילק לנכבדים. במוצאי שבת אחר טיש נעילת החג הורה הרבי שישירו את הניגון "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים" בבקשה ותחינה להשי"ת שהשנה החדשה תהא שנה של התמדת התורה ודביקות בבורא עולם ביתר שאת כשהרבי מעודד השירה למשך כחצי שעה בדביקות רבה.

הרבי מסאדיגורה בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

• בחצר חסידות לעלוב, השנה התפללו בבית המדרש הזמני של תולדות אברהם יצחק בירושלים שבעצמם התפללו בבניין שלהם שנמצא באמצע הבניה. זאת אחרי כמה שנים שהתפללו באוהלים ומתחמים מאולתרים ולא נוחים. וכך ברדיוס של חמישים מטר היה גם סלונים, גם תולדות אברהם יצחק וגם ברסלב.

לפי מנהג לעלוב ממשיכים ללכת עם הקאפטן הלבן גם בתפילת קבלת שבת ואפילו בטיש של ליל שבת. לאורחים הרבים שניצלו את ההזדמנות לבוא לטיש בלעלוב זה היה מחזה לא שגרתי ברחובות ירושלים. ביום הראשון סיימו בשעה 16:00 וביום שני בשעה 15:00.

• בחצר הקודש קרעטשניף ירושלים, השנה עקב חוסר מקום עם ריבוי החסידים שבאים לשהות בחג במחיצת הרבי, בנו השנה אוהל גדול על פני רחוב אבינועם ילין בחצר ביהמ"ד לעריכת הטישים בימי החג. האוהל נבנה עם כל התקנים שנבדקו ע"י מנהדסים מומחים למנוע חס ושלום עגמ"נ.

ברוב תפילות החג האדמו"ר משמש כשליח ציבור ואף כבעל תוקע, מלבד תפילת שחרית ביום הראשון אז ניגש בנו הרה"צ רבי דוד שלמה רוזנבוים וביום השני ניגש בנו המשפיע הרה"צ רבי מאיר איתמר רוזנבוים בעל ה"דרך אמונה" שהגיע במיוחד מארה"ב לשהות בחג בצל אביו בירושלים. 

בתפילת מוסף בשבת קודש כיבד האדמו"ר את נכדו הגדול הרה"ג רבי משולם זוסיא רוזנבוים (בן בנו המשפיע הרה"צ רבי מאיר איתמר) ראש כולל "דרכי צדק"  סאטמר בקריית יואל, שאף הביא לסביו האדמו"ר, את ספרי 'לב אהרן' ששלח במיוחד  סבו האדמו"ר מסאטמר לפני שנפרד ממנו בדרכו ארצה לקראת ראש השנה. במוצאי החג עברו החסידים מחו"ל להיפרד מהאדמו"ר מייד אחרי תפילת ערבית עקב הלחץ בנתב"ג מחוסר טיסות.

• בחצר חסידות נדבורנה צפת, התקיימו התפילות כסדרן למרות האעזקות שהיו בחג. כבר בערב החג הורה הרבי לחסידים גם אלו שבאו מחו"ל כי אין מה לחשוש ואפשר לבוא כרגיל. לפני החג נחנך האגף החדש של היכל הטישים שצורף לבית המדרש והאדמו"ר קבע מזוזה לפני החג. בליל החג המוני תושבי העיר עברו להתברך ב'לשנה טובה' כך גם הרה"צ רבי יצחק אבוחצירא הגיע להתברך מהרבי הקדוש.

במהלך הטיש בראש השנה לאחר שהיו אזעקות ובומים במהלך החג דיבר הרבי ואמר: "צריך לזכור שגם הערבים מגיעים מכוחו של הקב"ה, אמנם זה לא רצון ה' אבל הקב"ה מדבר אלינו הוא רוצה שנתעורר בתשובה תפילה וצדקה, עוד יהיה להם מפלה גדולה והם יריבו בינם לבין עצמם, וכל הטילים שהם שולחים זה יהיה בבחינת צללו כעופרת במים אדירים". במוצאי השבת נערכה סעודת מלוה מלכה בשילוב בר מצווה לבן המשב"ק הרב יוסף אשלג. 

• בחצר חסידות סאסוב ביום הראשון לפני התקיעות אמר האדמו"ר לחסידיו מי צריך  לאכול, לשתות ומיטה כשיש כאלו גזירות ודינים על כלל ישראל, והרבי ניגש לתקיעות ולתפילת מוסף. בשעה 18:20 סיימו ואז הסתובב הרבי לציבור ושאל אם הציבור רוצה ללכת לאכול או שאפשר להמשיך להתפלל מנחה ומעריב וכך הרבי עשה קידוש רק בשעה 20:15. ביום השני סיימו בשעה 17:15 בשבת בבוקר ב'מי שברך' החלו בקמפיין לטובת בניית בית המדרש הגדול בקרית ישמח משה והבית מדרש בירושלים. כמו כן נבנתה בימה מפוארת וחדשה לקראת ראש השנה בבית המדרש הגדול של האדמו"ר מסאסוב. הבימה יוצרה ע"י היוצר ואומן העץ הרב זלמן נוימן - "ארטריה ריהוט אומנותי" נדבת הנגיד לבית סאסוב הרב מתי לוין. 

הבימה החדשה בחצר סאסובצילום: באדיבות המצלם

• בחצר חסידות בישטנא, בערב החג הופיע בהדרו האדמו"ר בבית המדרש בפתח תקווה כשהוא לבוש במלבוש 'סטארקעס לבן' לראשונה, נדבת אחד החסידים מארה"ב. האדמו"ר ניגש לפני העמוד למנחה האחרונה של השנה ואחר מנחה עברו האורחים מחו"ל לאמירת 'שלום עליכם'. לאחר מעריב תושבי העיר הגיעו מכל קצוות העיר להתברך, ביניהם בני הגה"צ רבי אפרים פישל מוצטען חדב"נ האדמו"ר השפע חיים מצאנז זצ"ל ורב קרית הבעש"ט שבאו בשליחות אביהם המרא דאתרא.

לאחר התפילה בליל החג קידש האדמו"ר על היין בהיכל בית המדרש ולאח"כ עברו הציבור לקבלת תפוח בדבש מאת האדמו"ר. הסעודות לאורחים מערי הארץ וחו"ל נערכו באולם הסמוך לביהמ"ד שנשכר לאכלס את הציבור הגדול שהגיעו לחצרו של הרבי. האדמו"ר משמש כחזן בשני המוספים בראש השנה. 

• בחצר שאץ אשדוד: האדמו"ר שימש כשליח ציבור בתפילת המוספים חבוש בכיפה הק' ירושה מזקנו הרה"ק משאץ זצ"ל. לשחרית עד 'שוכן עד' ניגש בנו הרה"צ רבי צדוק צבי מוסקוביץ ובשאר התפילה שימש כש"ץ בנו הגדול אב"ד שאץ. כבעל קורא בקריאת התורה שימש בנו הרה"צ רבי משה מאיר מוסקוביץ. כמו"כ חידש האדמו"ר מלבוש חדש לכבוד החג, לאמירת 'שהחיינו' בליג החג נדבת מקורבו הנגיד הרבני הר"ר חיים קאופמן ראש הקהל דחסידי שאץ אשדוד.

בצעד חריג כיבד האדמו"ר את בנו הגדול הגאון רבי מיכל מוסקוביץ אב"ד שאץ ודומ"ץ בבי"ד "מחזיקי הדת" לדרוש את דרשת "שבת שובה" דבר שבמשך שנים רבות האדמו"ר נהג לדרוש בעצמו.

• בחצר תורת חכם אצל האדמו"ר הגרי"מ מורגנשטרן, התפללו לראשונה בשטח הענק בשיכון סאטמר ליד ביהמ"ד 'ויואל משה' סאטמר ברחוב עזרת תורה בירושלים, ביום הראשון סיימו את התפילה 25 דקות אחרי השקיעה, ביום השני ערש"ק סיימו את התקיעות האחרונות כמה דקות לפני השקיעה בגלל כניסת שבת, במהלך התפילה הכריזו בשם האדמו"ר שעל הנשים לצאת לבית להדליק נרות שבת בשעה 5:30 אחה"צ וכמידי שנה האדמו"ר ניגש לכל התפילות ב2 הימים. בסך הכל השתתפו בתפילות כ1200 איש גברים ונשים. 

הכניסה לקיבוץ של תורת חכם בשיכון סאטמרצילום: באדיבות המצלם

• חיזוק מיוחד נרשם בתפילות ראש השנה: הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר הגיע במפתיע והתפלל ביום השני של ראש השנה בהיכל התורה 'אור חיים' בישיבת אורייתא של הנגיד הרב ר’ יואל לאנדא. ביום הראשון התפלל ב'שול' של ברסלב במאה שערים שם התקבצו אלפים רבים לתפילה. 

לבקשתו האישית של הגרי"מ שכטר נשלח שליח מיוחד בעיצומו של היום השני של ראש השנה אל הגאון רבי מתתיהו דייטש גאב"ד רמת שלמה בבקשה שישמש 'בעל מקריא'. ל'מוסף' ניגש נכדו חביבו הרב יוסף דוד שכטר, ואחרי התפילה עברו מאות המשתתפים להתברך מרבי יעקב מאיר שבירך במאור פנים.

במהלך השבת ערך קידוש וסעודה שלישית ובדבריו הרחיב על המצב הקשה בו אנו נמצאים כשאויבים מכל הצדדים מקיפים אותנו. רבי יעקב מאיר בירך שהשנה תהיה שנת מפלה לכל שונאינו.

• בביהמ''ד דקהל 'שערי טוביה' בירושלים התקיימו התפילות בראשות הגה''צ רבי שלמה זלמן וייס בנו יחידו של אביו מרן הגאב''ד הגרי"ט וייס זצ''ל, הרב שימש כבעל מקריא, וכבעל תוקע שימש הפוסק הגאון רבי חיים אהרן בלייער תלמידו של הגאב''ד זצ''ל ובעל חוקי חיים, לתפילות שחרית ניגש הרה''צ רבי שלמה זלמן, ומוסף הרה''ג ר' מרדכי שלמה רוטנברג תלמידו של הגאב"ד זצ''ל, עקב חוסר מקום בבית המדרש התקיימו השנה התפילות בהיכל של ישיבת רמ"א בירושלים. 

• ראש הישיבה הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין נשיא קהל פרושים ערך את תפילות ראש השנה בהיכל "ישיבת מצויינים" שבראשותו, ברחוב תחכמוני בירושלים, בלילה הראשון נהרו המונים להתברך מפיו בברכת השנים לאחר תפילת מעריב.

• הקיבוץ של תלמידי הגאון הצדיק רבי אשר פריינד זצ"ל השוהים כמידי שנה ליד ציון הרשב"י לא התקיים השנה במירון וזאת בעקבות המצב הביטחוני אחרי עשרות שנים והוא נערך השנה בבית הכנסת של רבי אשר ברחוב דון יוסף בירושלים.

• באומן שבאוקראינה שם שהו השנה אלפים בסמוך לציונו של רבי נחמן מברסלב למרות הקשיים בהגעה למקום. ב'קלויז' המרכזי היה מלא כמו לפני הקורונה, גם בקיבוץ בקוליקה
של קריה נאמנה מיסודו של הגרי"מ שכטר לראשונה השנה עברו את ה-2000 איש בבית הכנסת באומן. זקני ברסלב באומן אמרו שזה מזכיר את השנים המלאות מלפני הקורונה, הדיבור הכי חזק היה בראש השנה שעשרות אלפים נשארו ללא כרטיסים חזור ולא הרגישו שום צער, השמחה הרקיעה שחקים בכל מקום. 

במרפאות ההצלה ומד"א לא התקבלו קריאות על מקרים חריגים וקשים, ונעשים מאמצים להחזיר את כולם הביתה בבטחה למרות ביטולי הטיסות. 

חסידים באומן בערב החג מתעדכנים בלוח הטיסותצילום: באדיבות המצלם

בחצרות גדולי ישראל והיכלי הישיבות:

• פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שהה בראש השנה עם תלמידיו בקריית הישיבה ברמת בית שמש, למקום אף הגיעו המונים מתושבי האזור שהגיעו להתברך ולשמוע את שיחותיו.  פוסק הדור נשא שיחת חיזוק לפני מעריב בליל ר"ה וכן לפני התקיעות בדבריו הוא הזכיר שהעולם עובר טלטלות ומהפיכות ועלינו לקרוע שערי שמים בתפילות מעומק הלב. פוסק הדור אף שימש כ'מקריא' לבעל תוקע לתדהמת הבחורים ולראשונה מזה שנים פוסק הדור אף עבר לפני התיבה בתפילת מוסף. בשבת שובה בסעודה שלישית שוב נשא דברים וביקש שכל אחד יקבל על עצמו להתבונן כל יום מספר דקות על מצבו ביראת שמים ובלימוד התורה ואיחל לכולם גמר חתימה טובה.

פוסק הדור בערב החג בישיבתו בבית שמשצילום: באדיבות המצלם

• רבינו ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן קיים את תפילות החג בהיכל בית מדרשו בישיבת רשב"י בבני ברק. בליל החג הראשון עברו אלפים על פני ראש הישיבה להתברך בברכת השנים, כשעל אף הזמן הממושך שהתארך בירך ראש הישיבה כל אחד במאור פנים ובפרטות. ורק עם תום אחרון המתברכים נפנה ראש הישיבה לביתו, לסעודת החג.

ראש הישיבה שימש ב-2 הימים בעל מקריא לבעל תוקע, זאת על פי דקדוקי ההלכה שקיבל מרבו מרן ה'חזון איש' זצ"ל. ביום הראשון קודם לתקיעת שופר השמיע ראש הישיבה דברי כיבושין והתעוררות. רגע מיוחד התרחש ביום השני של ר"ה, אז נוהג ראש הישיבה לקבל את עליית ה'מפטיר', הגרמ"צ פרץ בבכי גדול בעת קריאת ההפטרה כשקרא את הפסוק "מצא חן במדבר עם שרידי חרב". במהלך החג אמר ראש הישיבה כי השנה לתפילות ראש השנה שהם על גילוי מלכות ה', ישנה משמעות נוספת, כי לצערינו בני התורה ובני הישיבות נרדפים בארץ ישראל על כך שהם רוצים להישאר יהודים נאמנים לה' ולתורתו. בשבת שובה מסר ראש הישיבה שיחת חיזוק בהיכל בית מדרשו לפני תפילת מנחה.

• בישיבת פוניבז' נערכו התפילות השנה במחיצת ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי ששימש כבעל 'מקריא' לבעל התוקע הגאון רבי ישראל אדלשטיין מר"י בית מדרש עליון הממשיך את אביו מרן הגרי"ג זצ"ל שזו השנה השניה. כבר בערב החג הגיע רבי ישראל למעונו של ראש הישיבה לחזור על התקיעות. ראש הישיבה קיבל 'שלישי' ועשה 'מי שבירך' לכל הבחורים המבוגרים. בעליית 'לוי' כובד השנה הר"מ החדש הגאון רבי רפאל שמואלביץ ששהה לראשונה בישיבה בראש השנה. בישיבה הוסיפו השנה עוד גלריה מלבד הגלריות שכבר קיימות לכל השנה, והשנה נרשם חידוש שבפיוט 'אוחילה לקל' חידשו את המנגינה של הרב משה פורטמן ז"ל החזן הראשון של ישיבת פוניבז'.

ביום השני של ראש השנה בעיצומה של תפילת מוסף קודם 'מלכיות' נעצרה התפילה ואז הכריז ראש הישיבה הגרח"פ ברמן שלא להוסיף שום דבר על הנוסח המקובל לאחר שביום הראשון בחורים החלו לנגן באמצע התפילה ניגונים של מקומות אחרים וכדו' מה שגרם לא לשמוע את החזן בחזרת הש"ץ. 

הגר"י אדלשטיין בערב ר"ה אצל הגרב"ד פוברסקיצילום: באדיבות המצלם

• ראש הישיבה הגר"ד לנדו התפלל את תפילות ראש השנה בהיכל ישיבת סלבודקה. בליל החג עברו אלפים במעונו להתברך בברכת שנה טובה. ראש הישיבה שימש כמקריא בהיכל ישיבת סלבודקה, בעל התוקע היה הדיין הרה"ג רבי יחיאל נדל וכובד בעליית שלישי ביום הראשון של ראש השנה.

• מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגרמ"ה הירש התפלל את תפילות ראש השנה בהיכל ישיבת סלבודקה. בליל החג אלפים רבים עלו להיכל הישיבה להתברך בברכת ל'שנה טובה' ממנהיג עולם הישיבות כאשר מספר גבאים שהוכשרו לכך מבעוד מועד מנווטים את הקהל העצום בסדר מופתי. לאורך ימות החג היה ראש הישיבה שקוע בתפילה ומיעט לדבר בדברים שאינם מעניינא דיומא כשהוא שב ומדגיש את החשיבות העצומה שיש לתפילות ראש השנה בפרט בשנה זו.

השנה נרשם חידוש מיוחד כאשר חתנו של הגרמ"ה, הגאון רבי בן ציון חדש ר"מ הישיבה שימש כבעל תפילה בתפילת מוסף במקומו של בעל התפילה המיתולוגי הגאון רבי שלמה אדלשטיין זצ"ל שנפטר בשנה שחלפה. 

הגרמ"ה הירש בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: שוקי לרר

• עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שהה בראש השנה ובשבת-שובה בשכונת 'רמת אלחנן', להלן מקבץ הנהגותיו כפי שפורסם בקו 'שיח יצחק': בערב החג התפרסמה קריאתו לנצל את הימים הנוראים לבקשת הגאולה, ובמקום להתפלל על שיפור המצב הפרטי שלנו, על השלטונות המתנכרים לעולם התורה או על סיום המלחמה בציפייה לימי השקט והשלווה בלי פחדים וחרדות, עלינו לזעוק ולבקש שתבוא הישועה הגדולה, ולהתחנן לביאת משיח צדקנו. כאשר בדבריו הדגיש כי אסור לשכוח את הנסים הנוראים שחווינו בשנה האחרונה, כאשר כל מי שבקי בענייני המלחמה יודע שאין לזה שום הגיון בספרי המלחמה, וגם עוורים שטחו עיניהם מראות, רואים את הנסים בעיניים, ועל כך חייבים להודות ולהלל להקב"ה בכל רגע.

המונים חלפו על פני עמוד ההוראה כבר בערב ראש השנה אחר תפילת הנץ, לברך ולהתברך בברכת השנים, כאשר ביניהם עלה הגאון רבי מסעוד בן שמעון רב ביהכ"נ הספרדי ברמת אלחנן, כמנהגו מדי שנה. בליל ראש השנה נשא הגר"י זילברשטיין שיעור הלכה מיוחד במינו, כאשר לאחר התפילה חלפו האלפים על פניו לברכת 'לשנה טובה'. כמו כן למחרת קודם התקיעות נשא דברי חיזוק והתעוררות, לאחר תפילת מנחה צעד רגלית לעבר 'פינת החי' לאמירת ה'תשליך' ברוב עם, יחד עם הראב"ד הגאון רבי יהודה סילמן, אשר ניגש להתברך לאחר התשליך.

משם שב להיכל בית הכנסת 'המרכזי', שם נשא את השיעור בליל ב' דר"ה, בדבריו אמר כי לדאבוננו ישנם אלפים מאחב"י הזקוקים לרפו"ש, והביא סגולה נפלאה לרפואה שלימה, שככל שאנו נמליך את הקב"ה עלינו בר"ה, כך נזכה שהוא ירפא אותנו, והביא מגיסו מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שפירש מדוע בברכת 'רפאנו' בשמונה עשרה אומרים 'כי קל מלך רופא נאמן ורחמן אתה', ולכאורה מה ענין מלך לרפואה, אלא פירש שמלך חייב לרפאות את עבדיו כמו שחייב לפרנסם, וכמבואר ברמב"ם (פ"ד ממלכים ה"ו) שמלך זן את עבדיו, ורפואה בכלל פרנסה היא (עיין רמב"ם פי"ד מאישות הי"ז).

למחרת, יום ב' דראש השנה, שימש עמוד ההוראה כסנדק בברית שנערכה בבית מדרשו, ואף נשא לאחר מכן דברי חיזוק מיוחדים. את סעודות ליל החג סעד במעונו של בנו חביבו, הגרא"י זילברשטיין, ראש כולל קצוה"ח. לאחר מכן מסר שיעור הלכה נוסף בליל שבת שובה, כשהמעמד המרכזי של 'דרשת שבת-שובה' התקיים בשבת בצהריים, כאשר המונים גדשו את היכל ביהכ"נ זמן רב לפני תחילת הדרשה, עד אפס מקום, ביניהם רבים מחוץ לעיר בני ברק, כמו גבעת שמואל ורמת גן הסמוכה, ועוד. הגר"י זילברשטיין מסר את שיעור בלהט ומתוך חדוותא דשמעתתא, כאשר נשא ונתן בפלפולה של תורה עם הלומדים בהלכות יום הכיפורים.

בסוף ה'דרשת שבת-שובה' הזכיר עמוד ההוראה, כי נשאל מהורים שבנם לוחם בלבנון, וחוששים מאד על חייו, במה יכולים להתחזק לזכותו, ועל כך הביא את דברי רש"י (במדבר כג, כד) 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף, ודם חללים ישתה', שפירש שעם ישראל עומדים משנתם בשחרית, הם מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות, ללבוש ציצית, לקרוא את שמע, ולהניח תפילין, ועל ידי זה מקויים בהם ההמשך – "לא ישכב בלילה על מיטתו, עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק שבא לטרפו, כיצד קורא את שמע על מיטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגייס להזיקם, הקב"ה שומרם, ונלחם מלחמותם ומפילם חללים". את דבריו סיים עמוד ההוראה: "הנה לפנינו עצה נפלאה להינצל מהאויבים ולהפילם, לחטוף מצוות, ללבוש ציצית, לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב, ולהניח תפילין".

הגר"מ בן שמעון עם הגר"י זילברשטייןצילום: באדיבות המצלם

• הגאון הצדיק חכם ניסים בן שמעון התפלל בבית מדרשו 'אור החיים' ברחוב רבי עקיבא בבני ברק לשם הגיעו בליל החג המונים להתברך ב'שנה טובה'. בחג עצמו צועד חכם ניסים בן שמעון לבית הכנסת 'ודברת בם' שם משמש כבעל תוקע במשך יובל שנים. בשבת שובה מסר את דרשת שבת שובה בבית מדרשו. 

• ביום השני של ראש השנה שימש ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין כסנדק בברית. יצוין כי בערב החג לאחר תפלת מנחה גדולה בהיכל הישיבה בקרית ישיבת עטרת שלמה בראשון לציון התקיים מעמד ברכת השנים בו עברו במשך כשעתיים למעלה מאלף תלמידי הישיבה להתברך באופן אישי ופרטי מראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין, רבים מבני הישיבה מגישים לראש הישיבה קוויטל עם השמות והבקשות הפרטיות, וראש הישיבה קורא מהכתב ומעתיר עליהם בתפלה ותחנונים. לרגל העומס העצום התקיים המעמד בהיכל הישיבה כאשר מאות הבחורים עומדים בשורות וממתינים לתורם.

עוברים בערב ר"ה להתברך אצל הגר"ח פיינשטייןצילום: באדיבות המצלם

בערב ראש השנה נערכה הברית לילד שנולד מברכתו של ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין, בערב ר"ה בשנה שעברה הגיע האבא ברכה למעונו של רה"י להתברך בזרע של קיימא לאחר שעברו כבר כמה שנים מנישואיו ועדיין לא זכה להפקד וצערו וצער אשתו גדולים עד מאוד, ראש הישיבה אמר לו כי רצוי שאשתו תבא לבית הכנסת לתפלת שחרית בראש השנה ובעת שהחזן והציבור יאמרו את הפיוט 'צאצאיה כן פקוד לטוב היום' תבקש אשתו בתפלה להפקד, וזו סגולה גדולה לפקידה, ובסייעתא דשמיא אכן הזוג נפקד וכאמור בערב ראש השנה התקיימה שמחת הברית.

• אצל הגאון הצדיק הישיש רבי מאיר גריינמן בערב החג הודיע הגר"מ לבני ביתו כי הוא מעוניין ללכת לבתיהם של שתי האחייניות האחרונות של החזו"א, אחותו הגדולה הרבנית וילמן (בת המאה בעלה"ר), ובת דודתו הרבנית ברזם (בת התשעים וחמש בלעה"ר) בתו של הסטייפלער, כדי לברכם  בשנה טובה וכתיבה וחתימה טובה, לאחר הביקורים אמר כי בכך זכה לקיים מצווה נוספת ערב יום הדין. לאחר מכן ערך עירוב תבשילים בביתו, וביקש מהנכדים האמורים לשהות בביתו במהלך ימי החג להשתתף בעירוב שערך.

את תפילות החג התפלל 'בבית המדרש הגדול' של אחיו הגר"ח זצ"ל ברחוב חידושי הרי"ם כאשר לאחר התפילה עברו המונים ממתפללי המקום וכן מבתי הכנסת והישיבות באזור להתברך בברכת השנים, כאשר גם לכל אורך הדרך חזור לביתו עברו המונים להתברך בשנה טובה. כמידי שנה הגר"מ שימש כמקריא בתקיעות, וכמנהגו הקריא גם בתקיעה הראשונה כפי שקיבל מרבו ה'חזון איש' (שאין בזה הפסק בין הברכה לתקיעה, כיון שזה מעניין המצווה). את סעודות החג קיים הגר"מ בביתו כאשר בכל סעודה משתתף אחד מנכדיו עם בני משפחתו.

הגר"מ גריינמן בהתרת נדרים בערב ר"הצילום: באדיבות המצלם

• התפילות בצלו של ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז התקיימו בבית מדרשו הסמוך לביתו 'אהבת התורה – איש מצליח'. ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק. מי שעבר לפני התיבה ושימש כחזן, היה הגאון רבי אברהם חדאד. במהלך החג עברו לפני ראש הישיבה, אלפים מתלמידיו ומתושבי העיר, לברכת 'שנה טובה', כאשר ראש הישיבה מברך כל אחד ואחד בברכת 'שנה טובה ומבורכת'. 

במהלך דרשתו בליל החג דיבר הגר"מ מאזוז בהלכה מענייני דיומא וציין את עניין סדר הסימנים הנהוג בליל החג, ואמר: כי על פי המנהג שמוסיפים יהי רצון על 'חבוש', ועל פי הצעת חכמי הדור נהגו לומר: "שתהא שנה זו טובה ומתוקה. ושיצאו חבושי עמך ישראל ממאסרם לאורה", השנה יש להוסיף בנוסח: "וחטופי עמך ישראל". ראש הישיבה הוסיף כי השנה הקרובה היא שנת תשפ"ה, שהם ר"ת תהא שנת פדיון העם.

בבוקר היום הראשון עלה ראש הישיבה להפטרת חנה שנרכשה עבורו במיוחד, ע"י אחד מתלמידיו הקרובים. בדברים שנשא הגר"מ מאזוז במוצאי החג (ערב שבת שובה), ציין ראש הישיבה כי אנו נכנסים לשבת שובה שנקראת על שמה של הפטרת השבת. הגר"מ מאזוז קרא לציבור המתפללים הרווקים להשתדל להזדרז במציאת זיווגם ושלא לברור יתר על המידה בשידוכים. עוד הוסיף ראש הישיבה ועורר את הקהל לשוב בתשובה שלמה, וציין כמה דברים בהם ניתן להתחזק בעשרת ימי תשובה: הקפדה על אכילת בשר חלק, כיסוי הראש לנשים, אמירת הפתיחה קודם תפלת שחרית והוספה במידות טובות.

לסיום אמר הגר"מ מאזוז כי בשנה האחרונה היו גזירות ומניעות רבות נגד לומדי התורה ע"י שופטי בג"צ, ואמר כי עליהם נאמר "כלבוש תחליפם ויחלופו" ושבעזרת ה' בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה לא יגעו חלילה בתורה הקדושה ולומדיה. מחזה מרגש נרשם במוצאי השבת - שובה, כאשר ראש הישיבה בירך את כל הקהל הגדול בברכה "ויתן לך" רבתי, כפי הנהוג לומר במוצאי שבת, כאשר כל אחד ואחד מניח את ידו על ראש חברו.

המעמד בישיבת כסא רחמיםצילום: ש.פ.ה

• בישיבת חברון לראשונה התחדשו בבעל תוקע חדש במקום הבעל תוקע הוותיק רבי איסר זלמן מלצר שתקע במשך עשרות שנים בישיבה והשנה לא שימש כבעל תוקע. השנה היה ה'בעל תוקע' רבי חיים גולדירש שנבחן על ידי ראשי הישיבה ותקע את התקיעות בישיבה.

• בישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים, על פי בקשת ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל בערב החג, בכל המניינים בישיבת מיר בביהמ"ד המרכזי, בית ישעי' ד', בית ישעי' ג', ובית שלום, אמרו בליל החג פרק תהילים ונשמת 10 דק' לפני מעריב בכדי להודות ולהלל על הניסים והנפלאות על התקיפה מאיראן שהסתיימה בניסי ניסים לילה לפני החג.

• בישיבת בריסק בירושלים עקב הציבור הגדול של תלמידים ובוגרים שבאים להתפלל בישיבה כבר כמה שנים שיש שני מניינים. לראשונה השנה גם נוסף קומת עזרת הנשים לבית המדרש השני שבקומה הרביעית שם נפתחו עוד כמאתיים וחמישים מקומות עבור בחורי הישיבה שנכנסו בשנה האחרונה כמעין גלריה.

בליל החג קיבל ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק את האלפים הרבים שנהרו לעבור להתברך מעל שעה, לראשונה רה"י יישב לאורך כל הזמן ולא עמד כמו כל השנים. רה"י התאכסן בדירה הצמודה לישיבה שם מוסרים הבנים שיעורים לשם כך נבנה גשר מיוחד מקומת בית המדרש ששימש את ראש הישיבה לאורך ימי החג שם ישהה גם ביו"כ ובשמחת תורה.

• בישיבת פוניבז' שבראשות ראש הישיבה הגאון רבי שמואל מרקוביץ ניגש לתפילת שחרית לפני העמוד הבעל קורא הגר"א קרלינסקי שהחליף את החזן הוותיק הגר"י אברמסקי. בשל הזמן הקצר הורה ראש הישיבה ביום ב' דראש השנה (יום שישי) לשיר את הפיוט מלך עליון בשחרית, כולם יחד ולא קהל וחזן קטע קטע כנהוג. בתפילות החג השתתפו אלפים בהיכל הישיבה, ובשל העומס האדיר נערכו רק 2 ימי הרשמה לאברכים, ומי שלא הספיק איבד את מקומו. בליל החג הראשון עברו אלפים להתברך מראשי הישיבה, עד לאחר השעה 22:15, כאשר בחורים רבים הולכים לחדר אוכל לסעודת החג, ואוכלים במהירות ולאחר גמר סעודתם שבים לעמוד בתור הארוך.

במהלך השבת שלאחר החג נשא ראש הישיבה 3 שיחות, בצאת החג עם כניסת השבת, בבוקר שבת לאחר תפילת מוסף, ובמוצאי שבת לאחר מעריב. ביום הראשון התפילה הסתיימה בשעה 15:00 וביום השני בשעה 14:30.

לראשונה המשגיח הגאון הצדיק רבי אהרן זאב גרוסברד לא ניגש לתפילת שחרית ביום הראשון בישיבת פוניבז', ובמקומו ניגש הרה"ג ר' יהודה כץ - משיב בישיבה.

באופן חריג במהלך ליל ראש השנה, המתין ראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש במשך שעה ארוכה שלא כהרגלו להמונים הרבים שהגיעו לברך ולהתברך בברכת שנה טובה, כאשר בשנים האחרונות נהג ללכת לאחר זמן לביתו, אולם השנה על אף חולשתו נשאר לברך ולהתברך מכל המתפללים ותושבי העיר שהגיעו למקום. לאחר התפילה נכנס לבית ברחוב ראב"ד לברך את אחיו הגרב"ש דויטש לרפואה שלמה.

כמנהגו מידי שנה ראש הישיבה התפלל את תפילת שחרית בשני הימים במנין ה'נץ' בבית מדרשו של הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי זצ"ל הממוקם בבניין ישיבת 'תפארת ציון' ברחוב ירושלים, כשהוא מגיע למקום שעה ארוכה קודם התפילה. מיד בסיום תפילת שחרית עולה ראש הישיבה להיכל ישיבת פוניבז' שם עולה לברכת כהנים ומקבל את עליית ה'כהן'. לאחר מכן בהפסקה נותר על מקומו בהיכל הישיבה ובתפילת מוסף שימש כהרגלו בשני הימים כ'מקריא' בתקיעות דמעומד.

לאחר התפילה התרכזו המונים מבני הישיבה והאברכים ברחבת 'שערי אשר' מתחת להיכל הישיבה, שם מתקיימים מידי שנה תקיעות לחומרא המכונים בסלנג הפוניבז'אי 'התקיעות של ר' אשר' כאשר השנה הורה ראש הישיבה לבעל התוקע לבצע שורת תקיעות לפי כל השיטות והדינים במשך כחצי שעה כשהוא דן עמו בפרטי הדינים העולים להלכה למעשה בדיני התקיעות.

• בישיבת 'כנסת יצחק' בחדרה נכנסו להיכל בית המדרש המחודש שהורחב ושופץ במשך החודשים האחרונים, ומונה מעל 1,200 מקומות ישיבה. לאור חולשתו והחולי ברגליו של ראש הישיבה הגאון רבי יהושע ארנברג, הוא לא ניגש לפני העמוד כמנהגו מזה עשרות בשנים לסליחות בערב ראש השנה ובמקומו ניגש הגאון רבי בצלאל קסלר ראש ישיבת 'כנסת יצחק' לצעירים.

למרות חולשתו בשני ימי ראש השנה שימש ראש הישיבה כבעל תוקע, וביום השני אף שימש כסנדק בברית לנכד שהתקיימה בהיכל הישיבה. כמקריא שימש המשגיח הגאון הצדיק רבי טוביה הלוי נוביק.

• בישיבת 'אבי עזרי' בבני ברק התקיימו לראשונה תפילות ראש השנה, כאשר כלל בני הישיבה ואברכים רבים התפללו את כל התפילות במחיצת מורם ורבם ראש הישיבה הגאון רבי יונה זלושינסקי מראשי ישיבת פוניבז'. לאור הביקוש העצום התקיימו התפילות בבית המדרש הגדול דחסידי 'סלאנים' ברחוב ברסלב הסמוך לישיבה שהוכשר במיוחד לשם כך.

ראש הישיבה שימש כ'מקריא' והגאון רבי שלמה זלמן כהנוביץ מראשי הישיבה שימש כבעל תוקע. בתפילת מעריב בליל ראש השנה ניגש לפני העמוד הגאון רבי ישראל לינדנפלד ר"מ בישיבה. בתפילות מוסף בשני הימים ניגש לפני העמוד הגאון רבי לוי שושן בנו של הבעל תפילה המיתולוגי רבי אלעזר שושן, ובתפילות שחרית ניגש לפני העמוד הגאון רבי ישראל מאיר פלדמן.

• בישיבת 'תפרח' השנה לראשונה נערכו התפילות ללא הבעל תפילה הנודע הגאון רבי ישעיה קרלינסקי זצ"ל שנפטר בשנה שחלפה. השנה מילא את מקומו הגאון רבי יעקב פריימן, מחשובי אברכי תפרח. 'נוסח קרלינסקי' גם הועתק על ידי הבוגרים לבתי כנסת רבים בארץ. הם מכוונים את הציבור לטונים ולמנגינות שלחדשים אינן מוכרות עדיין.

• בישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק התפללו לראשונה בבית המדרש המורחב ללא גלריות. התרגשות גדולה הייתה בהיכל הישיבה כאשר ראש הישיבה, הגאון רבי צבי ויסבקר, התיישב לראשונה על כסאו של אביו, ראש הישיבה רבי ברוך זצ"ל בהיכל בית המדרש. זו השנה השניה שמתפללים בבית מתתיהו ללא ראש הישיבה הנערץ הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל לאחר שבשנה שעברה התאשפז ראש הישיבה בערב החג ונשאר מאושפז בראש השנה בבית החולים תל השומר. הגאון רבי יהודה ויסבקר מראשי הישיבה שימש כחזן מוסף בשני הימים ברגש גדול בתוך שנת האבל על אביו הורגשה בכל בית המדרש. 

• בישיבת 'באר התלמוד' בירושלים התכוננו ליום הדין עם שיחת חיזוק מיוחדת על ידי ראש הישיבה הגר"ח כהן וכן התקיים בערב החג מעמד הוצאת ספר "עולת כהן" חלק י"ב מספריו של ראש הישיבה. בישיבה הספרדית מושרים כמידי שנה בעת התפילות מספר ניגונים כמו ניגון 'יהא רעווא '- ויז'ניץ בפתיחת ההיכל, וניגון אני מאמין בקטע "וידע כל פעול", ובקטע התפילה "קדשינו במצוותיך" הוכנס הניגון 'שערי שמים', השנה בחלק מהתקיעות דמעומד בתפילת לחש דמוסף תקע הבה"ח אשר רחמים מבני הקיבוץ במקום ראש הישיבה. עקב כך שאביו הקד' רבי בנימין רחמים הי"ד שנרצח בבוקר שמחת תורה אשתקד בדרכו לתפילה שימש אף הוא כבעל תוקע במקום מגוריו בעיר אופקים. ביום הראשון הסתיימה התפילה בשעה 12:50 וביום השני 12:20. ללא הפסקה בין התפילות. כמידי שנה בעת נעילת החג בערב שבת שובה לאחר קבלת שבת התקיים סדר "מחיל אל חיל" ובסיומו התקיים שיעור כללי בהיכל ביהמ"ד בגדרי "זמן מצוות סוכה".

מעמד הוצאת הספר בישיבת באר התלמוד בערב ר"הצילום: ש.פ.ה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!