הדרישה מרשות המיסים: "יחידת 8200 שתילחם בהון השחור"

כנס המיסים השנתי של לשכת יועצי המס נפתח השבוע בהשתתפות שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, באירוע פרידה מערן יעקב, מנהל רשות המסים לשעבר, רולנד עם שלם, לשעבר סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים ושלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים לקראת סיום תפקידו. 

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "חייבים להקים ברשות המיסים יחידת 8200, יחידת מודיעין טכנולוגית ייעודית שתספק מידע ומודיעין שטח אפקטיבי עבור יחידות השומה. חובתנו להעמיק את הגביה ולהילחם בהון השחור, אבל תוך מתן אפשרות לכלכלה ולשוק לפעול בסביבת עבודה מקדמת צמיחה וייצור, כדי שבעלי עסקים יתעסקו בייצור ולא בבירוקרטיה מיותרת. רשות המיסים חייבת לשים לה למטרה מרכזית לשפר את קלות עשיית עסקים בישראל, כדי לשפר את הביצועים של המגזר העסקי על מנת להגדיל את הגבייה.

צריכים למפות ולטפל בסוגיות המהותיות שמייצרות חסמי מס, ובנושאים שאין בהם וודאות מסויית – לייצר וודאות באופן פומבי והיכן שניתן לפשט את חקיקת המס - לעשות זאת.

לעניין המלצות הצוות המקצועי למיסוי חברות הארנק והרווחים הכלואים, מנקודת מבט של יועץ מס - אני פשוט רוצה להגיד לכם תודה! שאתם דואגים לפרנסה שלנו, אתם פשוט אוהבים אותנו, כל פעם מחדש - אתם עושים כל שביכולתכם לסבך את מערכת המס ולהגדיל את החיכוך עם המגזר העסקי ואת התלות שלו בנו, במקום לעשות בדיוק ההפך! תעשיית תכנוני המס לקראת פריחה חסרת תקדים ויועצי המס ייהנו ממנה מאוד. אבל מנקודת מבט של ראש לשכה מקצועית, שרואה לנגד עיניה את טובת כלכלת ישראל, אני אומר לכם באחריות המקצועית והציבורית הגדולה ביותר - יש כאן קריאת תיגר של המדינה נגד העסקים, שאין לה אח ורע בשום מדינה בעולם, ועוד בתקופת מלחמה ממושכת, במצב, שממילא רגיש למגזר העסקי.

אם חלילה ההצעות האלו יתורגמו לחקיקה, התוצאה תהיה הפוכה ממה שאתם מדמיינים, מכיוון שזה מתכון בטוח לצמצום הפעילות הכלכלית במשק, הפחתת ההון העצמי של החברות ופגיעה ביכולת וברצון שלהם להשקיע במשק, דיכוי ההתייעלות והיעילות של המגזר העסקי - כי מענישים פה, באמצעות מיסוי עודף, את מי שיעיל ואחוז הרווח שלו גדול מ 25 אחוז - אנטי תיזה טוטאלי לעידוד הצמיחה במשק ושיפור הביצועים של המגזר העסקי.

יסלחו לי חברי באוצר, אבל עם כל הכבוד, מי שלא מבין את חשיבות המיסוי הדו שלבי לפיתוח ולצמיחה של כל משק תחרותי, ארצי וגלובלי - אינו מבין כלל את האופן שבו המגזר העסקי פועל בשוק חופשי. סיכול ממוקד למיסוי הדו שלבי ודיכוי ההשקעות והפעילות הכלכלית במשק יביא לירידה בגבייה, תרשמו את מה שאני אומר לכם". 

מתוך שיח מקצועי, שהתקיים בין מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' לבין יועץ המס ירון גינדי נשיא לשכת יועצי המס:

שי: "לגבי תקציב 2025, יש לנו שם הצעות מיסויות לא פשוטות לעיכול. הכי פשוט זה להרביץ 2% על מס חברות, את המע"מ נעלה לא באחוז כמו שאמרו ב20-25, נעלה בעוד 2% את המע"מ, נבטל, הייתה אגב הצעה לבטל את המדרגה של ה10% ולהתחיל מהשקל הראשון ב14%, בוא נלך מה שנקרא על צעדים שהם צעדים, אתה יודע מה? לכאורה קלים כי הם פוגעים בציבור מאוד רחב שלא תמיד יש לו פה. אנחנו באנו ואמרנו בדומה אגב למה שהיה ב75, אני מזכיר לכם שב75 הייתה וועדת בן שחר, הייתה הטלת מע"מ. אני בטוח שאם נחזור אחורה ל75, זה שפתאום מי שהיה אז הממונה על הכנסות המדינה שנסע לאירופה והביא לפה את המע"מ, אני בטוח שלא יודע מה היה אז בכנס יועצי המס, אבל בטוח שהשתוללו, מה פתאום מביא מע"מ למדינת ישראל, משהו חדש, ושינו בכלל את כל שיטת המס.

ירון: "כל הצעדים שאמרת עד עכשיו היו מביאים לך גביה. כל הצעדים האלה לא יביאו לך גביה. אתה ההפך, מוריד את הגביה."

שי: אני אומר כל הזמן, זה מה שאומר השר וגם אנחנו ככה מבינים. כשיש משברים יש גם הזדמנויות, ויש פה הזדמנות, לא ללכת למקומות הקלים אוטומט, למרות שאנחנו מבקשים הקפאות מדרגות וכל הדברים האלה, שהם "צעד קל" במרכאות. יש הזדמנות לעשות פה סוג של שינויים יותר בוא נגיד, לא רוצה להגיד מאז'ורי, שינויים יותר מאז'וריים שבימים רגילים אני לא בטוח שאם לא הייתה האינתיפאדה השניה היו מצליחים להשיט מס על הבורסה ב2003. אני לא בטוח. היה צריך את הכסף אז היה יותר קל.

צריך לזכור שחברות במדינת ישראל יושבות היום לפי ההערכות שלנו בבדיקות שלנו על שבע מאות מיליארד שקל רווחים שמצויים בתוך החברות. חלקם, אני מסכים, כנראה ישמשו לדברים עסקיים, וחלקם הלא קטן מונח שם, אני מדבר איתך אפילו על חברה שמחזיקה חמש עשרה מיליארד שקל כאבן שאין לה הופכין בדוחות שלה.

ירון: אז תבקש ממנה. אז מה אתה רוצה מכל הציבור?

שי: עכשיו אנחנו הבאנו באומץ דוח לא פשוט, ידענו שלא יהיה פשוט לציבור ולציבור המייצגים 

ירון: לנו זה טוב. אתה מסבך את מערכת המס, זה טוב לנו.

שי: כמו שאנחנו מכירים בהרבה דברים, יש דוח, אנחנו גם לא שמענו את הלשכות המקצועיות ובאים אליי בביקורת על זה, אבל זו הייתה החלטה מודעת. ברור לנו שכמו בהרבה דברים לא כל דבר כמו שהוא נכנס ככה הוא גם יוצא מהכנסת. הייתה ישיבה בשבוע שעבר ראשונה מסדרה של כמה ישיבות. אתה ירון גינדי היית, אמרת את הדברים שלך בצורה מאוד הגיונית, אני בטוח שאנחנו נצליח את הדברים בסופו של דבר לדייק כדי באמת להגיע לתוצאה שאגב לא כולם יאהבו אותה, אבל תוצאה שבסופו של דבר נצליח איכשהו לטלטל את הדבר הזה של החזקת המיסוי הדו שלבי"

ירון: אתה אומר יש שבע מאות מיליון. חבר'ה, מי ישכן את הצפון? הרי בעלי עסקים עכשיו יצטרכו חברות, להוציא כסף ולהשקיע בעסקים בצפון. מי ישקם את הדרום? המדינה תשקם את הצפון ואת הדרום? המדינה לא מסוגלת לקנות רחוב. אתה חושב שאתה תגבה כסף מחברות שהרווח שלהם הוא מעל 25%? אני אומר לך, כל הרווחים יהיו 25% ממחר, גם הוא שהוא 35 הוא יהיה 25. אתה לא תגבה מזה שקל אחד. שקל אחד. אני אומר לך. שום חברה שאני אראה אותה בעיניים או שיועצי המס יראו אותה פה בעיניים, ובדצמבר כולם יעשו תכנוני מס, כולם יהיו ב25%. אל תדאג, אתה לא תראה מזה שקל אחד. אתה רק תביא לנו עבודה. כסף בסיכון עושים מהחברה. לקחתי כסף הביתה, הוא לא חוזר לשוק.

שי: כולנו מסכימים דבר אחד, אנחנו בעד המגזר העסקי, אנחנו רוצים שהחברות ישקיעו את הכסף שעומד אצלן בדברים, שמניבים תמורות לכלכלה הישראלית.

ירון: אבל אתה מדכא את זה חקיקה הזאת.

שי: בסדר, בוא נראה איך עושים.

ירון: אנשים ישקיעו בחברות בחו"ל דרך החברות שלהן, ימצאו כל מיני סטרקצ'רים לעשות דברים. משהו לא הוגן ומשהו שהוא בניגוד לכלכלה בסיסית לא יכול לעבוד. זה לא יכול לעבור.

שי: אנחנו מזיזים את הגבינה, נראה לאן היא תזוז. נעשה את הדברים בסופו של דבר כמו שאתה גם מכיר בסוף מגיעים יש גם ממשלה, מגיעים בסוף לוועדת כספים, בוועדת כספים בטח אצל היו"ר גפני שהוא אחד האנשים החכמים בכלכלה הישראלית, אנחנו יודעים את זה, הוא מאוד מתחשב גם בשוק וכל הדברים האלה ואני מעריך שאנחנו נמצא בסופו של דבר את הדרך כמו שמצאתם בזמנו ב2017 למצוא כן את הדרך לעשות את הדברים, לדייק אותם ולעשות אותם יותר נכונים, אבל מה שאני רוצה להגיד בסוף זה לא משנה את מה שאני אמרתי קודם. צריך להבין, אנחנו נמצאים בארוע אחר. אנחנו לא… זה לא אחרי צוק איתן.

אם השליטה והניהול שם ואנשים באמת עוברים לשם שיעברו לשם. להגיד לך שאני אוהב את זה? אני גם ראיתי את מה שפורסם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אגב, אני רוצה להגיד לך, פה חלק ממה שאנחנו כן רוצים לעשות וגם ראיתם בעיתונות בימים האחרונים, הנושא של הרפורמה, ההקלות שאנחנו רוצים לתת בהייטק והכל ואני מקווה שבסוף הם גם ימצאו את דרכם בתוך חוק התקציב לתוך חוק ההסדרים. אני מסכים לגמרי שמדינת ישראל צריכה לחשוב איך היא באמת שומרת פה ומגבירה את ההשקעות כי להשקיע היום במדינת ישראל ברור לי שזה לא הדבר, עוד פעם, לא רק של תושבי ישראל אלא גם מי שמבחוץ שחושב להשקיע כאן, כרגע הסיכון שיש פה הוא גבוה ופה אנחנו צריכים באמת להשקיע במאמצים, לראות איך באמת גם משמרים וגם מביאים לפה השקעות מבחוץ.

ירון: שי, תזכור טוב רק דבר אחד. מעבר לזה שזה מסבך מאוד את מערכת המס, מגביר את החיכוך של העסקים אתכם, אתה כמנהל רשות מיסים צריך להבין שמה שאתה והלך להתמודד, הרי את הכסף הזה אתה תראה בעוד חמש שנים. לא היום, ולא בשביל המלחמה, ולא בשביל שום דבר אחר. ולכן צריך לשקול את זה טוב מאוד, כי בסוף בסוף בסוף יש לכולנו אחריות ומי שמבין עסקים מבין שכל מה שאתם עושים זה הפוך. 

אני אומר לך שגם אם היו מעלים פה מיסים ויש פה… צריך אומץ. יש פה מיסוי של שבעים וחמש דולר על חבילות בלתי נדלות שכל אחד יזמין מאתיים חבילות ויהיה לו פטור על שבעים וחמש דולר אבל הפוליטיקאים פחדנים להטיל על זה מס כי הם פוחדים שהציבור יגיד להם מה פתאום, למה על המס שלי ולמה אני אקנה באלי אקספרס בלי מע"מ? למה אנחנו קונים באלי אקספרס בלי מע"מ? למה לא מתקנים את זה דבר ראשון ואומרים הנה, את זה אנחנו משנים? יש כאן אנשים שיש להם דירות וזה. למה לא מבטלים קודם כל גם את הפטור מהמס על שכר דירה? אנחנו צריכים כסף? תבטלו את הפטור ממס על שכר דירה. תבטלו, שיתנו לך את הדיווח, תבטלו את השבעים וחמש דולר, תעלו מיסים, אין ברירה, אנחנו צריכים להדק חגורה אבל לא בשיטות עקומות שמפחיתות את היצור במשק.

ירון: אז יעלו להם את המס הכנסה, זה אותו דבר.

שי: הבעיה היא פחות החד פעמי. נכון שהוצאות המלחמה הם מעל מאתיים מיליארד אבל הבעיה היא פחות החד פעמי כי המשק יודע לתקן את עצמו. הבעיה היא הפרמננטי. מדברים על לשנות בכלל את תפיסת הביטחון, להקים עוד שתי אוגדות, כל מיני דברים שעולים עכשיו בוועדה.

אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ומס רכוש ברשות המסים בכנס המיסים השנתי של לשכת יועצי המס, מבטיח ארכה של שלושים יום להגשת השגה: "תצא הבהרה שלנו על אורכות. תגיש את הבקשה, בתוך השישים יום, אני מבטיח לך שתקבל חודש. אם תגיש את זה אחרי השישים יום, יש פסיקה שאומרת, שצריך להיות טעמים מיוחדים, מקרים חיצוניים, הוא היה במילואים חצי שנה, המייצג היה במילואים, מישהו היה בבית חולים. אבל אם תגיש את זה בתוך השישים יום גם בשלב הגשת התביעה וגם בשלב ההשגה, גם בהבהרה שאנחנו נוציא היום, אנחנו נעדכן שאנחנו ניתן שלושים יום, למרות שגם פה הפסיקה, כי זו סמכות קבועה, זה לא רשום ממש בחקיקה, אנחנו מקלים באירוע הזה. אישרנו את ההבהרה וזה אמור לצאת בקרוב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!