הפרטיזנית האחרונה בגטו וילנה ששימרה את שפת היידיש - נפטרה בגיל 102

יהודי ליטא ודוברי יידיש ברחבי אירופה אבלים על פטירתה של פניה ברנצובסקי, חברת המחתרת היהודית האחרונה שנותרה בחיים בגטו וילנה ששימרה את שפת היידיש המפוארת של העיר, נפטרה ביום ראשון בגיל 102 בווילנה.

פניה ברנצובסקי נולדה בקובנה, ליטא, בשנת 1922. בשנת 1927 עברה משפחתה להתגורר בווילנה. לאחר שהצבא הגרמני פלש לברית המועצות בשנת 1941, והעיר וילנה נכבשה, גורשה משפחתה לגטו. שם הצטרפה פניה לארגון הפרטיזנים המאוחד בפיקודו של אבא קובנר.

בספטמבר 1943, היום בו החל חיסולו הסופי של הגטו, הצליחה לצאת ליער ולהצטרף ליחידת הפרטיזנים “הנוקם”. ביער הכירה פניה את בעלה לעתיד, מיכאל ברנצובסקי, וביולי 1944 חזרו השניים לווילנה המשוחררת. אחרי השחרור נודע לפניה על כך שהוריה ואחותה גורשו ונרצחו באסטוניה ובלטביה, כך על פי יד ושם.

לפניה ומיכאל נולדו שתי בנות. לימים הייתה פניה ממקימי המכון ליידיש באוניברסיטת וילנה. היא המשיכה שנים רבות להיפגש עם צעירים וללמד על ההיסטוריה, לקיים סיורים בווילנה היהודית ולספר על העולם היהודי, התרבות ושפת היידיש.

בשנים שאחרי המלחמה היא לימדה על יהדות ליטא ושפת היידיש שלה, ושימשה כספרנית במכון היידיש בווילנה. וילנה נודעה כ"ירושלים של אירופה" בשל תרבותה היהודית העשירה.

כנערה הייתה פעילה בחיים היהודיים העשירים של וילנה. באותה תקופה, וילנה הייתה ביתם של יותר מ-60,000 יהודים עם למעלה מ-100 בתי כנסת, הגדול שבהם עם יותר מ-2,000 מקומות ישיבה.

"פיצצנו רכבות והנחנו חומר נפץ בציוד של האויב, ירינו והרגנו אותם", אמרה בראיונות לתקשורת בארצה בעבר. "כן, עשיתיזאת, הרגתי אותם ועשיתי זאת בקלות. ידעתי שהיקרים שלי מתו ונקמתי עבורם ובעבור אלפי אחרים בכל ירייה וירייה".

היא לימדה יידיש והייתה פעילה בעבודה עם סטודנטים והדרכת סיורים עד שנתה ה-99, אז נחלשה בגלל נגיף הקורונה. עם פטירתה, נותק חוט נוסף המחבר את העבר היהודי של מזרח אירופה ותרבות היידיש העשירה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!