כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
הנחת אבני נגף

סגירת מעגל של השגריר הישראלי בגרמניה, טקס לזכר משפחתו שנמלטה

הטקס התקיים 91 שנה לאחר בריחת בני המשפחה ושנה לאחר התאריך המקורי 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שאירע יום קודם לכן. במהלך האירוע הונחו 4 אבני נגף מול בית המשפחה, המציינת את שמותיהם של בני משפחת פרוסקאואר- אלפריד וברטולד וילדיהם ליזלוטה ואולריך

סגירת מעגל של השגריר הישראלי בגרמניה, טקס לזכר משפחתו שנמלטה
אבני נגף בגרמניה: אילוסטרציה צילום: שגרירות ישראל בגרמניה

הערב, הניח שגריר ישראל לגרמניה, רון פרושאור אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מהמדינה ב-1933. האירוע התקיים ברחוב אייזנצאהן שטראסה 3, בית המגורים האחרון של המשפחה, את האבנים הניח גינטר דמינג, האמן שהגה ויזם את פרויקט אבני הנגף בגרמניה.
 
הטקס התקיים 91 שנה לאחר בריחת בני המשפחה ושנה לאחר התאריך המקורי 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שאירע יום קודם לכן. במהלך האירוע הונחו 4 אבני נגף מול בית המשפחה, המציינת את שמותיהם של בני משפחת פרוסקאואר- אלפריד וברטולד וילדיהם ליזלוטה ואולריך. הם השאירו את חייהם הישנים מאחור כדי להציל את עצמם. עבור הפטריוט הפרוסי ברטולד פרוסקאואר, ששירת במלחמת העולם הראשונה והיה סבו של השגריר היה זה צעד קשה, חרף הנסיבות.
 
השגריר פרושאור אמר לאחר הטקס: "דחיית הטקס טענה את האירוע המיוחד הזה עבורי במשמעות לאומית ולא רק אישית. כשאזרחי ישראל נתונים לירי בלתי פוסק, אני עומד היום בגרמניה כשגריר מדינת הלאום של העם היהודי הנלחמת על חייה, ולצערי גם על זכותה להגן על עצמה. אם ארבעת בני משפחתי לא היו נמלטים ב-1933, אולי היו כאן היום ארבע אבני נגף עם כיתוב אחר. במרחק מספר בתים מכאן, במורד הרחוב, יש אבני נגף לסלמה לוינסון ופרנציסקה פרידלנדר, שנלקחו שניהם מהרחוב הזה ב-1942, גורשו ונרצחו. וזה מה שמייחד את אבני הנגף של משפחתי מרוב אבני הנגף האחרות". 

השגריר הוסיף: "עם כל אבן נגף אנו מחזירים לאנשים את שמותיהם ובכך מחלצים אותם מהשכחה. כל שם הוא ניצחון קטן. ארבע אבני הנגף של משחת פרסקאואר מספרות גם סיפור של פחד, עצב, אובדן וחיים שנותרו מאחור. אבל הם גם מספרים את סיפורה של בריחה מוצלחת. הם מספרים את הסיפור של בניית חיים חדשים - ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה. ואני עומד כאן היום עבור שניהם: כנכד, אחיין ובן - וכנציג גאה של מדינת ישראל היהודית".

בהמשך לעליית התקריות האנטישמיות בגרמניה, הוסיף השגריר: “מי היה מאמין שיהודים בגרמניה יפחדו שוב? תופעת האנטישמיות האלימה, מימין ומשמאל הינה תזכורת שזוהי אינה המלחמה שלנו - בני העם היהודי - בלבד. במלחמה הזו אנו נלחמים גם על הערכים המערביים המשותפים שלנו. המאבק הזה לא מתרחש רק במזרח התיכון. הוא מתקיים גם בגרמניה: ברחובות, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, במגזר התרבותי. המאבק הזה עוסק גם בשאלה האם נוכל להמשיך לחיות בשלום ובחופש בעתיד".

גרמניה מלחמת העולם השניה רון פרושאור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}