שבוע של מבחן: האם הדו"ח יפגע בנתניהו?

בגן של שרה
לפני כשלושה שבועות הוזמן ח"כ מיהדות התורה, דווקא לא מאלה ששמם מתנוסס בכותרות, לשיחה שקטה עם ראש הממשלה במעונו בירושלים. מדוע נבחר דווקא הוא ולא אחרים? לנתניהו הפתרונים. אולי נכווה בעבר מפגישות שיצאו לתקשורת עוד לפני שהסתיימו. בכל מקרה מזג האוויר היה נאה ולפיכך הסבו השניים בגינת ביתן המלך. כן, זו עם רהיטי הגן המפורסמים. השניים שוחחו על המצב הפוליטי ועל מערכת היחסים עם החרדים. האפילוג של השיחה היה המתקפות נגד המשפחה והבית בו הסבו. הם לא יניחו לי עד שיורידו את ראשי, סיכם נתניהו במרירות, אבל זה לא ילך להם.

הטון המריר של הדברים השתלב היטב בתוכן השיחה שהייתה רצופה הסברים שבדיעבד על מה שקרה בשנתיים האחרונות. נתניהו טען כי לא היה כמעט דבר ביחסים עם החרדים שלא נכפה עליו. את הקמת הממשלה נטולת החרדים כפה נפתלי בנט. את הסנקציות הפליליות כפה אביגדור ליברמן שאיים לפרוש אם יסתפקו בסנקציות כלכליות (לפני שבועות ספורים נכתב כאן שהבית היהודי נכון היה להסתפק בכלכליות אך הווטו של ליברמן קיפל גם אותם) ואת הגזירות הכלכליות כפה יאיר לפיד. השורה התחתונה: בממשלה הבאה יהיה, בעז"ה, הרבה יותר טוב.

מפני הנימוס, וגם כי רצה יותר לשמוע מאשר להשמיע, לא הזכיר הח"כ החרדי את אחריותו האישית של נתניהו להקמת הממשלה שאת מגרעותיה הוא מנה. מדובר בהתמהמהות הלא מובנת, לכאורה, בהקמת הממשלה שיכולה הייתה לעמוד על תילה עשרים וארבע שעות לאחר סגירת הקלפיות. טלפון אחד של נתניהו לבנט, עוד שניים לשתי הסיעות החרדיות וכבר היה בסיס של שישים ואחד שלאחריו הייתה מגיעה גם ציפי לבני על ששת מנדטיה. ממשלה יציבה שכזאת הייתה מחזיקה מעמד ארבע שנים לפחות ובלי כל הגזירות האמורות.

אבל ביבי לא בא. ביבי גם לא טלפן. מי שביקש ממנו לעשות זאת ולסגור עניין כמה שיותר מהר היה חבר השלישייה דאז הרב אריה דרעי. דבר עם בנט, הפציר דרעי, ותקים בסיס של שישים ואחד עוד הלילה. אין צורך, השיב ביבי, אנחנו נקים ממשלה טובה ויציבה גם בלעדיו. וכל היתר היסטוריה.

כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, האחריות למחדל מונחת על כתפיה של גיבורת דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע, שלא רצתה בבנט בגלל חשדות להדלפת החומרים שהביאו לכמה חקירות. שוחחנו השבוע עם אחד ממקורבי ראש הממשלה בנושא. השיחה הייתה כעוסה מאוד. שרה, כך האיש, קובעת מה יהיה בבית אבל לעולם לעולם - הכפל במקור - היא לא תכתיב לביבי מה לעשות בתחום הפוליטי והמדיני. היא יודעת שהיא לא מבינה בזה כלום, היא מכירה את הכישורים המוכחים שלו בניהול המדינה שהביאו אותו לקדנציה שלישית וכנראה גם רביעית. הפרסום שלכם, כך המקורב, הוא חלק ממסע ההכפשה הכלל תקשורתי נגד ראש הממשלה. לא פחות ולא יותר.

אין טעם כמובן להתווכח עם מקורבים למאן דהו ובמיוחד שהוא ראש הממשלה. יותר מדי אינטרסים קשורים סביב הבית שברחוב בלפור בשתי הקדנציות האחרונות. לא מעט אנשים שם חוששים באמת לעתידם האישי והכלכלי (לנתניהו לא צריך לדאוג, הוא מסודר עד הנכדים, לא כולל ההרצאות במיליונים שייתן לאחר הפרישה, מתי שהיא תהיה) ואפשר להבין לליבם הדואב.

אפס כי גם אם נקבל את ההסבר הקצת צולע ולפיו לא היו לגברת נתניהו יד ורגל במחדל הפוליטי בה"א הידיעה של העשורים האחרונים, הנה בא דו"ח מבקר המדינה ומאיים להטביע במצולות את גורלו של האיש שלצידה. הדבר האחרון שאפשר לומר על מבקר המדינה יוסף שפירא שגם הוא חלק ממסע ההכפשות נגד ראש הממשלה. אם הדבר היה תלוי בו הדו"ח היה מרוכך פי כמה ומתפרסם רק לאחר הבחירות. שפירא זוכר היטב מי מינה אותו ולמה, אלא שגברה עליו ידו של נוני מוזס ועושי דברו בידיעות אחרונות. תחת הלחץ התקשורתי והציבורי שהופעל עליו הוא נאלץ לפרסם את הדו"ח בדיוק במועד שנוח להם: חודש לפני הבחירות.

ומשפרסם, כבר לא הייתה כל דרך לטשטש את מופע השחיתות לכאורה והנהנתנות והחמדנות שלא לכאורה שהשתולל שם בבית. גם כשהסיפורים העסיסיים של פרשת איסוף הבקבוקים ורהיטי הגן לא תופסים שם מקום מרכזי (לאחר שהועברו כבר קודם לבחינת היועץ המשפטי לממשלה) לפני הקריאה בדו"ח מומלץ ליטול שני כדורי פרמין. שאלו את הרוקח שלכם.

איך אפשר להרגיש אחרת לנוכח מה שמתפרץ אפילו מבעד למילים המאופקות שכפה על עצמו המבקר? הלב נחמץ לנוכח התיאורים על עובדים מן השורה, רובם כנראה בשכר מינימום או לא הרבה מעבר לזה, שקנו מוצרים לזוג המלכותי מכיסם הפרטי והתקשו מאוד לקבל עבורם החזר. וזאת כשמדובר בצמד השני בעושרו, אחרי אהוד ברק, שישב אי פעם ברחוב בלפור (בעושר הלא רשמי הם כנראה מספר שלוש, אחרי ברק ואולמרט). כל מיני קניות קטנות של כמה עשרות שקלים אותן נאלצו, לכאורה, לשלם ממשכורתם הדלה כי לא נעים לבקש החזרים. מי שביקש, וזה לא נכתב מפורשות בדו"ח אלא מפי השמועה בלבד, נענה בלך ושוב. רק העקשנים, או כאלה שהיו באמת זקוקים לזה לחלות לשבת, דרשו וקיבלו.

מבין כל הסחי והמאוס הנשקף מהדו"ח דווקא הסיפור הזה לא יגיע לחקירה של ממש. מבחינה משפטית זה נקרא זוטי דברים. כל זמן שאף אחד לא התלונן שלא קיבל חזרה כסף קטן שנתן בהלוואה זה לא עניינו של אף אחד, אבל מההיבט האנושי זה המרתיח ביותר. לבזבוזים מכספי המדינה כבר הורגלנו. הדו"ח שהתפרסם במקביל על הוצאות מעון נשיא המדינה בתקופת פרס מגלה כי גם הוא לא בחל בכל מנעמי החיים על חשבון משלם המיסים. שלא לדבר על אולמרט וברק, שניהם לא נזירים, שחגגו כמו שצריך על חשבון ההוצאות של המעון הרשמי.

אבל אולמרט ופרס, וכנראה גם ברק (כל זמן שלא התפרסמו סיפורים הגורסים אחרת) הצטיינו ביחסי אנוש מעולים עם עובדי הבית. אם נקפוץ לרגע אל מעבר לים: המיתולוגיה האמריקאית אוהבת לספר על הנשיא ג'פרסון שבכל בוקר היה עובר בין עובדי המטבח ודורש בשלומם. דוברי הבית הלבן לדורותיהם מקפידים להדליף סיפורים על יחס חם ואישי של האיש החזק ביותר בעולם לעובדים מהדרג הנמוך ביותר שבשירותו. המטרה ברורה: יחס אנושי לאנשים קטנים מעיד על גדלות נפש פנימית. בהתאם לכך, סיפורי הזוג הנוכחי ברחוב בלפור בירושלים מלמדים על ההפך הגמור.

במדרג יורד אחרי זה מגיעים דיווחי תקציב אחרים. בראשם תקציב המזון שלא היה מבייש בהיקפו גם את קיסרי רומא. עם הסכומים הנקובים בדו"ח אפשר היה לממן את ארוחות ההכתרה של נירון קיסר ואוגוסטוס, אותם תיאר בהרחבה ההיסטוריון הרומאי הירודיטוס, ולהישאר עם עודף. וזה עוד בנוסף למבשלת הקבועה שהועסקה שם במשרה מלאה. הוצאות הניקיון לא מפתיעות. תיאורים של עובדים שפרשו בעבר חשפו כבר את נטייתה של בעלת הבית לניקיון וסטריליות ברמה של חדר ניתוח באסותא. לא מפתיעות גם הוצאות הלבוש של הצמד. הופעה ייצוגית היא צו השעה למנהיג בתקופת המדיה האלקטרונית, וכך גם לרעיה הנלווית. מה בדיוק רוצים מהם? שיקנו חליפה בת"ת של מיר ושמלות במכירה השכונתית? על פחות מבגדי מעצבים בכיכר המדינה אין בכלל על מה לדבר.

סיפור החשמלאי שהוזעק, לכאורה, ביום כיפור לתיקון בבית, אמור לעשות לנתניהו בעיות משני כיוונים. בתחום המשפטי ייתכן שתיפתח חקירה האם באמת הוזמן החשמלאי לעבודה ביום כיפור או שהוא ביצע עבודות אחרות עבור הזוג ורשם תאריכים פיקטיביים בלי לשים לב ללוח השנה העברי. גם אם יש ממש בכך קשה להאמין שהחשמלאי יפתח את הפה ויפליל את עצמו בדיווחי כזב. תמיד הוא יכול לטעון שבאמת הוזמן לתיקון חירום בבית ומי שהזמין בוודאי לא היה ראש הממשלה באופן ישיר. מי שעסוק באיומים על איראן ובהוצאת נשיא ארצות הברית מכליו לא יודע מספרי טלפונים של בעלי מקצוע. מקסימום הייתה זו הגב' שנורת הקריאה שלה בחדר האח"מים נשרפה והיה צורך דחוף להחליף אותה. להערכתנו כאן זה יתחיל וכאן זה ייגמר.

מההיבט החרדי יפה עשו ח"כינו שסתמו את הפה, מכמה וכמה סיבות. קודם כל איש אינו יודע בדיוק באיזה שעה הוזמן החשמלטור. אולי במוצאי הצום המסתיים עם שלושת הכוכבים אך ביומן הלועזי הוא רשום כיום המחילה והכפרה עד חצות הלילה. אולי הוזעק לפני התקדש החג, ואולי סתם טעה בתאריך. הנושא עוד יתברר בוודאי כשצוות החוקרים של ידיעות אחרונות יחזור למערכת עם ממצאים חדשים ומסעירים (לא רק שהוא תיקן ביום כיפור אלא גם נתנו לו לשתות יותר מרביעית קולה ודרשו שזה ייעשה בלגימה אחת. דוס המחמד של אתר הבית ייצא במקביל במאמר דעה והגות מיוחד להסברת החומרה שבדבר מבחינה יהודית, רוחנית ואנושית) בינתיים זה כלום.

ואפילו אם יתברר הנורא מכול. הבחור באמת עבד ביום הקדוש והחליף איזו נורה בבית. במה זה חמור יותר מאכילת הנבלות והטרפות של נתניהו במסעדה במרכז מנהטן לעיני כל העולם לפני חודשיים? מאז קום המדינה יש סעיף לא כתוב בסטטוס קוו ולפיו ראשי ממשלה מחללים, רח"ל, את השבת במעונם הפרטי, גם לא בהכרח שאוכלים שם כשר, אך מקפידים לא לעשות זאת ברשות הרבים. אפילו מנחם בגין הידוע בצדקותו בחוגים ידועים נהג להקשיב לשידורי הבי. בי. סי. בשבת בבוקר רח"ל. על בוגר בית הספר כדורי, יצחק רבין, נהגו לספר שהיה מגיש שתייה לאורחיו החרדים והדתיים בכוס חד פעמית כדי לא להביך אותם. סעודות הטריפה של אריאל שרון היו לשם דבר. חילונים כמו שכתוב.

וכל זה לא הפריע למפלגות החרדיות לשבת איתם בקואליציה ולפתח איתם קשרים אישיים הדוקים בעת הצורך. כל אשר ביקשו מהם זה לכבד את המסורת בהיותם בחוץ. למעט ברק, שאיתו באמת לא ישבו (ש"ס הייתה תקופה קצרה ועזבה, ולא על הרקע הזה) כמעט כולם הקפידו לקיים את ההסכם הלא כתוב. כולם, חוץ מנתניהו בסעודת הטריפה האחרונה במנהטן. אז הזמנת חשמלאי לתיקון ביום כיפור היא סיפור שצריך לענות בו? בוודאי שלא. במיוחד בערב בחירות שלאחריהן כנראה ישבו איתו ביחד.

נכון אמנם שמאמר המערכת של הפלג חושב אחרת, אבל גם זה בהחלט לא מפתיע. החבר'ה שם סבורים שכל עבירה על מה שכתוב בתורה, ובמיוחד חילול שבת, חייבת מחאה של הנציגות החרדית - אלא אם כן היא מתבצעת על ידי ראש עיריית ירושלים הר"ר ניר ברקת, תינוק שנשבה עם יחס חם למסורת ולמשכורת של אחד מסגניו החרדים.

ייפול או ישרוד
בימים שאינם ערב בחירות, הריע הרע של הדו"ח היה מתפוגג לאחר מספר ימים. רק פתיחה רשמית של חקירה פלילית הייתה מעלה אותו שוב לאוויר. עיין ערך אהוד אולמרט שתפקד שנה בצילם של חשדות כבדים לפלילים ופרש רק כשכבר היה ברור שהוא ייאלץ לבלות את זמנו היקר בחדרי החקירות של המשטרה. התיקים של משפחת נתניהו לא מגיעים לאפס קצם של החשדות נגד האדם שהצליח להוציא שם רע לשחיתות והנהנתנות.

אבל הימים הם ערב בחירות ולריחות רעים יש פוטנציאל הרסני מצד אחד ופוטנציאל הזנק מצד שני. הכול תלוי בכישוריו של המותקף להפוך את המתקפה נגדו לאקט של רדיפה. דרעי עשה זאת בגאונות בתשנ"ט, נתניהו עשה זאת יפה מאוד עד עתה. שלושה שבועות רצופים הוא לא יורד בסקרים ובחלקם הוא אף עולה למרות סיפורי מחזור הבקבוקים ורהיטי הגן שפורסמו עוד לפני הדו"ח.

ובכל זאת. אמור להיות אפקט מצטבר לאוסף סיפורי האימים של דו"ח המבקר. אינו דומה פרסום של אתר חדשות מפיו של אב בית מפוטר ומתוסכל על יחס רע לעובדים וסיפור על בקבוקים שנאספו והחזר הגיע לקופת המדינה באיחור, למסה הנפרשת על עשרות עמודי דו"ח המבקר. איך כתבו כבוד השופטים בערעור על תוצאות הבחירות בבית שמש: יש הבדל בין מעשה בודד או שניים לרצף של מעשים המעידים על שיטה. דו"ח המבקר מגלה שהבזבוזים והחמדנות ברחוב בלפור הם משנה תמידית המעידה על אופי נלוז.

וזה חמור מאוד. דרך מדינית עוד אפשר לשנות, מימין לשמאל ומשמאל לימין. עם אופי נולדים ועם אופי מתים. במקרה של נתניהו ורעייתו רק סקרי סוף השבוע ילמדו להיכן הם הולכים. אם למרות הכול, הקהל הליכודי יקנה את תיאוריית הרדיפה, אפשר כבר היום לסגור את הקואליציה הבאה. אם הליכוד יירד בסקרים - תהיה זו ראשיתו של כדור שלג שייגמר רק בירידה לאזור החמשה עשר מנדטים ואבדן השלטון. לא ממש בטוח שדווקא האופציה השנייה היא העדיפה.

בכל זאת ימין עדיף
כותב נכבד. במאמרים שלך, ובמיוחד בזה שפורסם בשבוע שעבר, אתה חוזר ומביע את העמדה כי הימין גורם נזק לציבור החרדי ולכן יש להעדיף ללכת עם השמאל. אני רוצה להציג כאן עמדה שונה לחלוטין ואקווה שיהיה לך את העוז לפרסם את הדברים.

נכון שאי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הרעה שנחשבה לממשלת ימין הייתה רעה לציבור החרדי. הליכוד וגם הבית היהודי היו שותפים לכל הגזירות הרעות. אבל השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם ממשלת שמאל תהיה אכן טובה יותר לחרדים, או שמא אנו רק רוצים 'לנקום' מתוך התחושות והאמוציות נגד ממשלת הימין.

כדי לעשות סדר אנו חייבים לדבר בעובדות.

כידוע, מקום המדינה ועד לשנת 1977 לא היו החרדים חלק ממש לגיטימי מהשלטון. עם בחירתה של ממשלת הימין נכנסו לראשונה החרדים לקואליציה והיו חלק מהשלטון. נציגי הציבור החרדי זכו לקבל את המגיע להם עבור הציבור אותו הם מייצגים בדין ולא בחסד.

המדיניות והגישה כלפי הציבור החרדי הייתה מאז שונה לחלוטין. נכון, החרדים לא תמיד רוו נחת מכל דבר ודבר אבל ללא ספק הציבור החרדי הפך לציבור שצריך להתחשב בו.

לא שכחנו עדיין איך רמסו שרי השמאל את כל היקר והקדוש לעם ישראל. גדולי ישראל כאבו מאוד את יחס הממשלה השמאלנית לעיקרי הדת וליהדות ויצאו בכתובים לעם ישראל להתפלל להעברת ממשלת זדון מן הארץ.

לאחר הירצחו של רבין הועמד פרס בראשות הממשלה ובבחירות שהתקיימו לאחר מכן קראו כל גדולי ישראל ללא יוצא מהכלל לבחור בנציג הימין בנימין נתניהו לראשות הממשלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה התקיימו הבחירות בשיטת ההצבעה הישירה עם 2 פתקים. פתק לבן למפלגה ופתק צהוב לראש הממשלה.

גם אז הייתה קבוצה חרדית מצומצמת שטענה כי נכון ללכת עם שמעון פרס, או לפחות להימנע ולא לנקוט עמדה, במיוחד כאשר כל הסקרים ללא יוצא מן הכלל הוכיחו כי הוא צפוי לנצח.

אולם, גם כאן גדולי ישראל לא הותירו כל ספק, והורו בהוראת קדשם של כל חברי מועצות גדולי התורה לבחור במועמד הימין בנימין נתניהו.

בניגוד לכל הסיכויים נבחר נתניהו לראשות הממשלה על חודו של אחוז בודד ובהפרש של עשרות אלפי קולות בלבד. למרות שבממשלתו היו גורמים אנטי דתיים כגון חברי הכנסת דן מרידור, רפאל איתן, אביגדור קהלני, מיכאל איתן ועוד, פעל נתניהו בתנאי תקשורת עוינת ואנטישמית, להקל ככל הניתן על מוסדות התורה.

גם אהוד ברק התעקש לרמוס את כבודה של השבת בריש גלי ולהעביר 'משחן' (מערכת חשמל) דווקא בשבת קודש. נציגי היהדות החרדית פרשו מהממשלה. תקופה זו זכורה כתקופה הקשה ביותר מבחינת כרסום הסטטוס קוו שנשמר מהקמת המדינה.

לברק לא היו סנטימנטים לדת, למסורת וליהדות. זכורה הדוגמה בה הוא התפאר בכך כי אינו נוהג לבקר רבנים והביע בכך זלזול בציבור החרדי.

אין זה סוד כי הממשלה האחרונה כלל לא הייתה זו שבה חפץ נתניהו. כדי למנוע את הישארותם מחוץ לממשלה כרתו לפיד ובנט ברית ביניהם ולכן נאלץ נתניהו לקבל אותם במשותף. לפיד התנגד נחרצות לשיתוף החרדים בקואליציה, ונתניהו נאלץ לקבל את התכתיב היות והליכוד והחרדים יחד לא היה בהם כדי להקים ממשלה בת 61 חברים כחוק.

הציבור החרדי כועס עד מאוד על נתניהו ועל בנט ובצדק רב, וכעת יש מי שחושב שממשלת שמאל תיטיב עם הציבור החרדי.

לאור ניסיון העבר עם ממשלות השמאל, ולאור גישתה הידועה של ציפי לבני לציבור החרדי וכך גם שאר השותפים במפלגות השמאל כמו סתיו שפיר, יוסי יונה וחברי מרצ, האם נראה לכם שמשהו כאן ייראה אחרת? בעיניי, התשובה האמיתית היחידה היא לא.

בעיניי, הנקמה הגדולה ביותר בשונאי החרדים היא לפעול לכך שהמפלגות החרדיות יהיו גדולות דיין ולכן לא יוכל אף אחד לבטלן בממשלת ימין שרוב מרכיביה בהחלט אוהבים ומכבדים את תורת ישראל.

בכבוד רב,
עזרא גרשי
ראש מועצת עמנואל

טורו של יעק ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!