כל עולם התורה חייב בהכרת טובה: המכתב המיוחד לראש ישיבת מיר

במהלך שמחת השבע הברכות לבתו של ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל, שהתקיימה בעיר בני ברק, בה היה אמור רבינו ראש הישיבה להשתתף, אלא שמחמת בריאותו הרופפת נבצר הדבר ממנו. בשל כך, שיגר ראש הישיבה מכתב ברכה מיוחד לבעל השמחה, ראש ישיבת מיר, בו הוא מפליג בגודל חשיבות קיומה של ישיבת מיר לכלל ישראל.

המכתב המלא: "לכבוד ידידי עוז, ראש הישיבה דישיבת מיר, הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א אחדשה"ט ולכל הנלווים עליו".

"עז חפצי ונבצר הדבר ממני, מחמת שאיני בקו הבריאות, להשתתף עמכם בשמחה במעונכם, בנישואי הבת תחי' למזל טוב. וביחוד להביע יקר וגדולה, למנחילי ומוסרי תורה בטהרתה, בהמשך העמדת ופריחת מרכז התורה הגדול, ישיבת מיר המעטירה, ועדרי בניה ולומדיה, שכל עולם התורה חייב לה בהכרת טובה לאין ערוך, ולהיות דורש בטובת קיומה כל הימים".

ומסיים ראש הישיבה: "ברכתי מעומק הלב למעכ"ת הרמה שליט"א וב"ב שיחי', לרוב שמחה ונחת דקדושה מבנין הבית הזה, ומכל יו"ח לתפארת כרם בית ישראל. ותזכו להמשיך בהרבצת תורה ויראה והעמדת תלמידים, להוסיף בהרחבת גבולות נחלת אבות נ"ע, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. ונזכה בקרוב לאור חדש על ציון תאיר והיתה לה' המלוכה. הכו"ח בידידות".

במהלך הביקור של ראש ישיבת מיר, הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, במעונו של רבינו רה"י הגרמ"צ בכדי להתברך לקראת החתונה, סיפר ראש הישיבה לראש ישיבת מיר אודות "כי בעת שאני התחתנתי הגיע הראש ישיבה ר' לייזר יהודה זצ"ל להשתתף בשמחה, כי הייתי נכנס אליו הרבה לדבר איתו בלימוד. אי אפשר לתאר את אהבת תורה שהיתה לו. באותו הזמן שהוא הגיע לחתונה אני בחדר הייחוד, ור' לייזר יהודה רצה מאוד לשמוע את השטיקל' תורה שהכנתי להגיד בחתונה. אלא שהשעה הדחוקה הצריכה אותו לצאת מן המקום ולא היה בידו השהות להמתין עד לסעודת החתונה".

"ר' לייזר יהודה ביקש שיקראו לי מחדר הייחוד. וכשיצאתי מיד הוא ביקש ממני סליחה ואמר לי: 'אני מוכרח ללכת עכשיו, אבל בוודאי הכנת שטיקל' תורה לומר בסעודה, אני רוצה לשמוע ממך בקצרה את תמצית הדברים'".

"זה היה אהבת תורה של ר' לייזר יוד'ל".

בביקורצילום: באדיבות המצלם

עוד שח ראש הישיבה: "גם עם הדירה שלי אחרי החתונה, היה מעשה שלם. כשמו"ח, הראש ישיבה הרב שך זצ"ל, היה צריך לתת כסף לדירה, ומאיפה היה לו את הכסף לזה? אז הסיפור היה כך: חמותי הרבנית גוטל ע"ה היא היתה עובדת ברוקחות ובתור אחות רפואית. וכך היא הייתה מפרנסת את הבית. מה שנשאר לה מהכסף, שלא היו צריכים לזה, שהם היו מסתפקים במועט ובצמצום גדול, הייתה מפקידה למשמרת אצל הראש ישיבה, רבי אליעזר יוד'ל זצ"ל שישתמש בו לצרכי ישיבת מיר, עד שהיא תזדקק לו. כנגד סכום הכסף, היה רבי לייזר יוד'ל מעביר לידיה פתק ששימש כקבלה. בכל פעם שהביאה סכום נוסף: הוסיף וכתב את הסכום על אותו פתק. במשך הזמן, ה"החוב" הגיע לכדי סכום נכבד. והרבנית התייחסה לפקדון הזה כמו אל תכנית חסכון. כדי שבבא הזמן הם יוכלו לקנות דירה לבת שלהם (הרבנית ברגמן תחי').

ובאמת כאשר התחתנו, הסכום המופקד הגיע לכדי 1900 לירות, שהספיק לדירה של פוניבז' בבני ברק. אז חמותי הלכה לרבי לייזר יוד'ל לבקש את הכסף בשביל לקנות את הדירה. אולם ר' לייזר יוד'ל בחכמתו ענה לה: "תשאירי לי את הכסף. ואני כבר אסתדר עם הרב מפוניבז'". ובאמת כך היה, הכסף אמנם לא הוחזר לחמותי, אולם הרב מפוניבז' נתן דירה. הוא "הסתדר" עם ר' לייזר יוד'ל.

המכתב של רבינו רה"י הגרמ"צ ברגמןצילום: באדיבות המצלם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!