הלכה שבועית: פעולות האסורות בהכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני

פעולות האסורות בהכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני

נושאי השיעור

הכנה מיו''ט ראשון של ראש השנה ליו''ט שני של ראש השנה • איזה פעולות אסורות בהכנה • קיפול בגדים והצעת המיטות מיו''ט ראשון ליו''ט שני • קיפול הטלית בשבת • הדחת כוסות וקערות • איזה טירחא אסורה בשבת • מהו תיקון האסור בשבת • הכנסת סימניה לספר בשבת • שמירה על מצב קיים • חמשה תנאים להיתר קיפול בגדים בשבת • העלאת שולחנות מהסוכה בשמיני עצרת • הורדת צלחות ביו''ט ראשון • הכנה לא במוצ''ש • הוצאת חלות מהמקפיא ביו''ט ראשון • הכנסת משקאות למקרר ביו''ט ראשון

הכנה מיו''ט ראשון ליו''ט שני

היום נדבר על ענינים של ראש השנה. יש איסור הכנה משבת לחול ומיום טוב לחול, וכן יש איסור הכנה מיום טוב לחבירו. אבל מותר להכין מליל שבת לשבת בבוקר וכן מליל יו''ט ליו''ט בבוקר.

שני ימים טובים בראש השנה

בראש השנה יש שני ימים טובים, ואנו נתקלים בהרבה דברים של הכנה מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב השני של ראש השנה. אמנם כתוב ששני הימים הם כיום אחד ארוך, אבל כל זה נאמר לחומרא, אבל לא לקולא, ולכן אסור להכין מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני של ראש השנה.

כל פעולה או דוקא מלאכה

היום נראה אלו דברים אסורים להכין מיום טוב לחבירו, וכן כל הכנה האסורה בכל שבת ליום חול. אלו דברים נכללים בכלל איסור הכנה עבור יום אחר. האם דוקא דבר שיש בו מלאכה ממש, או סתם כל פעולה פשוטה שעושה האדם תהיה אסורה אם אינו עושה אותה עבור אותו יום טוב או עבור אותה שבת.

קיפול הבגדים והצעת המיטות

המשנה בשבת (קיג.) אומרת, מקפלין את הכלים אפי' ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. הנה מוכח שגם פעולה ללא כל מלאכה כגון קיפול הבגדים או הצעת המיטות בשבת אם זה אינו לצורך השבת אסור.

קיפול הטלית בשבת

תוס' (שם) אומר, מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר. שהרי כל הטליתות לובשם בשבת שחרית, ולאחר התפילה אם יקפלם זהו צורך של יום ראשון בבוקר שלובשם שוב. וכ''כ הראבי''ה. ולא פירשו מהו טעם האיסור באותה הכנה.

קניבת ירק ביום כיפור

רש''י בשבת (קיד:) מבאר טעם האיסור להכין משבת לחול. גבי איסור קניבת ירק ביום הכיפורים שחל בשבת, שאם רוצה אדם להכין את הירק קודם שיוצא יום הכיפורים כדי שיהיה מוכן לו לאכילה מיד במוצאי יום הכיפורים, זה אסור. ומבאר הטעם משום דקטרח משבת לחול.

כל טירחא אסורה

והנה מוכח בדברי רש''י דכל פעולה שעושה משבת עבור חול ויש בה משום טירחא היא אסורה ואף אם לא עשה כלל מלאכה.

הדחת קערות

וכן מצאנו בבריתא בשבת (קיח.) תנו רבנן קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית, שחרית מדיחן לאכול בהן בצהריים, בצהריים מדיחן לאכול בהן במנחה, מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח, אבל כוסות וקיתונות וצלוחיות, מדיח והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתיה. ומבאר רש''י מדוע אסור להדיח מן המנחה ואילך, כיון דאין הדחה זו אלא לחול.

טירחא אסורה

אומר הראב''ד (פכ''ג הל''ז) הטעם בכל ענינים אלו משום שטורח לחול, וטירחא זו אסורה. הנה סבר הראב''ד כדברי רש''י שעיקר איסור הכנה בשבת משום טירחא.

כל פעולה תאסר

אלא שעלינו להבין בדברי רש''י והראב''ד, אם האיסור משום טירחא, א''כ כל פעולה ופעולה שאינה לצורך שבת תהיה אסורה, דהרי אי אפשר לחלק בסוגי הפעולות מה נחשב לטירחא ומה לא נחשב לטירחא, ולפי''ז צריך לאסור כל פעולה שאינה לצורך שבת, משום טירחא.

מפני שהוא כמתקן

והנה הרמב''ם (פכ''ג הל''ז) אומר, ואסור להדיח קערות ואילפסין וכיו''ב מפני שהוא כמתקן, אלא אם כן הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת אותה שבת. אבל כלי שתיה כגון כוסות וקיתונות, מותר להדיחן בכל עת לפי שאין קבע לשתיה. ואין מציעין את המיטות בשבת כדי לישן עליהם למוצאי שבת אבל מציעין מלילי שבת לשבת.

אינו תיקון ממש אלא כמתקן

הנה לנו בדברי הרמב''ם טעם חדש לכאורה, דכל ההכנה האסורה בשבת היא משום שהוא כמתקן. וצריך לבאר שאין הכוונה ממש למתקן אלא כמו מתקן. ביאור הדברים כגון אדם שנכנס להתארח אצל חבירו ורואה שהמיטה אינה מוצעת, ללא סדינים, והיא אינה ראויה לשינה במצב כזה, אף שאין המיטה נחשבת למקולקלת, בכל אופן אם יסדר אותה כדי שתהיה מוכנה לשינה, נחשב כאילו תיקן אותה. וכן אותו הדבר בשולחן מלוכלך משיירי מאכל של חבירו, אם רוצה לשבת לאכול שם, צריך לנקות את השולחן, אותו ניקיון שיעשה יחשב כאילו תיקן את השולחן, ולא ממש תיקן, שהרי אינו ראוי אינו נחשב למקולקל. וכל זה איסור מתקן מדרבנן דנחשב כאילו מקולקל וכאילו מתקנו בשבת, אבל תיקון שכזה לצורך אותה שבת מותר.

סתם פעולה לצורך חול מותרת

לפי''ז אפשר לומר בדברי הרמב''ם דכל הכנה משבת לחול שיש באותה הכנה פעולה של תיקון הדבר הוי הכנה האסורה. אבל סתם פעולה שלא תיקנתי בה כלום, היא אינה נאסרת אף שהיא אינה לצורך אותה שבת.

מחלוקת הראשונים

ולפי''ז לכאורה יוצא לנו מחלוקת ראשונים בין רש''י והראב''ד לבין הרמב''ם. לדברי רש''י והראב''ד כל פעולה בשבת שאינה לצורך השבת תהיה אסורה, כיון שכל טירחא אסורה, אבל לדברי הרמב''ם רק פעולה שיש בה סוג של תיקון תהיה אסורה אבל פעולה סתם לצורך חול תהיה מותרת.

הכנסת סימניה לספר

לפי''ז, אדם שקורא בספר בשבת, ורואה שיש בספר שגיאת כתיב, ועל מנת שיוכל לתקן את אותה טעות במוצ''ש, הוא מכניס איזה דף באותו מקום כדי שיהיה לו לסימן לידע היכן הטעות. לפי דברי רש''י והראב''ד דכל פעולה אסורה משום טירחא בשבת, אסור לו לעשות סימן בספר בשבת. אבל לפי דברי הרמב''ם דכל האיסור אינו אלא במקום שעשה תיקון בדבר, כיון שבהכנסת הסימן לספר אין שום תיקון לספר, פעולה זו אינה אסורה כהכנה משבת ליום חול, ומותרת בשבת. ואין לומר שגם לרש''י יהיה מותר כיון שאין טירחא בדבר, דאם נמדוד כל פעולה והטירחה שלה הרי נתת דבריך לשיעורין, אלא ודאי כל פעולה אסורה.

הכנה השומרת על מצב קיים

לפני בערך ארבעים שנה קראתי את דברי הרב פינשטיין בכתבים (זה חוברת שחציה בעברית וחציה באנגלית) שם הוא כותב גבי הכנה בשבת שנועדה לשמור על מצב קיים, כגון להכניס אוכל למקרר כדי שלא יתקלקל, דכל כה''ג אין בו משום איסור הכנה בשבת, דכל הכנה האסורה זה רק אם ישתנה משהו על ידי בשבת.

ביאור דברי הראב''ד

המגדל עוז, המעשה רוקח, הרדב''ז, ועוד אחרונים סברו שאין מחלוקת בין הרמב''ם לראב''ד ורש''י, אלא דמה שכתב הראב''ד על דברי הרמב''ם דכל ענינים אלו אסורים מפני הטורח, אינו אלא במקום ששייך בו תיקון, דאז אסור לעשות אותה הכנה משבת לחול כיון שיש בזה טורח, אבל דבר שאין בו תיקון אף שיש בו טורח יהיה מותר. ובודאי דבר שיש בו משום טורח ואין בו תיקון לא יאסר בשבת לצורך חול.

קיפול הטלית לצורך השבת

הפרי חדש הביא את דברי התוס' והראבי''ה שכתבו שאסור לקפל הטליתות של בית הכנסת. וכתב שאם זה לצורך השבת עצמה כגון ביום הכיפורים שלובשים טלית בכל התפילות, או למנהג תימן שלובשים גם במנחה טלית, מותר לו לקפל הטלית. והביא ראיה מדין הקערות שמותר להדיח בשחרית לצורך המנחה.

שאלת הברכי יוסף

הברכי יוסף ראה את דברי הפרי חדש והקשה עליו, כיצד הביא ראיה לקיפול הטלית מדין קערות. והרי האיסור בקערות הוא משום מתקן ובזה התירו אם עושה לצורך המנחה, אבל לקפל הטלית זה איסור משום טירחא בשבת,, וצריך להיות שתמיד יהיה אסור לטרוח בשבת.

הרמב''ם לא חילק בטעמים

ותימה על דבריו. שהרי דין קיפול הטלית למד תוס' מדין הצעת המיטה בשבת לצורך חול שאסור, והנה הרמב''ם התחיל ההלכה עם קערות וקיתונות, ואסר משום מתקן והמשיך ההלכה על הצעת המיטה, ולא ראה חילוק בין ההלכות דכולם טעם אחד להם, ובודאי שאם  מקפל הטלית לצורך אותה שבת יהיה מותר, וכדברי רוב האחרונים דאין מחלוקת בין הרמב''ם לראב''ד דכל טירחא שיש בה תיקון אסורה לצורך חול אבל לצורך אותה שבת, מותר.

ההיתר לכו''ע

ולפי''ז מי שיעשה בשבת סימן בספר היכן הטעות, כדי שיוכל לתקן למוצ''ש, אין בזה כל איסור לכולי עלמא, דאף אם יש בזה טורח כיון שאין בזה תיקון אינו אסור כלל.

חמשה תנאים בדברי השו''ע

השו''ע (סימן שב ס''ג) כותב, מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללובשם בו ביום, ודוקא באדם אחד ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף, ואם חסר אחד מאלו התנאים, אסור.

טליתות שלנו אסורים

אומר המרדכי בשם הראבי''ה, דמשמע דטליתות שלנו שהם לבנים ואין צריך לקיפול לצורך שבת אלא לצורך חול, לא שנא בחדשים ולא שנא בישנים אסור לקפלם בשבת.

אינו כסדר קיפולו הראשון

עוד מוסיף השו''ע בשם המרדכי דכל תנאים אלו צריך דוקא אם עושה כסדר קיפולו הראשון אבל אם אינו עושה כסדר קיפולו הראשון, מותר בכל ענין. ומשמע בדבריו שאמר מותר בכל ענין, דאפילו לא נתקיימו אף אחד מהתנאים, מותר לקפלם כיון שאינו עושה כסדר קיפולו הראשון, ולכן אף אם אינו מקפל לצורך השבת, מותר.

כך פסקו האחרונים

וכן פסקו הגדולות אלישע, הכף החיים, המשנ''ב, שו''ת יחוה דעת, ועוד אחרונים. דדברי השו''ע שאמר שאם אינו מקפל כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין, היינו אפילו אינו מקפל לצורך השבת. מלבד המאמר מרדכי שהחמיר בזה וסבר דאם אינו מקפל לצורך שבת אסור אף לקפל הטלית אף כשאינו מקפל כסדר קיפולו הראשון.

אין חשיבות לתיקון

וצריך לבאר ההיתר דכיון שאינו מקפל כסדר קיפולו הראשון, אין הקיפול נקרא תיקון חשוב, ולכן אף שיש טירחא בקיפול, כל שאינו בגדר תיקון לבגד, אינו אסור בשבת אף שאינו עושה לצורך השבת.

העלאת שולחנות מהסוכה

המג''א (סימן תרס''ז) אומר לגבי יום שמיני עצרת של בני חו''ל, שאם רוצה האדם להעלות מהסוכה שולחנות וכסאות וכדו' ביום שמיני עצרת לצורך שמחת תורה שיחול בערב, מותר לו להעלותם לביתו ובתנאי שלא יסדר אותם בביתו.

ביאור דברי המג''א

ולפי מה שביארנו דכל טירחא שאין בה תיקון מותרת בהכנה בשבת אף לצורך המחר, אפשר לבאר דברי המג''א. דאף שיש טירחא בהעלאת הכסאות והשולחנות לבית, מכל מקום כיון שאין שום תיקון בהעלאת השולחנות לבית אלא רק אם יפתח ויסדר אותם, לכן כל שהעלה השולחנות לצורך הערב ולא סידרם בביתו, מותר.

הורדת צלחות ביום טוב ראשון

אשה שאומרת לבעלה ביום הראשון של ראש השנה שיוריד לה מהארון את הצלחות לצורך יו''ט שני של ראש השנה, אם מגיעים הרבה אורחים. האם מותר לו להוריד את הצלחות, או שהוי הכנה ואסור.

הכנה שאין בה תיקון

מי שלא בא לשמוע את השיעור יכול לומר לאשתו, אסור, דזה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ואסור להכין מיו''ט לחבירו. אבל מי שהגיע ושמע את השיעור, חייב לעזור לאשתו, כיון שלמדנו שכל הכנה האסורה היא דוקא הכנה שיש בה תיקון, אבל אם הוא רק מוריד את הצלחות מהארון ואינו מסדר אותם סביב השולחן כדי שיהיו ראויים לצורך הלילה, אין זה הכנה האסורה, ומותר.

הכנה בשבת לצורך ארוע במוצ''ש

מי שיש לו ארוע בביתו במוצאי שבת, כגון ווארט או ברית יצחק וכדו', והוא רוצה תוך כדי השבת להעלות כסאות מהמחסן לצורך מוצ''ש. אם רק מעלה את הכסאות ואינו מסדר אותם סביב השולחן, אין בזה חשיבות של תיקון וכל טירחא שאין בה תיקון אינה אסורה בשבת אף לצורך חול. רק שלא יאמר בפירוש עושה כן לצורך מוצאי שבת.

שלא יהנה ממעשה שבת

אמנם המהרש''ם בספר דעת תורה אומר שמי שקיפל טליתו בשבת, צריך לפרק הסדר במוצ''ש, ויחזור לקפלו שוב, וכל זה כדי שלא יהנה ממעשה שעשה בשבת לצורך חול. אבל דעתו היא דעת יחידה, ומעיקר הדין מותר בכל ענין.

הוצאת חלות מהמקפיא

אדם שהקפיא חלות בערב החג, ורוצה בשעת המנחה של יום טוב ראשון להוציא החלות מהמקפיא כדי שיפשירו לו עד הלילה ויוכל לאוכלם בליל יום טוב שני. מותר לו לעשות כן ואינו חשיב הכנה שיש בה תיקון, דכיון שרק הפסיק מצב קיים אין מיחסים אליו את פעולת ההפשרה של החלה. אלא אם כן מניח החלה על הפלטה כדי שתפשיר, שבזה עשה מעשה תיקון בידיים, ואסור לעשות כן מיום טוב לחבירו.

הכנסת משקאות למקרר

מי שרוצה ביום טוב ראשון להכניס משקאות למקרר כדי שיהיו קרים בסעודת ליל יום טוב שני. אם עשה על אותם משקאות הכרזה לבני הבית שאסור לשתות מהם כי הם מיועדים אך ורק ליום שני, כיון שיש הבדל עצום בין משקה קר לבין משקה שאינו קר, אסור לו להכניס המשקאות למקרר כיון שמעשיו הם הכנה שיש בו תיקון מיום טוב ראשון ליום טוב שני. אבל אם מכניס המשקאות ביום טוב ראשון ואינו מחרים את אותם המשקאות, ואם אחד מבני הבית ירצה לשתות ביום טוב ראשון יכול לשתות, אין בזה איסור הכנה.

פלטה כבויה

אם שם תבשיל שכבר מבושל ע''ג פלטה כבויה ומטרתו שע''י שעון שבת עוד זמן ידלק ויתחמם האוכל, גם כן אפשר להתיר, דהרי עשה רק גרמא בדרבנן ובמקרה זה לא גזרו רבנן.

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!