מופע האימים של יחיא סינוואר | משה ולדר בטור דעה

זה לא סוד שאחד מהמוטיבים המשמעותיים ביותר במלחמה שבה אנחנו מצויים כבר קרוב לשנה הוא העניין התקשורתי.

כיום כבר ניתן לראות את מימדי הזוועה של התכנית שתוכננה לפרטי פרטים ובוצעה בדייקנות תוך שימוש ציני ואדיש לחלוטין באזרחים ערביים ובכל טכניקה אפשרית של מניפולציה תקשורתית לצורך הטיית דעת הקהל העולמית.

כך למשל מהיום הראשון למלחמה הופעלה מערכת ענקית של בוטים איראניים שהוכנה מראש למטרה זו, כדי לכתוב פוסטים אנטי ישראליים, למחוק סרטונים אכזריים שהופצו והאירו באור שלילי את החמאס ובגדול ליצור מצג שווא של כמות גדולה של אנשים שאוחזים בדעות פרו פלסטיניות באופן שגם אם לא ינצח את המערכה התקשורתית לחלוטין -לכל הפחות יסיט את האש למקומות אחרים ויזרע רעיונות חדשים בתודעה הבין לאומית לאמור: הכח הכובש הוא ישראל, החמאס מבצע התנגדות לגיטימית, ומספר ההרוגים בצד הערבי גדול לאין שיעור מאשר בצד השני.

התחושה היא שמבחינה תקשורתית, כמעט בכל דבר סינוואר וחבריו הקדימו אותנו בכמה צעדים.
הוא דאג לתעד את המתקפה, כדי לעורר חלחלה בקרב הציבור הישראלי, להשפיל את הצבא הישראלי שלא היה שם בזמן ולעורר גאווה אצל תושבי עזה שלתוך ראשיהם מטפטפים כבר שנים מכל מוקד אפשרי ארס של שנאה כנגד האויב הציוני, תוך מתן הוכחה חד משמעית שהנה הדבר אפשרי, לפגוע להם בבטן הרכה בתוך יישובי ישראל ולגבות מהם מחיר דמים כבד מאד במתקפה צבאית אכזרית שלא ידעה מאז קום המדינה.

הוא ידע כמה חטופים לקחת בזמן המתקפה (במסמכים שנחשפו אודות התכנית השטנית, נראה שהמספר המבוקש היה 250 ולא היה לו כוונה לחטוף יותר או פחות), הוא הכין מראש את המקומות שבהם פיזר אותם ברחבי עזה כולל היכולת לתקשר ולתאם את הפעולות בזמן שצה"ל משמיד בשיטיות את עזה עילית.

מתוך מה שנראה כמו ניתוחי עומק אובססיביים והבנה של מערך ההגנה הישראלי, למידה של דרכי הפעולה של השב"כ הישראלי (כשהיה בכלא במשך עשרות שנים, יחיא סינוואר תרגם מספר ביוגרפיות של ראשי השב"כ הישראלי מעברית לערבית לשם כך) ובעיקר - היכרות גדולה עם התודעה והשיח הישראליים כמו גם המצב הפוליטי והמחלוקות בין הפלגים השונים בו, הצליח סינוואר יחד עם שותפיו מציר הרשע להגות תכנית מתוחכמת ביותר הפועלת על שני עקרונות חשובים: א. אדישות מוחלטת לחיי אדם. מבחינתו אדם שמת בעזה הוא כמו זבוב ותו לא. ב. השמירה על שלטון חמאס המבוססת על התבצרות לאורך זמן רב בתוך תת הקרקע תוך שימוש באזרחים ובחטופים כמגן אנושי בכל מחיר.

עם שמירה על שני העקרונות הללו, ניתן לראות היטב שגם עכשיו, לאחר לחימה ארוכה ומתישה, סינוואר ממשיך להפעיל את התכנית המקורית של מה שיירשם בתולדות האנושות כאחת מפעולות הטרור הארוכות והמרשימות ביותר שהגה טרוריסט אי פעם.

קשה להביס את מי שאין לו מה להפסיד. בעיקר כשלך עצמך יש הרבה מאד נקודות תורפה ורגישויות שונות. למרות מספר ההרוגים הגדול במתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, נראה שנושא החטופים הוא לא פחות ואולי אף יותר משמעותי בתכנית השטנית הזו, משום שהוא זה שעומד בין חיסול החמאס לבין ישראל. נושא החטופים, עם השבר העצום שהוא מחולל בתודעה הישראלית, הוא הקלף החזק ביותר של סינוואר כבר מהיום הראשון ללחימה. הוא יודע שאין לנו יכולת לוותר עליהם חלילה. הוא יודע שכל עוד הם אצלו - יש לו ביטוח חיים וממילא גם אשראי לשמירה על תכנית הריאליטי שלו.

כי זה מה שזה מבחינת סינוואר - תכנית מבויימת ומתוכננת היטב של אשף תקשורת שקובע מתי נבכה ומתי נצחק, על מה נדבר ואיך נפעל בשלב הבא.

סיוע הומניטרי לחמאס? יש.

ביטוח על חשבון חטופים? יש.

תודעה עולמית שדוחפת לסיום המלחמה בעזה? יש.

מבחינת סינוואר התכנית הזו נמשכת כסדרה. גם אם מתו עשרות אלפי מחבלים, אין פה הפסדים. גם כשעזה נשחקה לאבק, זה לא מעניין אותו כי התכנית בנויה מעצם השרידות שלו מתחת למנהרות. כל יום שעובר הוא מבחינתו רווח נקי, הזמן פועל על העצבים של כולם, וזה הדבר היחיד שחשוב פה מבחינתו, לשגע את המערכת ולרכז את כל העולם סביבו וסביב החטופים שעל פי הפרסומים מקיפים אותו כמו מגן אנושי.

מופע האימים הזה, מלווה במשחק פסיכולוגי אכזרי שכולל את הסרטונים של החטופים מתוך המנהרות, רגע לפני שהם נרצחים בדם קר. האצבע המתרה בצה"ל כאומרת - לא כדאי לכם להמשיך להתקרב כי זה ילך וייעשה קשה יותר.

איפה בכל זאת הפגיעות שלו? איפה הנקודה החלשה אצל אדם שלא אכפת לו שכל אזרחי עזה מלבדו ומלבד הנצרך לקיום התכנית ימותו?

במשא ומתן בדוחא.

כמי שקובע את כללי המשחק, המקום שבו סינוואר מדבר, כמו טרוריסט שמתבצר בבניין עם בני ערובה, הוא מתוך רשימת הדרישות שלו.

אם חמאס ידרוש שלא ייכנסו לשיפא, סימן ששם יש משהו רגיש. אם חמאס דורש שלא ייכנסו לרפיח, סימן שכניסה לרפיח תפגע בתכניות שלו. אם חמאס צריך שנצא מציר פילדלפי, סימן שהוא צריך את ציר פילדלפי כמו אוויר לנשימה.

זה אולי נשמע מעט מטופש, אבל הכלי היחיד שיש לנו נגד סינוואר חסר העכבות, הוא ההתנגדות למה שהוא מבקש במשא ומתן.

כל קיום המשא ומתן, הוא בגלל שצה"ל קרוב לסינוואר ולפגיעה בתכנית שלו. ברגע שהוא מרגיש שהתכנית בסכנה - הוא נכנס למו"מ ומסגיר את הדברים שחשובים לו.

על פי העיקרון הזה, פעל נתניהו כאשר הודיע השבוע לסינוואר במסיבת העיתונאים שקיים, שישכח מנסיגה מציר פילדלפי, על אף שלפני מספר חודשים הדבר כלל לא היה עקרוני. פשוט בגלל שסינוואר דרש את זה במשא ומתן, זה מה שמוכיח שיש לו נקודת חולשה בנושא ציר פילדלפי.

מי יודע מתי התיאטרון האכזרי הזה של סינוואר יסתיים? מתי משפחות החטופים שוב יוכלו לישון בשקט בלילה? לאלוקים פתרונים. נתפלל שיוביל אותנו בדרך הנכונה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!