5.5 שנות מאסר נגזרו על ליעד אדרי שהיה מעורב ברצח יואל להנגהל ז"ל

פרשיית רצח יואל להנגהל ז"ל: בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום (חמישי) את דינו של הנאשם ליעד אדרי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה, ודן אותו לחמש וחצי שנות מאסר בפועל. כמו כן הוטלו על הנאשם מאסרים מותנים והוא חויב לשלם למשפחת המנוח פיצוי בסך 50,000 ₪.

במקור הוגש כנגד אדרי כתב אישום אשר ייחס לו את רציחתו של יואל להנגהל ז"ל, נער צעיר יליד 2004, שחייו קופחו ביום 7.10.22, "על רקע ויכוח של מה בכך" כלשון בית המשפט. לאחר שהחלה שמיעת הראיות, ובעקבות הליך גישור, שבמסגרתו ניתן ביטוי גם לעמדת הורי המנוח, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, בשל קשיים ראייתיים. במסגרת ההסדר נמחקה, בין היתר, עבירת ההמתה ובמקומה הודה הנאשם בביצוע עבירת אלימות ועבירות נוספות. 

במסגרת כתב האישום המתוקן לא יוחסה לנאשם אדרי הדקירה שהביאה למותו של המנוח. 

בית המשפט עמד על חומרת מעשיו של הנאשם, אשר, בשל אירוע שאין לו כל נגיעה אליו, הגיע לזירה בה שהו המנוח להנגהל ז"ל וחבריו כשבעקבותיו צעדה חבורת נערים מצוידת בכלי תקיפה. אדרי פנה באופן אגרסיבי ומתלהם להנגהל ולחבריו. בהמשך, לאחר שהותקף במכת אגרוף לראשו על ידי חברו של הנאשם, תקף אדרי באכזריות את להנגהל יחד עם אחרים, על מנת לגרום לו לחבלה חמורה, ואף בעט בו בחוזקה לאחר שנדקר בבטנו על ידי מאן דהוא, באופן שגרם ללהנגהל להתמוטט על הרצפה. 

בית המשפט ציין כי המפגש בין אדרי ללהנגהל לא היה "מקרי", אלא מדובר באירוע מתוכנן, במסגרתו בחר הנאשם מיוזמתו להגיע לזירה, בה שהו המנוח וחבריו במטרה להתעמת עמם, וזאת מתוך רצון מעוות "להשליט סדר". עוד עמד בית המשפט על החומרה העולה מפעולותיו של הנאשם לאחר שנמלט מהזירה, כאשר פעל לשבש הליכי משפט ובהמשך אף להדיח עד למסור עדות שקר.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי הנאשם היה הדמות הדומיננטית באירוע. הוא הלך "בראש המחנה" וצעד לכיוון להנגהל וחבריו, כאשר בעקבותיו חבורת נערים, שעד אותו רגע התכנסה בשטח אחר ולא יצרה מגע עם המנוח וחבריו. אדרי הגיע לזירה מתוך כוונה לקיים עימות אלים עם להנגהל וחבריו, כאשר "חתר למגע" ופנה אליהם באופן מתלהם ואגרסיבי. משכך נקבע כי הגם שאדרי לא היה הראשון לבצע פעולה פיזית אלימה במהלך האירוע, הרי שחלקו ואחריותו להתרחשויות שהובילו לקטטה במסגרתה נגדעו חייו של המנוח הינם משמעותיים, וזאת הגם שלא מיוחס לו ביצוע הדקירה הקטלנית.

מנגד, מבלי להפחית מחומרת מעשיו של הנאשם, נתן בית המשפט משקל לעובדה שהנאשם לא היה הראשון לפעול באלימות פיזית באירוע ואף הותקף בעצמו. כן ניתן משקל לעובדה שהפעולות המיוחסות לנאשם בכתב האישום המתוקן אינן נמצאת ברף החומרה הגבוה ביותר בכל הנוגע לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, משלא נטען כי נעשה על ידו שימוש בכלי נשק כלשהו, ופעולותיו באירוע האלימות התמצו בתקיפת המנוח בצוותא, ובהמשך בבעיטה חזקה בו. 

מטיעוני הצדדים עלה כי עד כה לא הוגשו כתבי אישום נוספים בפרשה, יחד עם זאת הצהירה המאשימה, כי הוחלט על הגשת כתבי אישום, בכפוף לשימוע, בעניינם של מעורבים נוספים בפרשה. מסיבה זו הוחלט שאין מקום לתת משקל משמעותי לטענת ההגנה בדבר קיומה של אכיפה בררנית כשיקול להקלה בעונש.

בגזירת עונשו של הנאשם, התחשב בית המשפט, בין היתר, בנסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו, עברו הנקי, התקופה הממושכת בה שהה במעצר והודאתו בכתב האישום המתוקן. מנגד, ניתן משקל לשיקולי הרתעת היחיד והרבים וכן להתרשמות שירות המבחן ולהערכה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם.

נוכח מכלול השיקולים גזר בית המשפט, כאמור, על הנאשם עונש מאסר של חמש וחצי שנות מאסר בפועל, פיצוי למשפחת המנוח בסך 50,000 ₪ ומאסרים מותנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!