שימור מוצלח: אוכלוסיית היעלים בישראל יציבה וממשיכה לגדול

דו"ח חדש מראה כי אוכלוסיית היעלים גדלה במהלך שני הדורות האחרונים בחבל המדברי והתייצבה. הדו"ח מרכז תוצאות ספירות מארבעת אזורי הספירה לאורך השנים. למרות המגמה החיובית, איומים רבים עדיין מסכנים את היעלים באזור

תוצאות הספירות פורסמו בדו"ח חדש, שהוא הראשון בפורמט אחד שנעשה בעקבות דו"ח מצב חיות הבר מ-2022 המרכז את תוצאות ספירות היעלים בכל ארבעת אזורי הספירה. בדו"ח מוצגות גם המגמות הרב שנתיות מהעשורים האחרונים בכל אחת מאוכלוסיות היעלים הנדגמות.

שיקלול תוצאות הספירות עם התוצאות מהשנים הקודמות וניתוח מגמה רב שנתית, מראים שבשנות הספירה האלה חלה התייצבות בגודל כלל אוכלוסיית היעלים בחבל המדברי, לאחר מספר שנים של עלייה שהחלה ב-2016.

אוכלוסיית היעלים בישראל היא הגדולה בעולם, עם הערכה של בין 800 ל-1000 פרטים. גודלה המשמעותי של האוכלוסייה נובע משני גורמים עיקריים: ראשית, מרבית אזורי התפוצה של היעלים בישראל נמצאים בתוך שמורות טבע, המספקות להם הגנה ותנאי מחיה מיטביים. שנית, היעלים מוגדרים כמין מוגן בישראל, והציד שלהם אסור על פי חוק.

סיכום ספירות יעל נובי בחבל המדברי בשנים 2023-202

אוכלוסיית היעל הנובי (Capra nubiana) בישראל נספרת מדי שנה בשל היותם בסכנת הכחדה. היעלים משמשים "מין מטרייה" לאזורים הרריים ומצוקיים, כך ששינוי בגודל האוכלוסייה עלול להעיד ולהתריע על שינויים שחלו בשטח המחייה עצמו.

ספירת היעלים היא מדגמית, ואינה כוללת את כל היעלים בגבולות התפוצה של אותה האוכלוסייה. היא נעשית בארבעת האזורים העיקריים בהם מתרכזים היעלים בחבל המדברי: צפון מדבר יהודה, עין גדי, בקעת צין, והרי אילת והערבה. כולם אזורי הרים תלולים בעלי מצוקים, שכמות המשקעים בהם קטנה מ-150 מ"מ גשם בממוצע בשנה, והם עשירים יחסית בצומח וקרובים למקורות מים.

היעל הנובי בישראלצילום: דורון ניסים, רט"ג

שיטות הספירה שונות בין ארבעת אזורי הספירה ונעשות בכל אחד מהם באתרים ובמסלולים קבועים אשר מייצגים את בית הגידול.

הספירות הרב שנתיות המצטברות מדי שנה, נותנות אומדן רב שנתי ומגמות של גודל האוכלוסיות, וכן פרמטרים דמוגרפיים של שרידות פרטים בוגרים וצעירים ופוריות נקבות, המחושבת כמספר ממוצע של צאצאים לנקבה בוגרת.

מגמות רב שנתיות באוכלוסיית היעלים

ניתוח תוצאות ספירות היעלים בשנים 2023-2008, הנמשכת על פני שני דורות של יעלים, מראה תנודתיות בגודל האוכלוסייה, אולם באופן כללי במהלך תקופה זו אירעה עליה רב שנתית של היעלים שנספרו. ב-2008 בתחילת התקופה נספרו כ-500 יעלים ובסיומה ב-2023, נספרו כ-600.

מדבר יהודה

המגמה של עלייה בגודל האוכלוסייה החלה ב-2016 ומקורה בעיקר בפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה. הסיבה לכך אינה ידועה בעת הזאת. על אף שהאוכלוסייה בצפון מדבר יהודה במגמת גדילה, היא תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.

בקעת צין

עלייה נצפתה גם באוכלוסיית היעלים בבקעת צין, אם כי במידה פחותה מזו שבצפון מדבר יהודה. הספירה בבקעת צין נעשתה בנפרד בשני תתי-אוכלוסייה שונים המתרכזים האחד בשטח הטבעי בבקעת צין והשני בשטח מיושב, במדרשת שדה בוקר.

מבין שני תתי-האוכלוסייה חלה עלייה ברורה יותר (מובהקת סטטיסטית) בזה של השטח המיושב, ככל הנראה בשל התרגלות היעלים לאדם וירידה בחששנות.

עין גדי

בעין גדי האוכלוסייה חוותה לאורך שנות הספירה תנודות בגודלה. כיום היא יציבה, אולם בשנתיים האחרונות נצפה יחס נמוך בין צעירים לנקבות, המחייב מעקב.

הרי אילת והערבה

בהרי אילת והערבה האוכלוסייה ירדה באופן משמעותי בתחילת שנות ה-2000. בתקופה זו היו באזור עשר שנות בצורת. החל מ-2010 חלה עלייה מתונה באוכלוסייה, אך היא מיוחסת לאזור יחיד מבין שלושת האזורים הנדגמים: לאזור הנחלים עתק ורחם שבערבה הדרומית, שבו פועלת מטמנה המהווה עבור היעלים מקור מזון ומים זמינים וקבועים כל השנה.

יעלים, צילום: נגה ראבד, רשות הטבע והגנים

היעל הנובי

היעל הנובי הוא "מין דגל" לשמירת הטבע בישראל, ומיום הקמתה של רשות שמורות הטבע, ולימים רשות הטבע והגנים, הוא משמש סמלה.

האוכלוסייה העולמית של היעל הנובי נאמדת באלפים ספורים והיא הולכת ומתמעטת. הוא מוגדר כיום בסיכון עולמי ואזורי (VU – עתידו בסכנה).

אוכלוסייתו בחבל המדברי בישראל ידועה כגדולה ביותר בעולם והמוגנת ביותר, משום שהמין מוגן בישראל על פי חוק וכ-80% משטחי המחייה הטבעיים שלו נמצא בשטחים מוגנים: שמורות טבע מוכרזות או שמורות בהליכי הכרזה. אוכלוסיית היעלים בישראל מרוכזת בעיקר בשני אזורים עיקריים: מדבר יהודה – לאורך מצוק ההעתקים מצפון ים המלח ועד דרומה לנחל אשלים, ובהר הנגב – בין מצוק הצינים למכתש רמון.

איומים על אוכלוסיית היעלים

למרות היציבות שנראית כיום באוכלוסיית היעלים בחבל המדברי קיימים באזורי המחייה גורמים רבים הפוגעים ביעלים ומאיימים על האוכלוסייה, והעיקריים בהם:

• דריסות
• ציד לא חוקי
• נוכחות מטיילים והאכלה מכוונת
• אכילת שרידי מזון ופסולת במזבלות וביישובים, כולל אכילת שקיות ומגבונים העלולים לגרום לחסימות במערכת העיכול
• פגיעה מכלבים
• פיתוח בשטחים הפתוחים הגורם להרס אזורי מחיה וקיטוע בין אוכלוסיות

המשך מעקב וניטור, לצד פעולות שימור אקטיביות, חיוניים להבטחת יציבותה של אוכלוסיית היעל הנובי בישראל לטווח ארוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!