כמו בארון: חרדים עובדים הם חלק בלתי נפרד

"בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו" (כ"ה ט"ו)

כאשר לומדים בפסוקים על בנין המשכן, עלינו לזכור שעיקר עניין הקודש והמקדש והשראת שכינתו יתברך – הוא באדם עצמו, שאם יקדש עצמו כראוי בלימוד התורה וקיום המצוות, אזי יהיה האדם מקדש של ממש, וכמו שכתוב "היכל השם היכל השם המה" (ירמיה, ז,) וכן ידוע המאמר על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, ללמדך, שהשראת השכינה היא בתוך ישראל.

על כן, מתבנית המשכן וכליו ניתן ללמוד הרבה לימודים הנחוצים לנו לעניין עבודתנו היומיומית, ונעמוד כאן על המיוחד והמעולה מבין כלי המקדש, ארון הקודש, וקצת מרמזיו המבוארים בחז"ל.

ארון הקודש, והתורה והלוחות אשר בו, הוא עניין התלמידי חכמים, שהם הארון, והבית קיבול לתורה הקדושה, ומה שנאמר "והבאת את הבדים בטבעות". אלו הם הבעלי בתים התומכים והמחזיקים ביד התלמידי חכמים, כשם שהיו הבדים נושאים ותומכים את הארון, ואמרה התורה "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו", דהיינו, שעבודתם של התמכין דאורייתא אינה נגמרת בכך שלעיתים רחוקות נושאים את הארון, אלא "לא יסורו ממנו", חייבים הם להיות קשורים קשר בל ינותק עם התורה ולומדיה, ומהווים חלק בלתי נפרד מהם.

וכן כתוב "וציפית אותו זהב טהור", היינו, לתמוך במקומות התורה כפי היכולת, ואמרו חז"ל (פסחים נג, ע"ב) "כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (קהלת ז, יב) "כי בצל החכמה בצל הכסף".

וכל זה בא ללמדנו, שלימוד התורה והחזקת התורה, הם שני חלקיו הבלתי נפרדים של הארון, גם התלמידי חכמים חייבים להפריש מכספם להחזקת התורה, וגם בעלי הבתים חייבים ללמוד ולהתמיד בתורה כפי יכולתם, ויחדיו יהיו מתחברים להיות ארון שלם ואחד, ראוי להשראת השכינה.

והנה, בכל הכלים נאמר "ועשית", ובארון כתיב "ועשו", שכל ישראל השתתפו בעשיית הארון, יבואו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו הכל בתורה (מדרש רבה).

וכאשר מתחברים הארון והבדים, אז נאמר "וארון ברית ה' נוסע לפניהם", ואמרו חז"ל (תנחומא ויקהל סי' ז') "שני ניצוצות היו יוצאין מבין שני בדי הארון והורגין נחשים ועקבים ושורפין את הקוצים, והיה עשן עולה ומיתמר וכל העולם מתבשם מהריח, והאומות אומרים (שה"ש ג, ו') "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל".

גם היום, אם יהיה הארון שלם, תורה מבפנים וזהב טהור מבחוץ, ובדיו מחוברים אליו – עי"ז יישרפו כל שונאי ישראל הדומים לנחשים ועקרבים, ויתמלא העולם ריח בשמים, מור ולבונה.

מה נכוחים דברים אלו כיום ומקבלים משנה תוקף בחשיבותם הרבה לבל נתבלבל חלילה לאחר שאיבדנו את המאור הגדול והרועה הרוחני של כלל ישראל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל זיע"א, ובימים אלו שהאמת נעדרת והחושך יכסה ארץ, מרן זצ"ל אשר מסר נפשו רבות בשנים להחדיר בלב כל יהודי את האהבה לתורה, לחינוך ילדי ישראל בתלמודי תורה, להקמתו של עולם התורה הספרדי, דבריו הנפלאים בבחינת "תפוחי זהב במשכיות כסף" ו"דבר דבור על אפניו", ירד לעם, תרם מזמנו ומאונו תרתי משמע כדי להשיב לב בנים על אבותם, ולב אבות על בנים, במשך שנים רבות כל כך.

לראות את אלפי הבעלי בתים שהחדיר בהם במסירות נפש את האהבה לתורה, את הקביעות עיתים לתורה, כמה היה חשוב לו שכל אברך יפתח שיעור לבעלי בתים העמלים לפרנסת בני ביתם ולהביא טרף לבניהם, כדי שיקדישו את עיתותיהם הפנויים לא רק לשבת בשיעור תורה, אלא ממש להגות בתורה ולהתעמק בה, ללמוד בעיון רב למרות היותם לאחר יום עבודה מפרך, זכורני כמה שדחף אותנו האברכים בבית המדרש "יחווה דעת" שכל אברך יפתח שיעור מי בדף היומי ומי בהלכה, מי במוסר ובמחשבת ישראל, ותהילות לאל, עשרות עשרות בעלי בתים מכל גווני המקצועות החופשיים, סיימו לאחר שנים לימוד יסודי ומעמיק של מרבית חלקי הטור והשו"ע על כל נושאי כליהם, אוה"ח, יו"ד, אהע"ז, כולל מבחנים בהצלחה מרובה.

רק עיני הבדולח שלו והשקפה אמיתית של מנהיג רחום אהוב ואוהב יכלה לגדל דורות שלימים של כאלו בעלי בתים, ולהפיק מהם את המירב והמיטב למען שמו יתברך, כמה ראשי ישיבות, דיינים ורבנים, הם ובניהם ובני בניהם בארץ ובכל רחבי העולם הוציא מרן מתחת ידו לאורך כל השנים, הלא הם ככוכבי השמים לטוהר.

אכן זו היא מורשתו וצוויו של מרן לאורך כל השנים, "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו", וחובה כפולה ומכופלת למקום עלינו לאחד בין הארון, לבדים, שכן חלילה, ארון ללא בדים, או בדים ללא הארון, שאינם מחוברים בעבותות אהבה, אין הארון והמקדש שלם.

הבה נאמץ את ציוויו של בעל הארון, "והבאת את הבדים בטבעות" נקבל באהבה וברוב חיבה אלו את אלו והיה המחנה אחד, ותעל תימרתנו ותמורתנו כקטורת לפניו יתברך, וייאמר עלינו, "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל", אמן

בברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך
צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!