נגד היתושים: מתנדבים מצטרפים למאבק בקדחת מערב הנילוס

בשל העלייה במקרי התחלואה בקדחת מערב הנילוס, המועברת לאדם דרך עקיצות יתושים, רשות הטבע והגנים הכשירה השבוע 15 מתנדבים שיסייעו בניטור התופעה

בתחילת חודש יוני, משרד הבריאות דיווח על מספר מקרים של אנשים אשר חלו בקדחת מערב הנילוס כתוצאה מעקיצת יתושה. היחידה הסביבתית ברשות הטבע והגנים, אשר פועלת תחת המשרד להגנת הסביבה, שבין תחומי אחריותה נמצא גם תחום המזיקים וההדברה, התגייסה מיד לבחון את האירוע, ולהגביר עוד יותר את היקף הניטור השגרתי של גורמי הסיכון (יתושות מסוג קולקס) ובתוך כך להגן על בריאות הציבור.

עם העלייה בהיקף התחלואה, ולאחר שגיוסו כלל צוותי היחידה הסביבתית ברשות לטיפול במשימה – הבינו אנשי הרשות שייתכן ויצטרכו יותר סיוע מתמיד. לכן, יצאה הרשות בקריאה למתנדבים הוותיקים שאוהבים את הטבע להגיע ולעזור במאבק נגד היתושים אשר עלולים להעביר את ווירוס קדחת מערב הנילוס לאדם.

זחלים שנמצאו במי נחלצילום: איתי לחמי, רט"ג

רועי שטראוס, מנהל היחידה הסביבתית ברשות הטבע והגנים: "מידי שנה, יש בישראל נוכחות יתושים הנושאים את מחלת קדחת הנילוס – זה ידוע. בדרך כלל, אנו מתחילים להבחין בתחלואה במחלה בעקבות עקיצות בסביבות אמצע חודש יולי, אך השנה התחלואה הגיעה מוקדם מהצפוי – כבר בתחילת חודש יוני, ובמספרים גבוהים משמעותית מהרגיל.

ברגע שהבנו שיש עלייה בתחלואה, גייסנו שני צוותים מהיחידה הסביבתית שיעבדו לצד הצוות הממונה על מזיקים והדברה – הצוות שפועל בשגרה בטיפול ובניטור מזיקים. צוות הפקחים התגייס בצורה מקצועית ומהירה למשימה ונתן את כל כולו, אך כשראינו שיש עלייה בהיקף התחלואה, התקבלה ההחלטה לגייס גם מתנדבים בכדי לעבות עוד יותר את מערך הניטור. הצלחנו תוך ימים ספורים לגייס 15 מתנדבים ומתנדבות לשורותינו, וכבר מהשבוע הקרוב הם יתחילו לעזור בעבודת הניטור".

רועי מציין, כי ההתנדבות וההתגייסות המהירה של אנשים, ברובם מבוגרים, מאוד מרגשת ולא ברורה מאליה: "בתקופה כזו מורכבת של מלחמה, פחד ואי ודאות, לראות 15 מתנדבים מוצאים את הזמן והכוחות להתנדב ולהתגייס לצורך מתן סיוע להתמודדות עם אירוע מסוג זה, זה מאוד מרשים, יש לי אליהם הערכה גדולה".

נלחמים בקדחת מערב הנילוסצילום: יוסי רינסקי, רט"ג

איתי לחמי, ראש תחום מזיקים והדברה ביחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים, מסביר את התופעה: "קדחת מערב הנילוס הוא וירוס שנמצא בעיקר בעופות, והוא עלול לעבור לבני אדם מהעופות דרך עקיצה של יתושה.

יתושות שעקצו בעבר עופות הנגועים בקדחת הנילוס ולאחר מכן עוקצות את האדם, למעשה מעבירות את גורמי המחלה שהיו בעוף לגופינו.

על פי רוב, אדם הנעקץ על ידי יתושה הנושאת את ווירוס קדחת הנילוס לא ירגיש את המחלה כלל, אחוזים נמוכים אולי יציגו תסמינים דמויי שפעת קלה. באחוז נמוך של מקרי ההדבקה, עלול להיגרם נזק למערכת העצבים ואף לגרום לתמותה, אך מקרים אלה הם לרוב נדירים".

לחמי מסביר כי בעבר היו התפרצויות של המחלה בישראל, האחרונה בשנת 2000, אך לא התפרצות בהיקף כזה נרחב: "המחלה הזו קיימת מקדמת דנא והיא מוכרת בישראל מזה עשרות שנים. בישראל כל שנה משרד הבריאות מדווח על עשרות בודדות של חולים, אשר מספר קטן מבניהם נפטרים.

השנה כבר בסוף יוני עברנו בהרבה את הממוצע הארצי השנתי של המחלה. אנחנו ממש שמחים שיש לצידנו מתנדבים טובים שעוזרים לנו לתת מענה רחב יותר במטרה לצמצם את מפגעי היתושים אשר עלולים לגרום לתחלואה באדם".

ברשות מסבירים שכעת, המתנדבים ייקחו חלק בעבודה השותפת – וישלחו לנקודות בכל רחבי הארץ לאתר מוקדי דגירה באמצעות ניטור אתרים עם מים, והעברת הנתונים לגורמי המקצוע ברשות. המתנדבים עברו הכשרה תיאורטית באמצעות הרצאה, וכעת עוברים לשלב ההכשרה בשטח אשר תועבר על ידי פקחי ניטור מזיקים במחוזות השונים.

לכל מתנדב באזור המגורים שלו, בו יפעל. בזכות איסוף הנתונים, נדע במהירות ובזריזות איפה נמצאים המוקדים הבעייתיים ואיפה נדרשת התערבות הרשות וגורמי המקצוע של הרשויות המקומיות. אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה מבקש להודות למתנדבים אשר נרתמו לסייע למערך הניטור של יתושים בישראל, במיוחד בעת הזו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!