קריאת השכמה: בכל חצי שעה בממוצע מתרחש שבץ מוחי בישראל

במאמר מיוחד על שבץ מוחי, כותבים פנינה רוזנצוייג ופרופ' נתן בורנשטיין על ההשלכות ועל הצורך למנוע מעוד אנשים לסבול מכך.

לפי נתוני הרשם הלאומי לשבץ מוח, כ-19,000 מקרי שבץ מוח מאושפזים מידי שנה, בעיקרם שבץ מוח כתוצאה מחסימת כלי דם במוח על ידי קריש (איסכמי) ורק כ-10% שבץ מוח כתוצאה משטף דם תוך-מוחי. בכל חצי שעה בממוצע מתרחש שבץ מוחי בישראל. טיפול מונע באוכלוסייה בסיכון, כמו גם אבחון מהיר לאחר אירוע מוחי, יכולים למנוע כ-1000 אירועים של שבץ מוחי מדי שנה. על פי נתוני הרשם, כ-80% ממי שלקו בשבץ מוחי דימומי נפטרו או נשארו עם נכות קשה.

מוערך כי מרבית מקרי השבץ ניתנים למניעה על ידי אבחון וטיפול מוקפד בגורמי סיכון וניהול אורח חיים בריא. אם נצליח למנוע את התחלואה ולאפשר לכל חולה לקבל את הטיפול המיטבי בזמן המהיר, נוכל להציל חיים רבים.

ישראל עשתה כברת דרך משמעותית במלחמה בשבץ המוחי בשנים האחרונות בזכות התמקדות משרד הבריאות בהעלאת מודעות הציבור לגורמי הסיכון ולסימנים המוקדמים, ולצורך בהגעה מהירה בזמן לבתי החולים באמבולנס כדי לקבל טיפול מציל חיים ונכות, בהחלטה על תוכנית לאומית להורדת התחלואה משבץ מוחי שכללה הוספת יחידות שבץ מוחי ייעודיות בבתי החולים, הגדלת מספר מצנתרי המוחי בישראל, הקמת רשם שבץ מוחי לאומי ומדידת ביצועי בתי החולים בטיפול בשבץ המוחי, במסגרת תוכנית מדדי האיכות. יחד עם זאת, בגזרת המניעה הראשונית והשניונית כמעט שלא נעשה דבר וקיים צורך בפתרונות באופן דחוף.

לפני כשנה הארגון האירופי לשבץ מוחי (ESO) והברית האירופית לשבץ מוחי (SAFE) השיקו את תוכנית הפעולה האירופית לטיפול בשבץ מוחי (The Stroke Action Plan For Europe-SAP-E), שכוללת סדרת צעדים מבוססי – ראיות, במטרה לשפר במידה דרמטית את סטנדרט הטיפול בשבץ מוחי באירופה.

התוכנית נתמכת על ידי "עקרונות  הטיפול בשבץ מוחי", אשר במונחים רפואיים, מקדמים את הסטנדרט המינימלי למניעה ראשונית, למתן טיפול בשלב שלפני ההגעה לבית חולים, בעת האשפוז האקוטי בבית החולים, בתקופת השיקום ובחיים שלאחר שבץ מוחי כולל מניעת שבץ שניוני.

יישום סטנדרטים בסיסיים אלה באופן מלא, היה מוריד באופן משמעותי את היארעות שבץ המוח ומשנה את חייהם של הלוקים בשבץ מוחי. בהמשך לטיפול מציל חיים בבית החולים חייבים המטופלים לאחר שבץ מוחי לקבל שיקום, מעקב ותמיכה בקהילה, שיאפשרו להם לחיות את איכות החיים הטובה ביותר שאפשר לחיות עם תוצאות השבץ המוחי כמו כן לקבל את הטיפול המיטבי למניעת שבץ מוח חוזר (מניעה שניונית).

אולם בישראל, לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא שבץ מוחי מיולי האחרון, המצב רחוק מלהיות מספק. בשנת 2014 גובשה תוכנית הלאומית לטיפול ולמניעת נזקי שבץ מוחי, אך משרד הבריאות לא קבע לוחות זמנים לביצועה, לא הגדיר יעדים ולא עדכן מדדי הערכה – עשור חלף ועדיין אנו לא במקום לו פיללנו.

התוצאה של שבץ מוחי תהיה אחת משלוש אפשרויות: מוות או נכות לכל החיים ותהליך שיקום ארוך ומפרך. עלויות הטיפול של מערכת הבריאות והרווחה בטיפול בחולי שבץ מוחי עומדת על פי הדו"ח, על 2.3 מיליארד שח בשנה. לשבץ המוחי יש השלכות לא רק על הלוקה בו אלא לכל מערכת הטיפול המשפחתית התומכת.

הדו"ח מתאר כי נכון לשנת 2021, כמעט חצי (46.5%; כ-8,300) מנפגעי השבץ הגיעו לבתי החולים בדרך עצמאית ולא באמצעות אמבולנס, דבר שמעכב את ההגעה ומונע קבלת טיפול מציל חיים ונכות. פחות מ-25% מאלה שהגיעו לבית החולים בכל דרך, קיבלו טיפול מציל חיים בשבץ מוחי איסכמי. מדובר על השבץ המוחי הנפוץ (90% מהחולים), בו נחסם כלי דם במוח בשל קריש דם החוסם עורק מרכזי.

טיפול המאפשר זרימת דם מחודשת, אם באמצעות תרופה ממיסת קריש או צנתור מוחי לשליפת הקריש מהמוח במקרים המתאימים, יכול להציל חיים ולמנוע נכות. כיום, כאמור טיפול כזה, ניתן לפחות מרבע מהחולים. אפילו אם נדרש המטופל לקבל טיפול בצנתור מוח, לא בטוח בכלל שיהיה מצנתר בבית החולים או שהוא עובד אחרי שעות הפעילות הרגילות. בשישה בתי החולים (מתוך 11 בתי החולים המצנתרים) יש רק מצנתר אחד, וכשהוא נעדר מבית החולים, לא ניתן לבצע בבית החולים צנתור מוח. אם יאלצו להעביר את המטופל, לא בטוח שיוכלו לצנתר אותו בכלל, כי חלון הזמן הוחמץ.

אולם המצב לא חייב להישאר כך. כאשר מטפלים במהירות וכראוי, אפילו אנשים עם שבץ מוחי חמור ביותר יכולים לשרוד ולתפקד. הטיפול בשבץ  המוחי חייב להיות מהיר ויעיל. בכל דקה  שעוברת הנזק המוחי גדל באופן אקספוננציאלי. זוהי למעשה "שרשרת אספקה" למתן טיפול יעיל, המקבילה למרוץ השליחים החשוב ביותר לבריאות האדם. כשכל שליח בריצה הזו סובל בצורה כזו או אחרת, הטיפול הכולל משתבש, והתוצאות הרות אסון.

עקב השפעת המלחמה על הציבור כולו והצורך בטיפול ושיקום אלפי חיילים פצועים, מערכת הבריאות מפנה משאבים כלכליים רבים בעיקר לבריאות הנפש והצורך במתן מענה לתחלואת המוח בכלל ולשבץ המוח בפרט נידחק מסדר היום הבריאותי. בכך פוחתת יכולת  מערכת הבריאות לתת טיפול ראוי לנפגעי שבץ המוחי להציל חיים ולמנוע נכות קשה מאנשים שעברו שבץ מוחי.

תכנית לאומית למניעת שבץ מוחי ראשוני ושניוני ושיקום צריכה לכלול יעדים לשמירה על אורח חיים בריא, ניהול מערך של בדיקות תקופתיות בקהילה, מעקב אחר גורמי הסיכון לשבץ המוחי כלחץ דם, רמת שומנים בדם, רמת סוכר וטיפול בפרפור פרוזדורים לבבי , מניעת השמנה וכיו"ב.

בנוסף קיימות טכנולוגיות לאבחון וזיהוי הפרעות קצב לב לצורך מניעה של שבץ מוחי שמקורו בפרפור פרוזדורים וטיפולים תרופתיים כגון נוגדי קרישה, אך הנגישות לחלקם במסגרת הציבורית אינה מספקת. יש צורך דחוף בתוספת כוח אדם נוירולוגי מיומן בטיפול בשבץ מוח ומצנתרי מוח, מקצועות הבריאות ותוספת מיטות שיקום ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה כדי להבטיח איכות חיים לחיים שניצלו.

דו"ח מבקר המדינה צריך לשמש קריאת השכמה עבור מערכת הבריאות. על המדינה להפסיק עם ההצהרות ולהתחיל לפעול במהירות וביעילות בטיפול ובמניעה. שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי, והתגובה אליו צריכה להיות בהתאם – מיידית, כוללת ונגישה לכל תושבי המדינה, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי.

אם לא נתחיל לפעול עכשיו ולא נעדכן וניישם את התוכנית הלאומית במלואה , נמשיך לאבד חיי אדם יקרים בשל כשלים שניתן למנוע. עכשיו הוא הזמן למעשים!

כותבי המאמר: פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי. פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק.

עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי פועלת להורדת התחלואה משבץ מוחי ולשיפור השיקום איכות חיי הנפגעים ובני משפחותיהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!