הובא למנוחות

אמו של הרש גולדברג בהלוויה: "עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר"

המונים ליוו את הרש גולדברג שנרצח בשבי חמאס. נשיא המדינה: "מבקש סליחה שלא השבנו את הירש בחיים". אימו רייצ'ל ספדה: "אני מוקירה תודה לאלוהים. במשך 23 שנים הייתה לי הפריבילגיה להיות אמא של הרש". אביו ספד: "אנחנו נדחף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא"

ישראל לפקוביץ
כ"ט אב התשפ"ד 02.09.24 | 17:51
1 תגובות

אמו של הרש גולדברג בהלוויה: "עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר"

הלווייתו של הירש גולדברג-פולין הי"ד צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

החטוף שנרצח בשבי, הירש גולדברג-פולין, הובא היום (שני) למנוחות בהר המנוחות בירושלים. ג'ון, אביו של הרש גולדברג-פולין ספד לבנו: "כשהוא היה בן שבע סיפרנו לו שאנחנו עושים עלייה. אמרנו לו שהשם 'הרש' יהיה קשה לישראלים, אך הוא אמר בביטחון 'אני הרש, והישראלים יתמודדו'. הרש, אני מצטער. אנחנו מצטערים. אנחנו נכשלנו, אתה לא נכשלת. אתה היית דוחף חזק יותר, ואנחנו נדחף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא".

אימו רייצ'ל ספדה: "אני מוקירה תודה לאלוהים. במשך 23 שנים הייתה לי הפריבילגיה להיות אמא של הרש, אפילו שרציתי שזה יהיה ליותר זמן. במשך החודשים האלו דאגתי לך. התגעגעתי. עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר. עכשיו לנצח תהיה ילד יפה".

עוד אמרה: "הירש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם שלי. הוא נתן לי במשך 23 את הכבוד להיות אמא שלו, חבל לי שזה לא נמשך זמן רב יותר. בכל יום שהיית שם, הייתי בסוג שונה של אומללות שלא חוויתי מעולם. התגעגעתי אליך. הייתי במשך כל הימים מבוהלת, מפוחדת, עם דרגות כוויה בנפש. מקווה שמותך יהווה נקודת מפנה".

נשיא המדינה נשא דברי הספד בהלווייתו של הרש גולדברג- פולין הי"ד: "הרש האהוב, בלב קרוע ושבור, אני עומד היום כאן, כנשיא מדינת ישראל, נפרד ממך ומבקש ממך סליחה; ויחד איתך מכרמל, מאורי, מעדן, מאלמוג, מאלכס, וּמכל אוהביכם. אני מבקש סליחה בשם מדינת ישראל. סליחה שנכשלנו בהגנה עליכם במחדל הנורא של השבעה באוקטובר. סליחה שנכשלנו בהשבתכם הביתה בשלום. סליחה שהמדינה שעלית אליה בגיל 7, עטוף בדגל ישראל, לא הצליחה לשמור עליך. רייצ'ל, ג'ון, ליבי ואורלי היקרים – אני מבקש מכם סליחה. סליחה שלא הצלחנו להשיב את הרש שלכם הביתה בחיים".

עוד אמר הנשיא: "האור המיוחד שלך, הרש, כבש את כולנו ממבט ראשון, אפילו מבעד לכרזות הזועקות לשובך. רובנו לא זכינו להכיר אותך בחייך, אבל אתה כל כך חי בנו, כבר אחד עשר חודשים; יחד עם עוד אחים ואחיות רבים, הנתונים ביד מרצחים ארורים, מפלצתיים, מאז שמחת תורה – שהפך ליום אסוננו. דע לך, אנחנו עדים ולא נשכח זאת לעולם: אין דלת בעולם שמשפחתך האהובה לא פתחה למענך, להצלתך ולשלומך. אין אבן שהם לא הפכו, אין תפילה ואין תחינה שהם לא זעקו – מקצה העולם ועד קצהו - באזני אלוהים ואדם".

לסיום אמר: "אנחנו כמובן לא שוכחים לרגע את חובתנו לבוא חשבון עם המרצחים הנתעבים שטבחו בך – הרש – בחבריך, באחיותינו ובאחינו. גם כאן, המשימה ברורה ומחייבת: להמשיך ולהילחם עד חורמה בארגון הטרור הרצחני חמאס, שהוכיח שוב שאין קץ לרצחנותו ולפשעים נגד האנושות שהוא מוכן לבצע".