סהר קלדרון: "אבא שלי ביקש ממני - תלחמי עליי, אני מפחד למות כאן"

אגם גולדשטיין אלמוג וסהר קלדרון, שתי חטופות ששוחררו בעסקה הקודמת, נאמו הערב (מוצאי שבת) בעצרת הענק ב'כיכר החטופים' בתל אביב.

גולדשטיין אלמוג, בת 18 בלבד, נחטפה מכפר עזה יחד עם אמה ושני אחיה הקטנים והם שוחררו לאחר 51 ימים בשבי. אביה נדב ז״ל ואחותה הגדולה ים ז״ל נרצחו בטבח הנורא. 

"כבר קראתי את ההספדים שלי"

"מונפות כאן מולי תמונות של אנשים יפים, מחייכים ולמטה הכיתוב - חטופים, שעון שסופר כל שנייה פה בכיכר אחרי שהמחוגים שזזו בחיים הקודמים הפסיקו לעבוד, משפחות שכבר נגמר להן הקול לא מפסיקות לרגע לצעוק לשחרור היקרים להן מכל", אמרה אגם. 

"הזמן עובר, דברים משתנים. מספר החללים לא מפסיק לעלות, חטופים שחוזרים אלינו בארונות, תודה לאל יש גם בשורות טובות שהצבא האמיץ שלנו מעניק לנו- שחרורי חטופים במבצעים נועזים.

"הזמן עובר, דברים משתנים אבל עדיין לא כולכם חוזרים. בימים הראשונים של המלחמה המשפחה שלי ואני הוגדרנו נעדרים. ואז, אחרי כמה ימים, בטלוויזיה הופיע השם שלי מתחת לנר - אגם גולדשטיין אלמוג זכרונה לברכה היה כתוב. 

"אתם מאמינים? כבר קראתי את ההספדים שלי. והיום, אני עומדת פה מולכם אחרי שאיבדתי את אבא שלי ואת אחותי, אחרי שהשתחררתי מהחיים בתוך המוות, אחרי ריצות במנהרות עזה, אחרי שניפגשתי עם חטופים שעברו התעללויות קשות, אני עומדת פה מולכם היום ורוצה להגיד לכם שיש חיים אחרי המוות. 

"בעוד כמה ימים אני אמורה לצאת לשנה של מכינה קדם צבאית. זה אמור להיות צעד מרגש, אני מתחילה את החיים שלי. אבל לא יכולה לתאר לכם כמה קשה לי להתחיל כאן חיים בזמן ששם נגמרים חיים. כמה קשה לי להסתכל קדימה כשהפרצופים שלכם מלפניי כל הזמן. 

"איך אוכל להתחיל לעבד את האובדן העצום שלי כשאני כל הזמן בפחד לאבד עוד אנשים מהמדינה שלי? אנשים שפגשתי בשבי. עוד כמה ימים אני מתחילה ואיפה כל מה שהיה? לאן נעלמה לי המשפחה? איך אתחיל מבלי לספר לכן ששם? כמה שתיהיו שמחות בשבילי.

"סיפרתי לכן שם שפיספסתי את המיונים למכינה, סיפרתי לכן כמה רציתי את זה ושאני מפחדת שזה לא יקרה. אתן הסתכלתן לי בעיניים, חייכתן, סיפרתן לי על המכינות שאתן עשיתן והבטחתן לי שאעשה מכינה. לא שיקרתן. אבל לא האמנתן לרגע שאתחיל מכינה ואתם עוד תיהיו שם. 

"אני מתחילה משהו חדש, ואתם כל יום חושבים על הדברים שפיספסתם, על החלומות שיש לכם להגשים, על החיבוק עם המשפחה, על טיסה לחול, על תחושת ביטחון ואהבה. 

"אני מודה על החיים כל הזמן אבל לא מצליחה להנות מהם כשאתם צועקים לעזרה משם. התחלות חדשות הן חשובות אבל אני רוצה שתתחילו את השנה הזאת ותזכרו שיש 107 אנשים שמפחדים כל יום מהסוף, וכל כך רוצים לחזור לחיות. 

"יש חיים אחרי נגיעה במוות, יש חיים אחרי מפגש עם האויב האכזרי - אבל עדיין לא כולם זכו לקבל אותם. אני מאחלת לכם בהצלחה בשנה החדשה אבל אני רוצה שתזכרו אותם שנמצאים שם בסכנה. אני מתחילה משהו חדש אבל נעה על אותו הציר של האובדן והמאבק להחזרתכם.

"כמה אתן שמחות בשבילי וכמה שאתן עצובות וכאובות על המצב הזה שאתן נמצאות בו שם, שהשבי שלכן עוד לא נגמר. אני אתחיל את המכינה ולצידה אני מבטיחה להמשיך לעשות כל מה שאני יכולה כדי שנתחבק שוב.

"תאמינו, תמשיכו לדמיין את החזרה שלכם, תחזקו אחד את השני אם אתם ביחד. אנחנו נתחיל את השנה החדשה ולא נשכח לרגע איך השנה הנוכחית התחילה, ונאמין חזק שממש בקרוב תתחיל ההתחלה גם שלכם ושהסוף יהיה טוב".

"אבא! אני עושה הכל ונלחמת בשבילך ואני לא אפסיק עד שתחזור"

סהר קלדרון, ששוחררה גם היא משבי החמאס בעזה בעסקה הקודמת יחד עם אחיה הקטן ארז, נשאה דברים בעצרת בכיכר החטופים: "ממשלה יקרה, זה נראה לכם הגיוני ושפוי שאני יכולה לחזור ללימודים ולהמשיך את החיים שלי כרגיל כשאבא שלי מוחזק על ידי פסיכופטים שיש בהם רק רוע טהור? שמחזיקים את אבא שלי 24/7 עם קנה של אקדח על הראש?

"ביבי אני פונה אליך ישירות: אתה חושב שאני ילדה בת 17 יכולה לחיות חיים נורמליים בלי אבא שלי? בלי דמות אב? בכל פעם שאתה מכשיל עסקה אתה תוקע סכין בגב של אבא שלי, בי ובכל משפחתי. אתה בוגד בחטופים ובמדינה שלך. איזו מדינה מקריבה בני אדם? אנשים שנחטפו ממיטתם בפיג׳מה. שמעתי שמוכנים לוותר על אבא שלי! אתם קוברים אותו חי! רוצחים אותו! איך זה קרה? אבא שלי הדבר הכי יקר וחשוב לליבי. 

"אבא שלי עולם שלם בשבילי! אני לא יכולה בלעדיו! לא מוותרת עליו! מדינה בבקשה אל תבגדי בי בפעם השנייה! 

"כמה רגעים לפני שהפרידו בני לבין אבא שלי בשבי יש כמה משפטים שהוא אמר שחרוטים לי בנשמה. ״תצאי להפגנות ותלחמי עליי, אני מפחד למות כאן ושישכחו אותי״ אבא! אני עושה הכל ונלחמת בשבילך ואני לא אפסיק עד שתחזור אבל זה לא מספיק אני צריכה את העזרה של המדינה והממשלה! אבא שלי צורח את הנשמה שלו ואני מרגישה את זה בתוך תוכי החיבור שלנו חזק יותר מהכול. כול התחושות שהוא מרגיש אני מרגישה, אני מרגישה שהאחריות על הכתפיים שלי ואם הוא לא חוזר אני אהיה אשמה לשארית חיי, אל תתנו לזה לקרות! נגמרו לי כבר המילים. עוד כמה פעמים אני אצטרך לעמוד פה? אבא! הגעגוע שלי אליך שורף בלב ובנשמה שלי ובכל חלק בגוף שלי. כול יום וכול שנייה ביום אתה בראש שלי אתה במחשבות שלי ואני שואלת את עצמי איך אתה עדיין לא פה ולמה למדינה לא מספיק חשוב להחזיר אותך ואת שאר החטופים? בבקשה תחזירו אותם עכשיו!״

יעל אדר, אמו של תמיר אדר אמרה: ״ילדי ישראל יפתחו מחר את שנת הלימודים כשהם לא מודעים לעתיד החברתי והרגשי שלהם במדינה בה ציר פילדלפי חשוב יותר מאזרחיה, החלטה שעוברת בקבינט בניגוד מוחלט להמלצת מערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון - הסכמה כוללת בעיניים עצומות כנגד החלטת יחיד ואמיץ שרואה בהשבת החטופים דחיפות גבוהה ואין מי שיקשיב לו.

"מחר אלווה לכיתה ב' ולגן הילדים את ילדיו של תמיר, נכדיי שנותרו יתומים. פעם ראשונה הולכים למסגרת החינוכית ללא אבא, בלי חיבוק ובלי נשיקה ובלי איחולי שנה טובה מאבא. נכדתי בת ה4 אומרת ״אבא לא כאן, הוא מת, אבל צריך להחזיר את הגוף שלו מעזה״״.

מישל אילוז, אביו של גיא אילוז: ״מי שיחבל גם הפעם בעסקת חטופים מביא על מדינת ישראל מלחמה אזורית כוללת. זו בדיוק הייתה המטרה של סינואר בשבעה באוקטובר. ראש הממשלה בנימין נתניהו מפחד לאבד את כהונתו! ואנחנו אזרחי ישראל נשלם את המחיר. חיי הממשלה חשובים יותר מחיי החטופים!

מישל אילוזצילום: מטה משפחות החטופים

"אנו זועקים ומזכירים שוב ושוב, כי חייבים להבין, ששעון החול הולך ואוזל בכל הקשור להחזרת החטופים בעודם חיים ולרבים מהם כבר אזל. מחובתכם המוסרית להחזיר את החטופים בכל מחיר. אני כואב ומרגיש, כי המדינה שינתה ואיבדה את פניה״.

עמרי שתיוי, אחיו של עידן שתיוי: ״נתניהו, איך דווקא אתה, כאח שכול, מסוגל להחליט על הישארותם ומותם של בני עמך בשבי? מתי תורו של עידן להיות חופשי? נתניהו, למה אתה בוחר להתעלם מכל ההמלצות של מערכת הביטחון?

"אנחנו חיים במדינה קטנה. אלופים בצה"ל שמכירים את ציר פילדלפי היטב עומדים מולנו ואומרים בקול רם ובגלוי ולציטוט "ציר פילדפי זה קשקוש. נתניהו לא רוצה עסקת חטופים." עכשיו זה פילדלפי מחר זה ציר אחר, ספין אחר. אדוני ראש הממשלה תפקח עיניים - אתה מוביל למיטוט החברה הישראלית והערכים היהודיים במקום מיטוט חמאס. נתנו בך אמון. אל תבגוד בנו!"

דבורה עידן, אמו של צחי עידן: ״שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד. זוהי הקריאה האחרונה לפני שרכבת המוות מגיעה אל יעדה. אל מול הפעולות האפסיות של הממשלה; אל מול אפסיות שריה וראשיה שהם מנהיגינו בעת הזו; אל מול הפקרת חיי אדם למען שרידות פוליטית, כל מה שנותר לנו הוא הזכות לזעוק. צאו לרחובות לזעוק יחד אתנו, החזרת החטופים בעיסקה עוד היום. כי המשמעות של הסתגרות בבתים היא אחת - אתם מקפלים במו ידיכם את דגלה של מדינת ישראל ואת מה שהוא מסמל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!