דבק מגע והשראה מהפרשה: סיפורו של כימאי

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הוטלה על כימאי בשם ד"ר הארי קובר  (Dr. Harry Coover) משימה: לפתח חומר שקוף, שישמש לכוונות אופטיות עבור כלי נשק.

הוא עבד עם קבוצת חומרים בשם ציאנואקרילטים (cyanoacrylates), אך לשווא. הוא גילה שהחומרים הללו נדבקים לכל דבר שהם נוגעים בו, ולא מתאימים לצרכיו, הם רק גרמו לו תסכול

ד"ר קובר כמעט נפטר מהחומר הזה פעם נוספת, כשלא מצא לו שימוש גם בפרויקט אחר שלו – ייצור חופות למטוסים. אך כ-9 שנים מאוחר יותר, בשנת 1951, משמים סיבבו שהוא וחבריו למעבדה שיחקו קצת עם החומר, עד שאחד מהם אמר משהו בנוסח: "היי, זה הדבק הכי טוב בעולם!".

שם הוא הבין את מה שהיה נסתר מעיניו. הוא המציא למעשה חומר חדש וייחודי, שאמנם לא יעזור לו להשלים את העבודה שלו, אך בהחלט יכולים להיות לו שימושים רבים ואחרים. דבק שנקרא כיום "דבק מגע".

פרשת השבוע מתחילה: "והיה עקב תשמעון..." העקב הנו הסוף

לפעמים אנחנו לא מבינים למה אנחנו עוברים את מה שאנחנו עוברים

דברים לא מסתדרים כמו שרצינו, אנשים מאכזבים אותנו, אנו מנסים, אבל פשוט לא הולך. אל ייאוש: אל תאשימו אנשים אחרים שאכזבו אתכם, תאשימו את עצמכם שציפיתם מהם ליותר מדי. תשתדלו לא להיות תלויים יותר מדי באף אחד בעולם, חוץ מבורא העולם, כי אפילו הצל של עצמכם, עוזב אתכם בחושך...

בסופו של דבר עלינו לדעת שהכול מדויק, וייתכן שמשהו אחד לא מסתדר לנו עכשיו, משהו לא מובן לנו כעת, אבל מי יודע - ייתכן שבסוף, בעקב, אנחנו נשמע שמהמקום שלא חשבנו עליו, דווקא ממנו צמחה ונדבקה לה הישועה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!