הפרעות שינה בגיל השלישי? לא צריך לסבול

שינה טובה ואיכותית הינה מרכיב מרכזי באיכות החיים של כולנו, ובמיוחד בגיל השלישי. עם זאת, רבים מבני הגיל השלישי חווים הפרעות שינה מסיבות שונות. הפרעות שינה בגיל השלישי משפיעות באופן משמעותי על איכות החיים. עייפות מצטברת כתוצאה משינה לא איכותית עלולה לפגוע בתפקוד היומיומי ולהקשות על ביצוע משימות פשוטות.

בנוסף, ישנו קשר ישיר בין הפרעות שינה לפיתוח מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם או מחלות לב. ההשפעות של שינה לא איכותית אינן מוגבלות לפיזיולוגיה בלבד. שינה לא מספקת פוגעת גם בזיכרון, בריכוז ובמצב הרוח.

כיוון ומדובר בתופעה שכיחה ומורכבת, חשוב להכיר ולהבדיל בין סוגי הפרעות השינה, הגורמים להן, דרכי הטיפול המניעה.

סוגי הפרעות שינה בגיל השלישי

ישנן מספר סוגי הפרעות שינה הנפוצים בקרב בני הגיל השלישי:

• נדודי שינה (אינסומניה), היא ההפרעה השכיחה ביותר, המתבטאת בקושי להירדם או בשינה לא רציפה.
• הפסקות נשימה בשינה (אפניאה), מהווה תופעה, בה מתרחשות הפסקות נשימה קצרות במהלך השינה, שעלולות לפגוע באופן משמעותי באיכות השינה.
• הפרעות הנלוות לשינה (פראסומניה) - למשל הליכה או דיבור בזמן שינה, חריקת שיניים במהלך השינה או סיוטי לילה תכופים.
• תסמונת הרגליים העצבניות, המתבטאת בתחושת אי-נוחות ברגליים בשעות הלילה וגורם לדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים

גורמים להפרעות שינה בגיל השלישי:

הגורמים להפרעות שינה בגיל השלישי יכולים להיות מגוונים.

• שינויים פיזיולוגיים הקשורים להזדקנות, כולל שינויים במחזור השינה הטבעי, ירידה בהפרשת ההורמון מלטונין והתגברות תחושת כאב הנלווית למחלות כרוניות כמו דלקת מפרקים או סוכרת.
• תרופות שונות, במיוחד אלו הניתנות לטיפול במחלות כרוניות, עשויות להשפיע על איכות השינה.
• מצבים נפשיים כגון דיכאון או חרדה על רקע שינויים כגון התאלמנות, הם גורם מרכזי נוסף להפרעות שינה.

אבחון וטיפול בהפרעות שינה בגיל השלישי.

חשוב לפנות לאבחון רפואי מקצועי. אבחון מוקדם ומדויק יכול לעזור בזיהוי הגורם להפרעה ולהתאמת הטיפול הנכון. האבחון כולל בדיקות שונות, כמו מעבדת שינה, שמנטרת את איכות השינה ומזהה בעיות כמו אפניאה. בהתאם לממצאי האבחון, ניתן לבחור בין מגוון טיפולים מותאמים אישית, ולעקוב אחר השיפור לאורך הזמן.

ישנן מספר דרכים לטיפול בהפרעות שינה בגיל השלישי, כאשר הצעד הראשון והחשוב ביותר הינו שינוי אורח חיים ושיפור היגיינת שינה. אלה כוללים הימנעות מקפאין ואלכוהול בשעות הערב, יצירת סביבה נוחה לשינה ושמירה על שגרה קבועה .

בנוסף, פעילות גופנית קבועה יכולה לסייע בשיפור איכות השינה, אך יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת לפני השינה.

במידה ושינוי אורח החיים אינו מספק, ניתן לפנות לטיפול תרופתי מותאם אישית, אך חשוב לזכור שלתרופות יש תופעות לוואי פוטנציאליות, כגון נפילות. יש להוועץ ברופא המשפחה אשר מכיר את הטיפול התרופתי הקבוע וההיסטוריה הרפואית הרלוונטית למטופל.

טיפולים לא-תרופתיים, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה (CBT-I), יכולים להוות פתרון יעיל ובטוח עבור רבים.

בנוסף, יש לטפל במחלות נלוות שיכולות להשפיע על השינה, כמו אפניאה (הפסקות נשימה בשינה),  דיכאון וחרדות.

לסיכום, הפרעות שינה בגיל השלישי הן תופעה שכיחה המשפיעה על איכות החיים במגוון דרכים. טיפול נכון, הכולל שינוי אורח חיים, טיפול תרופתי או לא-תרופתי, ואבחון מקצועי, יכול לשפר את איכות השינה ואת איכות החיים באופן כללי. חשוב לזכור שהשינה היא מרכיב חיוני בשמירה על הבריאות הכללית, ויש להקדיש לה את תשומת הלב הראויה.

מאמר זה נכתב על ידי שירלי זלאיט, אחות מוסמכת, מנהלת מרפאה בדיור מוגן אחוזת צהלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!