מעבר לכל דמיון: כך ישראל מגייסת סוכנים מתוך חמאס

יש תופעה אחת שמדאיגה את חמאס כמעט כמו צה"ל בעזה: משת"פים רבים בעזה מסכנים את חייהם למען ישראל. לולא עבודתם, אף אחת מהמבצעים לחיסול בכירי חמאס לא היו מצליחים, ולא היו מצליחים להגיע לחטופים שחולצו.

אז למה הם עושים את זה - ואיך מגייסים אותם? העיתון היהודי הבריטי Jewish Chronicle מדווח על האופן בו זה קורה. המשימה הבסיסית של מודיע היא לאתר מטרות כמו בכירי חמאס, מנהרות לייצור נשק ופעילי חמאס שמסתובבים ברחבי רצועת עזה לבושים בלבוש אזרחי.

המודיע מעביר את המידע לאיש הקשר הישראלי שלו - אך לעולם לא בטלפון או בכל מכשיר אחר, שמא ייחשף. זה נעשה תמיד בפגישה באחד הקיבוצים בדרום הארץ, ליד הגבול עם עזה.

המידע מועבר לאחר מכן לשב"כ, אשר מעביר אותו לצבא, אשר מעביר אותו לקבינט - שם ניתן (או לא) אישור לתקיפה על ידי ראש הממשלה.

רק בנסיבות חריגות ניתן להשתמש בתקשורת, אם המידע "חם" (כלומר צריך לפעול מיד)  למשל כאשר בכיר חמאס מבקר במקום מסוים אך רק לשעה או שעתיים, או כאשר מדובר במידע על מקום שבו מוחזקים חטופים, והמודיע מבין שהחטופים יועברו באותו יום. 

על פי העיתון, שכבר חשף פרטים מדהימים על חיסול בכירי חמאס, אם נעשה שימוש בטלפון זה יהיה מספר של אזרח ערבי ישראלי. מי שמקבל את השיחה עשוי להעמיד פנים, למשל, שהוא מדבר עם דודתו שמתעניינת במצב בעזה. "הדודה" הזו היא סוכנת הפועלת עבור המודיעין הישראלי.

אחד המודיעים שעסק בחיסולו המוצלח של מוחמד דף היה "שליח" של חמאס - צעיר בן 19 שתפקידו להעביר הודעות שנכתבו על פתקים בין אנשי חמאס הפזורים מתחת לאדמה ברחבי רצועת עזה, חמאס מנסה לתקשר אך ורק בפתקים תוך שימוש בקודים.

הצעיר האמיץ הזה כבר לא בעזה. התכנון איתו היה שאם מבצע החיסול יצליח, הוא יוטס על חשבונה של ישראל לארצות הברית ויקבל מקלט מדיני.

בעקבות ההצלחה בחיסול דף, חמאס מודאג מאוד מתופעת משתפי הפעולה העזתיים ומשתמש בערוץ החדשות אל ג'זירה כדי לאיים על כל תושבי עזה.

גיוס מודיע הוא תהליך ארוך ומורכב. כאשר המגייס מאתר מודיע פוטנציאלי, הוא מחפש תחילה את נקודת התורפה המיידית שלו ואת מה שהוא צריך. האם זה כסף, אישור כניסה לישראל או טיפול דחוף לילד שלו בבית חולים ישראלי.

מי שחתום על הכתבה בעיתון, הוא אלון פרי, חייל לשעבר בסיירת גולני בה שירת 28 שנים. הוא היה עיתונאי במשך 25 שנה וסיקר מלחמות ופיגועים. מאז 2010 הוא מרצה בבריטניה ובארה"ב על 100 שנות הטרור במזרח התיכון, בדגש על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא גר בלונדון.

"בתקופתי בשנות ה-80 השתתפתי במאות מבצעים לאיתור וחיסול מחבלים בעזה. גיוס מודיעים היה אז קל יותר מכיוון שמנהיגי ארגוני הטרור עדיין לא חששו בביתם" כתב.

הוא ממשיך לתאר: "בשל מגבלות הצנזורה הישראלית, אני יכול לחשוף רק מקרה אחד או שניים משנת 1983. השב"כ בחר מועמד מקומי לאחר מבחנים רבים אופיו ועברו. מקרה אחד שהייתי מעורב בו היה כיסוי שנוצר עבור קבלן בניין עזה. ישראל פתחה עבורו מחסן ענק בעזה למכירת חומרי בניין. ראשית, זה היה המקצוע שלו. שנית, זה יצדיק את ביקוריו התכופים בישראל לצורך "רכישת חומרי בניין". בזמן שהמשאית שלו הועמסה בסחורה, המודיע היה יושב עם המפעיל שלו ומוסר את המידע שקיבל. מפגשים אלו נערכו בבתים של אזרחים ששירתו בכוחות הביטחון או גמלאי שב"כ שנתנו את ביתם למשך שעה או שעתיים".

הוא תיאר מקרה נוסף: "האירוע השני היה חילוץ מודיע שנחשף ברפיח. היינו צריכים לחלץ אותו מלינץ'. הוא היה אדם אינטליגנטי מאוד בן 22 שעבד באחד ממשרדי אש"ף והיתה לו גישה לחומר רגיש. הוא הועבר לאחת הערים הערביות בישראל, התחתן עם ערבייה ישראלית והקים משפחה".

לאחרונה גויס מחבל חמאס שנלכד במהלך המלחמה בעזה על ידי המודיעין הישראלי והתבקש לעבור במנהרות בעזה. הוא לא עורר חשד כי הוא היה מוכר למחבלים כאחד משלהם. המפעיל שלו נתן לו נעליים עם שבבים אלקטרוניים שסרקו את המנהרות שבהן הלך. הממצאים הסרוקים נשלחו ישירות למטה השב"כ באשקלון, 8 קילומטרים מעזה.

מודיע נוסף היה קבלן עזתי שהיה מעורב בחפירת המנהרות. הוא סיפק לשב"כ מפה של מיקום המנהרות, גודלן הפנימי, אורכן וסוג הבטון שבו השתמש. זה עזר לקבוע באילו פצצות חיל האוויר צריך להשתמש כדי להשמיד את המנהרות. מודיע זה כמעט נתפס על ידי חמאס אך ישראל הצליחה להבריח אותו לישראל.

מאות אזרחים עזתים גויסו על ידי השב"כ והמידע שלהם נושא פירות מרשימים. וככל שהעזתים רואים את הצלחת המבצעים הישראלים, כך יש יותר נכונות של אחרים לשתף פעולה עם צה"ל והשב"כ. חוסר היציבות והמצב הכלכלי בעזה מפתה רבים לשתף פעולה בתמורה להטבות משמעותיות. ישראל משלמת להם הרבה כסף במזומן.

אלפי משתפי פעולה שנמלטו מעזה ומהגדה המערבית לאחר שנחשפו, מתגוררים בישראל ונהנים מחופש. כל המודיעים המקומיים שהיו מעורבים בחילוץ ארבעת החטופים האחרונים שחולצו ב"מבצע ארנון", שנים עשר עזתים, בהם שתי משפחות - הועברו לישראל. כיום הם עם אזרחות ישראלית, ומקבלים קצבת קיום חודשית עד להשתלבות בשוק העבודה הישראלי. אחד מבני המשפחה, נער בן 12, מקבל בימים אלה טיפול רפואי בישראל בגין מחלת הסרטן שלו, בתשלום המדינה.

מניע נוסף הוא שהעזתים מבינים שהמלחמה תסתיים עם תבוסת חמאס, ושכדאי לסייע לישראל לסיים את המלחמה מהר יותר ובכך להפחית את סבלם. הכעס מופנה כלפי חמאס על התפשטות הפשע כמו שוד, גניבה וביזה, והתחושה שהנהגת חמאס נטשה אותם. "זה החמאס שהורג אותנו, לא הצבא הישראלי", אמר חברי סעיד, רופא שיניים מעזה, כשדיברתי איתו השבוע" כתב פרי.

בחמאס מודאגים משיפור היכולות המודיעיניות של ישראל ומכמות המודיעין האיכותי שהיא אוספת, הן כתוצאה מתפיסת חומר מודיעיני במנהרות ובמפקדות חמאס, והן מחקירת מחבלי חמאס שנתפסו על ידי צה"ל. זאת בנוסף למודיעין הזהב שנמסר על ידי משתפי הפעולה העובדים עם השב"כ.

חמאס החל לנקוט באמצעי זהירות קיצוניים, לרבות מעצרים וחקירות של אזרחי עזה. סינוואר הטיל איסור על מפקדים בכירים להשתמש בטלפונים ניידים ואף לפגוש בני משפחה.

בצה"ל אומרים כי 942 משתפי פעולה מעזה ומהגדה נורו למוות במהלך האינתיפאדה הראשונה ב-1987, או נרצחו על ידי פלסטינים בכיכר העיר, לאור יום ולעיני מאות מקומיים כאזהרה. אבל נכונותם להמשיך בפעילות המסוכנת הזו לא פסקה כלל. היא גדלה עם השנים והגיעה לשיאה כאשר חמאס השתלט על עזה והחל לתקוף את ישראל על בסיס יומיומי כמעט, הן בירי רקטות והן בשיגור מחבלים מתאבדים למרכזי אוכלוסייה ישראלים. עכשיו זה מוכיח את עצמו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!