שוויץ מציעה פרס כספי להבאת רעיון לניקוי אגמים משאריות תחמושת

אתגר שווייצרי: ממשלת שווייץ מציעה פרס כפסי בשווי של 20 אלף פרנק, שהם כ-58 אלף דולר ארה"ב וכ-214 אלף שקל ישראלי, למי שיביא רעיון יצירתי כיצד לנקות את האגמים במדינה משאריות הנשק והתחמושת שהושלכו אליהם משך עשרות שנים, המהוות סכנת חיים לצד איום אקולוגי על החי והצומח שבהם.

תיירים הנהנים מהנופים המרהיבים של אגם לוצרן, אגם ז'נבה או נוישאטל, הנראים כמו לקוחים מתוך גלויה, עשויים להיות מופתעים באם יידעו מה מסתתר מתחת למים האלפיניים הרגועים והתכלכלים הללו.

במשך שנים השתמש הצבא השוויצרי באגמים כשטחי השלכה וסילוק פסולת של תחמושת ישנה, מתוך מחשבה שקרקעיתם היא המקום הכי בטוח עבורם. באגם לוצרן לבדו נמצאים על פי הערכות כ-3,300 טון של תחמושת, ואילו במימי אגם נוישאטל רבוצים כ-4,500 טון, שחיל האוויר השוויצרי השליך לשם עד 2021 במסגרת טיסות אימון צבאיות.

חלק מהתחמושת נמצאת בעומק של 150 עד 220 מטרים, שהוא מקום בטוח יחסית, אבל ישנם מקומות באגם נוישאטל למשל, בהם נמצאת פסולת החימוש רק שישה או שבעה מטרים מתחת לפני השטח, כך שהסכנה בכך קיימת גם לרוחצים.

כעת, מחלקת ההגנה השוויצרית מציעה כאמור, 50 אלף פרנק כפרס עבור מי שיציג את הרעיון הטוב ביותר להוציא את הנשק והתחמושת מקרקעית האגמים. הפרס יחולק בין שלושת בעלי הרעיונות הטובים והמקוריים ביותר אשר יביאו לפתרון בטוח וסביבתי לחילוץ התחמושת. מבצע החילוץ עצמו צפוי לעלות מיליארדים.

העובדה שכל כך הרבה פסולת צבאית הושלכה באגמים בשוויץ, ידועה כבר עשרות שנים, אך לאחרונה אנשים התחילו לעורר שאלות אודות מידת בטיחותם. הגיאולוג השוויצרי מרקוס בוסר, שייעץ לממשלת שוויץ בנושא זה, כתב מאמר מחקר לפני עשר שנים בו הזהיר מפני הסכנות הכרוכות במאגרי החימוש שעל קרקעית האגמים.

לדבריו, יש בכך שני סיכונים עיקריים. האחד הוא סכנת פיצוץ, למרות העובדה שהתחמושת מתחת למים, משום שבמקרים רבים "הצבא לא הסיר את הפתילים לפני השלכת התחמושת". סכנה נוספת היא זיהום המים וקרקע האגם, בשל חומרי הנפץ, כמו TNT, שהינו רעיל מאוד. בוסר עצמו הציע עכשיו לפנות לבריטניה, נורבגיה או דנמרק לקבלת ייעוץ, לאור ניסיונם בהתמודדות עם פינוי דומה.

הרעיון להוציא את נפלי החימוש מהאגמים הועלה כבר ב-2005, אבל הרשויות נתקלו שוב ושוב בקשיים לממשו, הן בשל הראות הלקויה במעמקי האגמים, והן בגין רגישותן של המערכות האקולוגיות העלולות להיפגע משליית פצצות הברזל והפלדה מן הקרקעית.

זו לא הפעם הראשונה שהצבא השוויצרי מתנהל באופן רשלני עם התחמושת שלו. ב-1947 אירע פיצוץ אדיר בכפר האלפיני מיטהולץ, כש-3,000 טונות של תחמושת שהצבא אחסן בהר המשקיף על הכפר התאדו באוויר. תשעה בני אדם נהרגו בפיצוץ שנשמע עד ציריך הרחוקה ממנו 160 ק"מ, והכפר הפך לעיי חרבות.

לפני שלוש שנים, הצבא חשף כי 3,500 טונות של תחמושת שטרם התפוצצה, עדיין נותרו טמונים באותו הר, והתחייבו לפנותן כשהמשמעות עבור תושבי הכפר מיטהולץ היא עזיבת ביתם למשך כעשור בזמן התהליך.

ב-2001 נהרגו 11 בני אדם במנהרת גוטהארד, אחד מנתיבי התחבורה המרכזיים באירופה מצפון לדרום, כאשר שריפה פרצה בעקבות התנגשות בין שתי משאיות. אלא שאז התברר כי כמויות גדולות של חומרי נפץ שלא היו קשורים לשריפה, אוחסנו במחסן סמוך לכניסה למנהרה ולאחר שכוחות כיבוי כיבו את האש בהצלחה, הצבא הגיע עם ציוד לסילוק פצצות.

רק השבוע הצבא השוויצרי חשף כי הדיווחים של אזרחים שמצאו כלי נשק שלא התפוצצו באזורים הכפריים של שוויץ גדלו ב-12 אחוז במהלך 2022. אפילו על הקרחונים, הנסוגים כעת על רקע השפעות שינויי האקלים, הקרח הנמס חושף תחמושת מבוזבזת ותחמושת חיה שנשארה מאימונים שנערכו בפסגות הגבוהות לפני עשרות שנים.

המשימה לסלק את אמצעי לחימה מהאגמים של שוויץ צפויה להיות ארוכה ומסובכת, אבל לפני הכל יש להכין תוכנית ישימה של אופן הביצוע. לפי משרד ההגנה השוויצרי, הציבור יכול להגיש את רעיונותיו עד פברואר 2025, ואלו ייבחנו באופן אנונימי על ידי פאנל מומחים. שלושת הזוכים יוכרזו באפריל הקרוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!