ארגוני הטרור ממשיכים לעשות שימוש בתשתיות אזרחיות לפעילות טרור

השימוש במוסדות ומתקנים אזרחיים לצרכים צבאיים של חמאס אינו חדש והוא מהווה זה זמן רב אסטרטגיה מכוונת של חמאס וארגוני הטרור האחרים אשר הגיעו למסקנה בעקבות אירועים ומבצעים קודמים כי לחימה באזורים מאוכלסים והשימוש באוכלוסייה אזרחית כ”מגן אנושי” הוכיחו את עצמם הן במישור המבצעי והן במאבק על התודעה.

אסטרטגיה מכוונת זו מאפשרת לארגוני הטרור לצמצם את הפגיעה בנכסים הצבאיים שהם בנו במרחבים אזרחיים מתוך הנחה שהם יקבלו מעין “חסינות” מפני פעולות צה”ל כולל מבצעי סיכול ומניעה. זאת, תוך ניצול הידיעה כי צה”ל נמנע, עד כמה שניתן, מפגיעה באזרחים ומתקיפת מוסדות כמו ביתי חולים, בתי ספר או אזורי מחסות לאזרחים. כמו כן גישה זו מאפשרת לארגוני הטרור לנהל מערכת הסתה ותעמולה שקרית נגד ישראל במסגרת המאבק על התודעה בזירה האזורית והבינלאומית תוך הצגת ישראל כמי שפועלת נגד מוסדות אזרחיים ונגד אזרחים חפים מפשע.

למותר לציין ששיטת פעולה של ניצול ציני ומכוון של אוכלוסייה אזרחית מהווה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות והפרה בוטה של עקרונות היסוד בדיני הסכסוך המזויין של המשפט הבינלאומי, המחייבים אבחנה בין אזרחים ללוחמים ומסכנים את הכוחות. בצה״ל מודעים לתופעה של מיקום נכסים צבאיים בקרב האוכלוסייה האזרחית וחוזרים ומדגישים כי בתקיפות נגד אתרים רגישים שכאלה ננקטים תמיד צעדים לצמצום הסיכוי לפגיעה באזרחים ובכללם שימוש בחימוש מותאם לסוג התקיפה, חוזי מדויק ומידע מודיעיני.

השימוש שעושים חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועת עזה במתקני אונר”א אינו חדש מציינים במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית. בתי הספר של אונר״א ומתקנים נוספים של הסוכנות כמו גם כלי רכב של הסוכנות (כולל אמבולנסים) שימשו גם בעבר את ארגוני הטרור לאחסון אמצעי לחימה, כמסתור לפירים של מנהרות וכמחסה לפעילי טרור כחלק מתופעה נרחבת של שימוש צבאי במתקנים אזרחיים. השימוש כולל הסתרת אמצעי לחימה, מיקום פעילים ומפקדות בבתי ספר וירי ושיגור רקטות מקרבת המתקנים.

לדוגמא בפברואר 2024, פשטו כוחות צה”ל על מבנה במערב ח’אן יונס, בו אותרו אמצעי לחימה רבים ותחמושת. המבנה היה ממוקם צמוד לבית ספר של אונר”א ששימש מחסה הומניטרי לתושבים. שיטת הפעולה של המחבלים כללה מעבר מהיר דרך חרך בקיר בית הספר למבנה הסמוך, שם אוחסנו אמצעי הלחימה ומשם הם יצאו לביצוע תקיפות.

המעבר בין המבנה לבין בית הספרצילום: דובר צה"ל

כוחות צה”ל איתרו מספר משגרי רקטות שהוטמנו סמוך לבית ספר של אונר”א באזור מחנה הפליטים אלבריג’ שבמרכז הרצועה.

משגרי הרקטות שאותרו בסמוך לבית ספר של אונר”אצילום: דובר צה"ל

למרות שהאוניברסיטאות ברצועת עזה מגדירות עצמן כמוסדות אקדמיים, הן ידועות בפעילות הצבאית המתרחשת בתחומן. בולטת ביניהן היא האוניברסיטה האסלאמית בעיר עזה שהינה בעלת זהות אסלאמית רדיקלית, ואשר המהווה מאז הקמתה כמעוז חמאס. בתחומי האוניברסיטה מקיימים מזה שנים פעילי חמאס פעילות ענפה ובכלל זה פעילות אידיאולוגית מול הסטודנטים כמו גם פעילות צבאית הכוללת פיתוח אמצעי לחימה במעבדות האוניברסיטה ואחסון אמצעי לחימה.

באוניברסיטה האסלאמית. באותרו אמצעי לחימה רבים, מחסניות, תחמושת, דגלי חמאס וכספות שהכילו כספים למימון פעילות טרור. בסריקות נוספות במקום אותרו עשרות מחסני אמצעי לחימה שהכילו פצצות מרגמה, מטענים מוכנים להפעלה, רימונים, ציוד לחימה ומפות ששימשו את פעילי חמאס.

מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, מציין כי המסגדים הרבים המצויים ברצועת עזה משמשים את חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים לא רק לצרכים דתיים, אלא גם לצרכים צבאיים. מסגדים משמשים להסתרת פעילי טרור, אחסון אמצעי לחימה, כבסיסי שיגור רקטות ופצצות מרגמה, בסיסים ליציאה לפיגועים וללחימה וכמקום להכשרת פעילי טרור.

למותר לציין ששימושים אלה מהווים הפרה בוטה של דיני המלחמה הבינלאומיים וניצול לרעה של ההגנה המיוחדת הניתנת על פי החוק הבינלאומי לבתי תפילה. עדויות רבות לשימושים אלו נמצאו במהלך מבצעי צה״ל ברצועה כמו גם במלחמה הנוכחית.

בדומה לשימוש במסגדים, במהלך המלחמה התגלו תשתיות צבאיות רבות שמוקמו בבתי חולים ומרפאות ברחבי הרצועה. חמאס ושאר ארגוני הטרור מרבים לעשות שימושים צבאיים מגוונים בבתי חולים ומוסדות רפואיים. זאת, מתוך ידיעה, שצה”ל נמנע, ככל הניתן, מלתקוף מתקנים רפואיים והדבר מעניק מעין חסינות לתשתיות הצבאיות הממוקמות בהן. יש לציין שבפעילות צה״ל בחלק מבתי החולים נמצאו עדויות לכך ששהו בהם החטופים הישראלים.

תפיסת הלחימה של חמאס ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה שמה דגש על שימוש נרחב באזרחים כ”מגן אנושי” כדי להגן על פעילי הטרור מפני התקפות אוויריות וקרקעיות. תפיסת לחימה זאת יושמה על ידי ארגוני הטרור בהיקף נרחב במבצעי צה״ל הקודמים ברצועת עזה. פעילות זו כללה הסתרת פעילים ואמצעי לחימה בבתי אזרחים, שיגור רקטות מקרבת אזורים מאוכלסים, אילוץ אוכלוסייה שלא לעזוב את ביתה ועוד. השימוש הנפוץ באוכלוסייה נועד בעיקר להקשות על הפעילות המבצעית של צה”ל כדי לעשות שימוש מדיני, הסברתי ומשפטי נגד ישראל בפגיעות, הנגרמות לאזרחים.

ארגוני הטרור עשו שימוש גם בבתי קברות, לרוב כבסיס להצבת משגרי רקטות, וכחלק מתוואי המנהרות. בינואר 2024, נכנסו כוחות צה”ל למנהרה תת קרקעית שהייתה ממוקמת תחת בית הקברות בבני סהילא, ממזרח לח’אן יונס.

ארגוני הטרור הפכו גם מלונות לתשתיות טרור. כוחות צה”ל פעלו במלון בלו ביץ’, על חוף הים בשכונת אלרמאל בעיר עזה, נגד עשרות פעילי טרור שהתבצרו במלון וירו טילי נ״ט. בבית המלון אותרה תשתית חמאס שכללה שבעה פירים שהובילו למנהרות ובתוכן חדרי שהייה עבור פעילי טרור. במנהרות נמצאו אמצעי לחימה רבים וכלי טיס בלתי מאוישים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!