לא ידע האדם את עתו: "שקית השניצלים" נותרה מיותמת
בני משפחה שחזרו מהלווית אמם ע"ה, פתחו את המקפיא בבית וגילו לתדהמתם שקית שניצלים שעליה מדבקה עם הכיתוב "לשבעה". המנוחה הכינה לבני המשפחה אוכל מאורגן בשקיות לכל יום מימי השבעה. הסיפור המלא
- משה ויסברג
- ח' אב התשפ"ד
- 16 תגובות
סיפור מדהים סופר בימים האחרונים באחד מבתי האבלים בעיר בני ברק. אישה שנטתה למות וידעה שזמנה קרב להשיב את נשמתה ליוצרה, הכינה לבני המשפחה את כל מה שיידרש מהם בעת פטירתה. היא הכינה סכומי כסף מסודרים עבור הוצאות הלוויה, החברא קדישא ועוד ועוד.
עד כדי כך שבעת שחזרו בני המשפחה מהלוויה, פתחו את המקפיא בבית אמם וגילו לתדהמתם שקית שניצלים שעליה מדבקה עם הכיתוב "לשבעה". המנוחה ע"ה הכינה לבני המשפחה אוכל מאורגן בשקיות לכל יום מימי ימי השבעה.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי בני המשפחה מספרים שעם כל התכנון המבורך של אמם ע"ה, דבר אחד "התפספס" לה - התאריך. העיתוי המדויק בו היא תסתלק מן העולם.
כיון שפטירתה התרחשה עם תחילתם של ימי 'תשעת הימים', בין ראש חודש אב לתשעה באב, הרי שעם כל רצונה הטוב של אימם להקל מעליהם את ימי השבעה, לא יכלו להשתמש באוכל אותו הכינה להם. משום שהוא היה "בשרי". ובתשעת הימים נמנעת מהם האפשרות להשתמש באוכל, אי לכך "שקית השניצלים" נותרה מיותמת.
בני המשפחה מספרים סיפור זה לכל המנחמים, באומרם, שבימים אלו שכולם עסוקים בתאריכים, מתי תהיה מלחמה, באיזה תאריך איראן תתקוף. הרי שהסיפור שלהם עם אמם המנוחה ע"ה מלמד אותנו כי אל לנו לתכנן תיכנונים, לצפות ולחשבן מתי יקרה ואיך יקרה, אלא הכל בידי שמים. שרק הקב"ה הוא קובע את הזמנים לבן אדם, מתי איך ואיפה. הם מצטטים את הפסוק בקהלת: "כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות