המשמעות האמיתית של תגבור הכוחות האמריקניים באזור

דר' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי ואלדד שביט, אל"מ (מיל'), שניהם חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסבירים את הרציונל האמריקאי בתגבור כוחותיה באזור לקראת מתקפה אפשרית של "ציר ההתנגדות" על ישראל, בתגובה לצמד החיסולים בביירות ובעיקר בטהראן.

הם מסבירים כי  "כלל דוברי הממשל הדגישו כי מטרת הכוחות להרתיע את איראן ולהגן על ישראל, בדומה למהלכים שננקטו ערב התקיפה האיראנית ב-14 באפריל. הממשל הדגיש כי הוא אינו מעוניין באסקלציה וכי הוא דבק בעמדתו, כפי שגם הודגש בכל השיחות שהתקיימו בינו לבין ישראל (כולל על ידי הנשיא, ביידן ושר ההגנה אוסטין), כי רק עסקה לשחרור החטופים תניע תהליך של רגיעה, כולל בין ישראל לחזבאללה".

"התגבור הרחב של הכוחות", לדבריהם, "אכן מתפרש ככזה שנועד להרתיע ולהגן על ישראל בעיקר מתקיפה איראנית. עם זאת, בפועל הרושם כי הוא נובע מתוך החשש כי ללא ההגנה האמריקאית ישראל תספוג מכה קשה שבעקבותיה היא תאלץ להגיב. בתרחיש כזה תעלה משמעותית הסבירות כי ארצות הברית תאלץ להרחיב את מעורבותה, ייתכן עד כדי אפשרות לתגובה ישירה מול איראן".

"לכן", טוענים החוקרים, "נראה כי ההיערכות הצבאית האדירה נועדה, בהנחה שהיא לא תצליח להרתיע את טהראן, למזער ככל האפשר את הסיכון שאיראן תצליח להנחית מכה שתחייב את ישראל להגיב בחריפות ותעמיד את ארצות הברית בפני הדילמה כיצד לפעול. סביר כי בראיה אמריקאית, אם התגובה האיראנית תסוכל (בדומה לתקיפה באמצע אפריל) ישראל תימנע מתגובה וניתן יהיה להכיל האירוע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!