כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
הרצחת וגם ירשת

הזייה: בג"ץ דן בעתירת הרשות הפלסטינית נגד פיצוי נפגעי טרור

העתירה הוגשה בעקבות אישור החוק שקובע כי כל עוד הרשות הפלסטינית מממנת מחבלים, יוכלו קורבנות הטרור או בני משפחותיהם לתבוע פיצויים מהרשות. ח"כ גוטליב התפרצה בדיון: "מה הרש״פ עושה בזמן מלחמה בבית משפט העליון?"

הזייה: בג"ץ דן בעתירת הרשות הפלסטינית נגד פיצוי נפגעי טרור
כסאות השופטים בבית המשפט העליון צילום: Yossi Zamir/POOL

בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) בעתירה שהגישה הרשות הפלסטינית על זכותה לממן טרור. העתירה הוגשה בעקבות אישור הכנסת לחוק פיצויים לקורבנות טרור – פיצויים לדוגמה. החוק קובע כי כל עוד הרשות הפלסטינית מממנת מחבלים, יוכלו קורבנות הטרור או בני משפחותיהם לתבוע את הרשות בגין תמיכתה בטרור. עוד קובע החוק כי הפיצוי יעמוד על סך של 10 מיליון שקלים לכל נרצח ו-5 מיליון שקלים למי שנקבעה לו נכות.

הרשות הפלסטינית עתרה נגד החוק, ועל אף בקשת היועצת המשפטית לממשלה למחוק את העתירה ולא לקיים דיון בנושא, בטענה שלרשות הפלסטינית אין זכות עמידה בבג"ץ, החליטו שופטי העליון לקיים דיון בזכותה של הרשות הפלסטינית לממן טרור מבלי שיהיו לכך השלכות כלכליות.

מפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נמסר בתגובה: "רק הבוקר מחבל מתועב ביצע מעשה טרור בחולון. הוא ידע כי אם ייהרג, משפחתו תקבל משכורת מכובדת. הוא ידע כי אם ייפצע, הוא עצמו יקבל משכורת לכל החיים מהרשות הפלסטינית. עצם קיום הדיון בבג"ץ הוא הזיה, ואנחנו דורשים משופטי בג"ץ לזרוק את הרשות הפלסטינית מכל המדרגות ולהבהיר לה כי כל עוד היא תמשיך לממן טרור, עתירותיה יימחקו באופן אוטומטי".

עדכונים מהדיון

השופט עמית: "העתירה של גברתי די מוקשית, השאלה היא פשוטה נניח שבמדינות הים מטילים סנקציות על ממני טרור למה שמדינת ישראל לא תוכל להטיל סנקציה מה לא בסדר מבחינה חוקתית, התקשיתי להבין את העתירה. 

עו״ד זהר סאוסן שמייצגת את הרש״פ: הנושא לא חדש אנחנו לא נמצאים כדי ליזום הליך, אנחנו רואים את זה כשרשרת של הליכים חוקתיים שהגיעו כבר אליכם. אנחנו כאן בעצם כדי לאתגר ולנסות בדרישה לבטל שני חוקים שמבחינתו הם לא חוקתיים.

ח״כ טלי גוטליב התפרצה באולם בית המשפט: "מה הרש״פ עושה בזמן מלחמה בבית משפט העליון?". השופט עמית דרש מגוטליב לכבד את בית המשפט ולשמור על הסדר באולם. 

עו״ד זהר סאוסן שמייצגת את הרש״פ: כשהמדינה העבירה את האחריות במסגרת החוק היא מעבירה את המישור של הדיון ממישור מדינתי למישור משפטי.

השופטת וילנר: נאמר שמדינת ישראל מחליטה לא לייבא סחורה ממדינה שהביעה עמדה נגד ישראל, אפשר לחשוב על טורקיה או על עוד מדינות, אז טורקיה יכולה להגיש עתירה חוקתית?

עו״ד זהר סאוסן שמייצגת את הרש״פ: המצב לגבי הרשות שונה אנחנו מדברים על המצב בו הרשות הפלסטינית היא מעין רשות..

השופטת וילנר: שמתגלמת טרור. זה גורם שמתגמל טרור מגיע לבית משפט ישראל שאומר הסנקציות שאני מתגמל טרור לא חוקתי.

השופט עמית: אני קבעתי בפסק דין אחר בבג״ץ שהרש״פ היא מאשררת טרור מה שהכנסת תרגמה למתגמלת טרור, למה זה לא זכותה של הכנסת לקחת את פסק הדין שלי וללכת איתו צעד נוסף? זכותה של הכנסת, זה עניין פוליטי אני לא רואה את הקצה של העילה שבית המשפט הזה יכול להתערב.

השופטת וילנר: זה אחרי שהתגברנו על כל הקשיים של איך אתם מגיעים לפה מכוח מה אבל נעזוב את זה.

עו״ד זהר סאוסן שמייצגת את הרש״פ: גברתי אי אפשר לסנדל מכל מיני פינות שמגיעים לשאלה חוקתית להגיד אין לכם זכות עמידה.

השופט עמית: יש שאלה לא פשוטה לא על זכות עמידה ולא על ניקיון כפיים. את כל החוק הזה היה אפשר לאיין אם הרש״פ הייתה עושה את מה שהיא רוצה לעשות. הרש״פ רוצה לתגמל טרור אז זכותה של כנסת ישראל לחוקק חוק כזה.

בית המשפט העליון הרשות הפלסטינית בג"ץ טלי גוטליב טרור נפגעי טרור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}