מספר גוזלי העייטים שפרחו השנה מהקינים - גבוה ביותר

קינון עייטים ניציים בישראל ב-2023 היה המוצלח ביותר בעשור האחרון אך האוכלוסייה הקטנה עדיין בסכנת הכחדה ונסמכת על פעולות ממשק

בסקר קינון של עיטים ניציים שנעשה באביב 2023 בצפון הארץ, בהרי יהודה, בשומרון, במדבר יהודה, בהר הנגב ובערבה נמצא שסך הכל פרחו מקינים שנסקרו 23 גוזלים לפחות – מספר הפרחונים השנתי הגבוה ביותר בעשור האחרון.

עיט ניצי צילום: מוטי לוין

העיט הניצי (Aquila fasciataֿ) הוא דורס יום שחי במצוקים בחבל המדברי ובחבל הים תיכוני. עד שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, קינן כמעט בכל אזורי המצוקים בישראל, מהחרמון עד הרי אילת ואוכלוסייתו בארץ מנתה יותר מ-60 זוגות.

בשנות ה-60 וה-70 נפגעה אוכלוסייתו בצפון הארץ פגיעה קשה מחומרי הדברה בחקלאות. ואכן, בסקר קינון שנעשה ב-1985 תועדו בארץ רק 26 זוגות, ובעשורים שחלפו מאז המשיכה האוכלוסייה לרדת, עד שנעלמה כליל מהגליל, ממערב יהודה ושומרון ומהרי אילת. בגולן, בהר הנגב ובמדבר יהודה שרדו האוכלוסיות אך מספר הזוגות בהם ירד.

כיום מוגדר העיט הניצי כמין בסכנת הכחדה אזורית חמורה (CR) בשל הירידה הגדולה במספר הפרטים, האוכלוסייה הקטנה וקצב הרבייה הנמוך. ללא ממשק פעיל ומאמצים נמרצים לאישוש האוכלוסיותֿ הוא עשוי להיכחד כמקנן בישראל בעוד שנים אחדות.

ממצאי הניטור הרב-שנתי מראים שהגורם העיקרי המגביל את גדילת האוכלוסייה הוא התחשמלות של פרטים בוגרים ומתבגרים. הרשות מקדמת את מיגון עמודי המתח, אך יעברו כמה שנים עד שהמיגון יהיה נרחב דיו להפחתת התמותה ויאפשר גידול באוכלוסייה.

מחלה בגוזלים הנגרמת מטריכומונס משפיעה על תמותה גדולה של גוזלים. ב-2023 נעשה ניטור למחלת הטריכומונס בקינים שבהם תועדה תחלואה בשנים קודמות. 11 גוזלים שנמצאו כנשאים של המחלה קיבלו טיפול תרופתי ו-10 מהם פרחו בהצלחה. במקרה אחד זוהתה הידבקות במחלה באחד מהקינים בשומרון, בזכות מצלמת און-ליין שהוצבה בסמוך, והגוזלים טופלו, החלימו ופרחו מהקן בהצלחה.

עיט ניצי צילום: עודד צעירי

גורמים נוספים הפוגעים באוכלוסיית העיט הניצי הם חמיסת קינים, התנגשות בכבלים, פעילות של גולשי מצוקים ושל מטיילים מחוץ לשבילים מסומנים, הרעלות מחומרי הדברה, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, ציד ולכידה.

כדי לצמצם את הפגיעות בעיטים הניציים, עושה הרשות ממשק של שמירה על קינים במטרה למנוע חמיסת גוזלים ולצמצם הפרעות מגלישות מצוקים לא חוקיות ומפעילות רועים ומטיילים; משדור גוזלים לניטור מצב האוכלוסייה ולזיהוי גורמי האיום עליה; שחרור מגרעין רבייה – החיוני ליציבות האוכלוסייה כל עוד היקף ההתחשמלות אינו יורד; וכן ניטור באמצעות מצלמת און-ליין.

פעולות הניטור והממשק נעשות במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ופרויקט פורשים כנף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!