בתוך שעות: ישראל הבהירה מי בעלת הבית והביכה את המשטר בטהרן

ליל החיסולים בביירות ובטהרן השיב מעט את הצבע ללחיי ההרתעה הישראלית שנשחקה מאוד בעשרת החודשים האחרונים. אומנם מדובר בהישג טקטי, כזה שלא משנה את המצב הבעייתי בו אנחנו שרויים: חיזבאללה ממשיך לטווח את הצפון, כשהוא מחבר בעקשנות בין הזירה הדרומית לצפונית וכתוצאה מכך עשרות אלפי תושבי הצפון סופרים כבר את החודש העשירי מחוץ לבתיהם; ו-115 חטופים מוחזקים בשבי חמאס ברצועה.

אך למרות ההסתייגויות המיידיות, יש בצמד החיסולים הללו, שמעידים יותר מכל על יכולות מודיעיניות ואופרטיביות גבוהות במיוחד, אמירה חשובה שמהדהדת ברחבי המזה"ת - ומעבר לו.

אחרי הטבח הנורא במג'דל שמס שעלה בחייהם של 12 ילדים, הרוחות סערו בישראל, פוליטיקאים ואזרחים שהזדעזעו מהתמונות הקשות דרשו נקמה מיידית. בהנהגה המדינית והביטחונית נהגו בתבונה, לא מיהרו "לירות מהמותן" ובחרו בקפידה מטרה שתכאב מאוד לארגון הטרור חיזבאללה, אך מנגד תעמיד אותו בפני דילמה לא פשוטה: עד כמה הוא יכול לגרור את מדינת לבנון למלחמה כוללת בגלל חיסול ממוקד של אחד מאנשיו - בכיר ככל שיהיה?

עבור נסראללה פעולה כזו נגד אחד מבכיריו ברובע הדאחייה השיעי בביירות היא חציית קו אדום שמחייבת אותו להגיב. סביר להניח שתגיע תגובה מצד חיזבאללה בדמות ירי דרומה לעומק ישראל; אולי חיפה ואולי מעבר לכך, אך עדיין זו תהיה תגובה זהירה ומדודה - נסראללה חושש מאוד ממלחמה כוללת עם ישראל.

החיסול השני - בהפרש של מספר שעות - מצית את הדמיון אף יותר. בפנקס החשבונות של מדינת ישראל היתה עד אמש שורה בוהקת שלא נפרעה: ליל הטילים והכטב"מים ב-14 באפריל פגע מאוד בהרתעה הישראלית שהגיבה עליו באופן רפה לפני מספר חודשים כשתקפה מערכת הגנה אווירית שסמוכה למתקן העשרה.

גם כאן נהגה ישראל בתבונה. היא המתינה לרגע הנכון בו תוכל לפגוע בלב ליבה של הרפובליקה האיסלמית, בתנאים שנוחים לה.

החיסול הלילה של איסמעיל הנייה, שעל פי פרסומים בוצע על ידי טיל מונחה שנורה מתוך איראן ונחת על בניין של משמרות המהפכה בו שהה הנייה, הוא גם מכה כואבת וגם מבוכה עצומה למשטר.

הנייה, שהגיע לרפובליקה האיסלמית כדי לקחת חלק בטקס ההשבעה של הנשיא החדש, התארח בבניין שמור של משמרות המהפכה ולא בבית מלון, דווקא בגלל שידע שהוא "על הכוונת". אך כאמור זה לא ממש עזר לו וידה הארוכה של ישראל (על פי פרסומים זרים) השיגה אותו שם.

באבק יצחקי, עיתונאי ערוץ איראן אינטרנשיונל, הסביר הבוקר את המבוכה של המשטר בטהרן. "במבט האיראני, מה שקרה שם הוא מבוכה ענקית, ומה שנראה להם כמו החזרת הכבוד האבוד של ישראל בעיניי האיראנים. אם ישראל עשתה את זה, היא הצליחה לשלוח טיל לתוך חדר השינה של הנייה. ואיפה? בתוך טהרן. במקום שאמור להיות הכי בטוח לו. בבירה של התומך הכי גדול של החמאס והג'יהאד האיסלמי", אמר בריאיון רדיו.

החיסול מעמיד את המשטרה בפני דילמה רצינית: מצד אחד, המשטר מובך מאוד מבית ומחוץ: מי שאמורה להיות ראש "ציר ההתנגדות" נתפסת בחולשתה ובחדירות המודיענית שלה. 

מצד שני: יעד החיסול אינו איראני ואף לא שיעי. עם כל הכבוד לאיסמעיל הנייה, עד כמה תסתכן איראן בהסלמה משמעותית עם ישראל בגלל חיסולו של איש חמאס סוני, שהקשר בינה לבינו הוא אינטרס אסטרטגי ותו לא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!