מה ניתן ללמוד מכתב האישום נגד הקופאיות בחשד לגניבה מתוחכמת

השאלה התעוררה לאחרונה בעקבות פרסום על חשד להונאת ענק באחד מסניפי "רמי לוי". מספר קופאיות פוטרו לאחר שהתגלה חשד שכ-50 קופאיות ושותפים נוספים העבירו עגלות עמוסות לעייפה במתקני הבדיקה החדשניים של הסופר, בעבור תשלום של עשרות שקלים בודדים בלבד, כששווי המוצרים שהכילו היה גדול פי כמה וכמה. על פי הפרסומים בתקשורת הנהלת "רמי לוי" טענה כי ההונאה התבצעה בתחכום רב, במעורבות של גורמים רבים ובשיטתיות במשך מספר חודשים כששווי המוצרים שנגזלו עומד על קרוב לחצי מיליון ש"ח. 

כעת השאלה שעומדת לבחינה היא האם עובדים אלה, שיפוטרו עקב החשד לגניבה ולמעילה באמון המעסיק, זכאים לפיצויי פיטורים עם סיום העסקתם.

הדין הישראלי – לא כל כך פשוט

מפתיע ככל שזה יישמע, הדין בעניין זה איננו חד משמעי כלל.

חוק פיצויי פיטורים מלפני כ-60 שנה (תשכ"ג-1963, קובע בסעיפים 16-17) כי יש נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים מעובד: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים... אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד... מצדיקות פיטורים ללא פיצויים". 

גם אם אין הסכם קיבוצי שמסדיר את העניין, החוק קובע כי מה שיחול הוא "ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף". בהתאם לחוק, כפי שפירש בית הדין לעבודה, כאשר אין כלל הסכם קיבוצי רלוונטי, ברירת המחדל לעניין זה הוא "ההסכם קיבוצי הכללי – תקנון העבודה בתעשייה". 
בהסכם זה יש התייחסות, בסעיף 53, למקרה של גניבה ומעילה, בתור נסיבות המצדיקות פיטורים ללא תשלום פיצויי פיטורים.

פיטורים – עונש חמור בפני עצמו

עם זאת, למרות הכלל העולה מתוך סעיפי החוק ותקנון העבודה הכללי, בית הדין לעבודה איננו ממהר לאפשר שלילת פיצויי פיטורים, בוודאי לא על סמך חשדות ותוך תשומת לב למספר המקרים הרב בהם המעסיק מעוניין לעשות שימוש בסעיף זה. 

זאת, מתוך הנחה שלעתים הפיטורים עצמם הם עונש חמור מספיק עבור העובד, וכי פיצויי הפיטורים הינם זכות נרכשת של העובד בגין תקופת עבודתו אצל המעסיק. על כן כדי לשלול זכות זו יש צורך בנסיבות מחמירות במיוחד. כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה, שלילת הפיצויים "תיעשה במשורה... במקרים הקיצוניים ביותר" (ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ - אביעזר שרוני (22.10.2002).

שיקול הדעת ואמות המידה לשלילת פיצויים

במקרים רבים בית הדין לעבודה איננו מאפשר כלל שלילת הפיצויים, או לכל היותר מאפשר שלילת חלקם בלבד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי היחס לעונש של שלילת פיצויי פיטורים צריך להיות כ"התוויית גבול עליון לסמכות הענישה, גבול שאינו דוחה אפשרויות של עונשי ביניים, לפי שיקול דעת" (דב"ע (ארצי) נז/3-76 שגרירות ארצות הברית של אמריקה - עיזבון המנוח מאיר מנשה (31.12.1997). 

ממילא, בית הדין הארצי מציב את שלילת הפיצויים כעונש החמור ביותר האפשרי, אשר לפני הפעלתו יש להשתמש בסנקציות מרוככות יותר. 

עם זאת, ישנם מקרים בהם בית הדין לעבודה התיר את השימוש בסנקציה חמורה זו. זאת, לאחר בחינה לעומק של שני פרמטרים מרכזיים בנסיבות המקרה. הראשון הוא חומרת המעשה, אשר יכול להטות את הכף לחומרה כנגד העובד, והשני בנוגע לנסיבותיו האישיות של העובד, אשר יכול להטות את הכף לקולא בעד העובד.

עורך הדין ירון קטןצילום: אליאור דנינו

כך למשל, ניתן למצוא בפסק דינו של בית הדין פירוט של הבחינה המדוקדקת הזו: 

"השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד, הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים.

כמו כן, נלקחת בחשבון תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת ממנו,  הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון.

בנוסף נלקח בחשבון  השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה.

השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד, משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא מימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם. זאת בהתייחס לסכום שיוותר בידיו למחייה,  נסיבותיו האישיות של העובד, כגון  גילו, מצבו המשפחתי, מצבו בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו".

לסיכום – זהירות והפעלת שיקול דעת

לסיכום, השאלה האם ניתן לשלול פיצויי פיטורין מעובד שפוטר עקב גניבה היא שאלה מורכבת שצריכה להיבחן על ידי בית הדין לעבודה בכל מקרה ולגופו של עניין. בית הדין מאפשר שימוש בסנקציה של שלילת פיצויים אך ורק במקרים קיצוניים וחריגים לאור המשקל והחשיבות הרבה הניתנים לכספי הפיצויים, ולחומרה שבעצם פיטורים העובד על רקע החשדות נגדו. 

על כן נראה כי במקרה של פגיעה שולית ונזקים קטנים למעסיק לצד נסיבות אישיות של העובד ייטה בית הדין למנוע את שלילת הפיצויים או לכל הפחות רק את חלקם.

יחד עם זאת בנסיבות של גניבה שיטתית ומאורגנת של סכומי כסף גדולים, תוך שימוש פסול באמון שניתן לעובד וגרימת נזקים גדולים, נראה כי בית המשפט ייטה לאפשר שלילה של כספי הפיצויים. 

הכותב עו"ד ד"ר ירון קטן הוא בעל משרד לעריכת דין בדיני עבודה  ומרצה בקריה האקדמית אונו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!