מאות עיתונאים זרים מסקרים בהרחבה את חוק הגיוס: "בני ברק נמצאת בעולם אחר"
התקשורת העולמית מסקרת את נושא גיוס חרדים בצורה אינטנסיבית. עיתון שוויצרי גדול דיווח בדרמטיות: "החרדים בישראל צריכים לעשות שירות צבאי בפעם הראשונה - אבל רובם מסרבים"
- יענקי פרבר
- כ"ג תמוז התשפ"ד
- 11 תגובות
מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' מסתובבים ברחבי ישראל מאות עיתונאים זרים מכל העולם ומתעניינים בדבר אחד - 'חוק הגיוס'.
כל עיתון שמכבד את עצמו ולא משנה מה המרחק של אותה מדינה מישראל, או האם יש לישראל יחסים דיפלומטיים עם אותה מדינה, שלח צוות לסקר את הנושא. בחודשים האחרונים אפשר לראות עיתונאים רבים מהעולם מסתובבים מחוץ להיכלי ישיבות בערים חרדיות, בשכונות חרדיות בירושלים, ומנסים לדלות פרטים, או דעות מהתושבים החרדים לגבי חוק הגיוס.
מאז החליט בגץ להפסיק לתקצב את הישיבות והכוללים, ההתעניינות בנושא מבחינת התקשורת הזרה גברה באופן דרמטי. בחודשים האחרונים שוחחתי עם מעל 50 עיתונאים זרים, רבים מהם הגיעו למשרדי 'בחדרי חרדים' וניסו להבין מי נגד מי.
אחד הדברים שהכי עניין אותם הוא האם החרדים יפילו את הממשלה אם בחורי הישיבות יחויבו בגיוס לצבא. הסברתי להם שהסיכוי שבחורי ישיבה יגיעו לצבא, שווה ערך לסיכוי שישראל תחתום הסכם שלום עם איראן.
העיתונאים הסתובבו בישיבות פוניבז' וסלבודקה ובישיבות נוספות בבני ברק, הם שוחחו עם תושבים ברחוב, חלקם בדקו אפשרות להיכנס לשוחח עם מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש, ולזקן מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן, אך הוסבר להם שזה בלתי אפשרי.
ערוצי הטלוויזיה, העיתונים והאתרים, כולל תחנות רדיו, מהגדולים בעולם, מסקרים את הנושא בהרחבה כמעט על בסיס יומי. הכנסת יצאה אמנם לפגרה, אך מספיק מעצר של בחור ישיבה אחד שלא הופיע בלשכת הגיוס אחרי שקיבל צו, לגרום לתהו ובוהו. העיתונאים מנסים להבין את השוני בין הפלג הירושלמי לבין אנשי נטורי קרתא, ואת ההבדלים בין דגל התורה ואגודת ישראל, ואיפה עמדת ש"ס בסיפור
אחת השאלות שאני תמיד שואל את אותם עיתונאים זרים: "למה זה מעניין אתכם?" ולמה אזרח שוויצרי או איטלקי או נורווגי יתעניין בחוק הגיוס או עמדת ההנהגה החרדית לגבי הסכם חטופים עם שחרור סיטונאי של מחבלים.
התשובה בדרך כלל אותו הדבר: "אין אצלינו במדינה חדשות, ואנחנו צריכים למלא זמן מסך או עמודים בעיתון". לשאלה האם סיקור אסונות באפריקה, מלחמות אזרחים במדינות בעולם לא מעסיקות את הצופים או הקוראים, הם משיבים: "זה מקבל אצלינו מקום בעמודים פנימיים, כי זה פשוט לא מעניין". כמה פעמים לחצתי ושאלתי "ואם היו באותן מדינות יהודים?" התשובה תמיד "זה משהו אחר, זה בטח יהיה בעמודים הראשונים או בפתח המהדורות".
אחד העיתונאים שמסקר כלי תקשורת בריטי נשאל האם העיתון שולח עיתונאים גם למדינות כמו סודאן או לוב, עיראק, איראן, רוסיה וכו'. "מסוכן שם לעיתונאים, אז אנחנו לוקחים ידיעות מרויטרס או מסוכנויות אחרות, בישראל העיתונאים הזרים מרגישים הכי בטוח מכל המדינות בהן יש סכסוכים אלימים".
גם בשוויץ רוצים לדעת האם החרדים יתגייסו, בימים האחרונים שלח העיתון השיווצרי Neue Zürcher Zeitung (NZZ) צוות לישראל סקר את הנושא. הכותרת בעיתון היתה: "התפלל במקום להילחם: החרדים בישראל צריכים לעשות שירות צבאי בפעם הראשונה - אבל רובם מסרבים".
העיתון מציין כי: "למרות שהעיר (בני ברק) רק שלושים דקות מהמטרופולין הים תיכוני המודרני של תל אביב, המקום הזה נמצא בעולם אחר. עולם שמזדעזע כרגע עד יסודותיו".
בדיווח נאמר: "בני ברק היא מעוז של חרדים, כמעט 200,000 תושבים הם חרדים. העיר היא אחד המקומות העניים והצפופים בישראל. ביקור בעיר מראה שרוב האנשים כאן לא מתרשמים מהסיום הממשמש ובא של הפריבילגיות שלהם".
משה, אחד מבחורי ישיבת סלבודקא בבני ברק התראיין לעיתון ואמר: "ככל שנלמד את התורה, כך ישראל תהיה בטוחה יותר", אך הוא גם מבקר את עצמו: "ה-7 באוקטובר קרה גם כי לא עשינו כל מה שיכולנו לעשות. כי לא התפללנו מספיק". הוא הוסיף: "ברור שהטבח של חמאס קרה בגלל החטאים שלנו. יהודים רבים בישראל לא שומרים את השבת. לא פלא שאלוקים העניש אותם על כך".
רשת CNN ציטטה את יוסף, בן 22, שנסע להפגנה נגד הגיוס מביתו בביתר עילית "התנחלות חרדית גדולה בגדה המערבית הכבושה" לירושלים שאמר: "מאז תחילתה של מדינת ישראל לא התגייסנו. עכשיו רוצים שנשרת בכוח, זה לעולם לא יעבוד", אמר. "במדינה דמוקרטית אין הרבה שיכולים לעשות מלבד להכניס אותנו לכלא. אנחנו לא מפחדים מהכלא. אנחנו צוחקים על הכלא. וככל שייכנסו לכלא יותר, כך יהיו יותר הפגנות במדינה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות