מדוע יש עניים ועשירים? • טור על הפרשה

בפרשתנו 'תרומה' מסופר על הציווי של ה' לבני ישראל להתנדב בממון ובמעשה לבניית המשכן. התרומה שנחשבת לצדקה כה חביבה בעיני ה', שאף אם נעשה הדבר ללא כוונה, הרי שמצוות הצדקה עדיין מתקיימת.

ההלכה אומרת שגם במקרה שאדם שאיבד כסף בהילוכו בדרך ועבר במקום איש עני, מצא את הכסף והשתמש בו, נתקיימה כאן מצוות הצדקה. זאת למרות כמובן שהאדם שאיבד את כספו לא יודע שכספו הגיע לעני. מצוות הצדקה נחשבת לו, כי אנו מסתכלים על העני שנהנה מהכסף האבוד.

לכן פותחת הפרשה במילים "וייקחו לי תרומה ולא "ויתנו לי תרומה". ללמדנו שכאשר נותנים תרומה, הרי שאנו לוקחים בחזרה גם לעצמנו.

לא לחינם הקב"ה ברא בעולם עניים ועשירים. העניים נזקקים לסיועם ולנדיבותם של העשירים בכדי להתקיים, וכך הקב"ה שולח לעניים את פרנסתם באמצעות העשירים שמקיימים את מצוות הצדקה.

עלינו לזכור שהכסף שברשותנו אינו שייך לנו, הוא בסך הכל פיקדון שהקב"ה נתן לנו, בכדי שנקיים מצוות צדקה עם העניים. בכוונה תחילה ברא הקב"ה את העולם כך, שיושתת על מנגנונים של צדקה וחסד, למרות שיכל לברוא 'עולם מושלם' בו אין נזקקים ועניים. לו היינו מקבלים כל הדרוש לנו, לא היו מקיימים את מצוות הצדקה.

חד וחלק: לצדק יש צורה אחת, לעוול הרבה צורות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!