מיה רגב סיפרה לאם החטוף על הרגעים הקשים בשבי: "היו מכאיבים לי בכוונה"
מיה רגב, החטופה ששוחררה בעסקת החטופים, סיפרה בריאיון על הקשיים הרבים בשבי: "היו לי שתי ברירות... לבכות על זה שירו בי, לבכות על זה שאני בשבי ופשוט להתקרבן - או להרים את עצמי ולהילחם"
- שלו שינברג
- כ"ב תמוז התשפ"ד
- 2 תגובות
שלי, אימו של החטוף עומר שם טוב ומיה רגב שהוחזרה משבי החמאס בעסקת החטופים האחרונה, פועלות יחדיו לשחרורו.
שלי סיפרה בריאיון ל"חדשות 12" על ה-7 באוקטובר: "23:44, מירית, אימא של מיה ואיתי, שלחה לי את התמונה שבה נראה איתי כפות. אני זוכרת שישבתי על הספה כשהגיע אליי הסרטון, ואחי ראה את זה ואמר לי: 'שלי, זה עומר'".
מיה סיפרה על הרגע בו ראתה את עומר: "זה היה אחרי חמישה ימים, ב-12 באוקטובר. החליפו לי תחבושות, אז אמרתי להם שאם הם לא רוצים שאצעק - שיביאו אליי את איתי ואת עומר. איתי היה פצוע ברגליים, אז הוא ישב על כיסא - ועומר ישב לידי על הרצפה והחזיק לי את היד, הוא הרגיע אותי, שם לי יד על העיניים ויד על הפה כדי שלא אצעק".
"ואז כשזה נגמר פשוט לקחו אותו והורידו אותו יחד עם איתי לחדר שבו הם היו. וזהו, אני זוכרת אותו יוצא מפתח הדלת, אומר 'ביי' - ויום אחרי כבר לקחו אותי ולא ראיתי אותם יותר".
מיה סיפרה על מה שהחזיק אותה באותם ימים קשים: "היו לי שתי ברירות: לשכב על המזרן ולבכות שאני מתגעגעת להורים שלי, לבכות על זה שירו בי, לבכות על זה שאני בשבי ופשוט להתקרבן - או להרים את עצמי ולהילחם. אני חושבת שזה בסוף באמת מה שהציל אותי".
עוד סיפרה שהיא רוצה ללמוד רפואה: "כשהייתי שם, אמרתי לעצמי שאם אני יוצאת מזה ומגיעה הביתה - אני רוצה לטפל באנשים כמו שצריך".
על שחרורו של מנהל בית החולים שיפא שיתפה: "אם זה היה מנהל בית החולים שהייתי בו הייתי כועסת. הבן-אדם הזה ידע שאני נמצאת שם, פצועה, ואני בכל זאת מקבלת טיפול לא ראוי בכלל. היו מכאיבים לי בכוונה, ולפעמים היו לוקחים כלור, אלכוהול או חומץ תפוחים ושופכים לתוך פצעי הירי תוך שהם לוחצים. כדי שאני לא אצעק, אז היו מסממים אותי בקטמין ופתידין לווריד. זה יותר מרפה שרירים ממשכך כאבים, אז פשוט לא הייתה לי את היכולת להגיב אליהם - אבל כן הרגשתי".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות