הפרופסור נגד קמלה האריס: "זה לא נכון. שקר מוחלט. קשקוש אחד גדול"

על רקע נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני השבוע (רביעי), זו הפעם הרביעית, עולה השאלה כיצד ייראה הממשל האמריקני אחרי מערכת הבחירות הסוערת הניצבת בפתח. פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית (אוניברסיטת בר אילן), חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד וניתח את הלך הרוח בזירה האמריקנית. 

"אני קצת מוטרד מההתחלה של היחסים בין האריס לנתניהו ברגל שמאל, זה מזכיר לי שגם הפגישה הראשונה של נתניהו עם הנשיא אובמה התחילה ברגל שמאל", הודה. "לא אהבתי שתי הערות של קמלה האריס שאני חושב שמצביעות משהו על העתיד. היא דיברה על זה שיש בעיה של רעב בעזה וזה לא נכון, סוכנויות של האו"ם הוכיחו שזה שקר מוחלט. היא חוזרת על זה. היא גם מדברת על אנטישמיות ואסלאמופוביה ברצף אחד, זה קשקוש אחד גדול, אין אסלאמופוביה בארצות הברית, יש רמות של אנטישמיות בארה"ב שלא היו לעולם ושממשל ביידן כשל בטיפול בהן ב־3 שנים שהוא נמצא בממשל ובמיוחד ב־7 באוקטובר". 

בהמשך הוסיף: "אנשי נתניהו העבירו עליה ביקורת על העניין של שתי מדינות לשני עמים, שגם ביידן, הדמוקרטים והרפובליקנים אומרים הרבה שנים, אבל אני חושב שזה סימן לא טוב למה שיהיה בעתיד. האריס אינה פרוגרסיבית אבל היא מקורבת לפרוגרסיביים יותר מאשר ביידן, ביידן נטרל אותם לגמרי, הוא לא נתן להם שום תפקיד בממשל שלו וניסה עד כמה שאפשר להתעלם מהם, אני חושב שבמקרה שלה, אם תיבחר לנשיאות, תהיה להם יותר השפעה עליה והם אנטי ישראלים מובהקים". 

מי מבין המועמדים המסתמנים, האריס או הנשיא לשעבר טראמפ, יטיב יותר עם ישראל? "שניהם לא יהיו טובים", השיב פרופ' גלבוע. "אנחנו נמצאים בתקופה קשה ביחסי ארה"ב וישראל, שלגבי שני המועמדים לנשיאות יש שאלות באשר ליחס לישראל. המדיניות של טראמפ היא תמיד דאגה לטראמפ עצמו, מה שטוב לו ולא מה שטוב לישראל, אנחנו מסווגים תיאורטית נשיאים אמריקניים למשקל שהם נותנים לרגש ביחסים שלהם עם ישראל, אלה תמיד אינטרסים, השאלה אם יש איזה רגש מיוחד לישראל והיו נשיאים כאלה, טרומן, רייגן, ביידן היה כזה, האריס היא לא כזאת, טראמפ לא כזה למרות הפעילות שעשה לטובת ישראל בתקופת כהונתו הראשונה, מפני שמה שמעניין אותו אלה יותר האינטרסים, לא רק של ארה"ב אלא של עצמו". 

"נתניהו קיבל כיסוי תקשורתי גדול משחשבתי"

על נאום רה"מ, אמר: "חלק גדול מהמסרים היו מאוד חשובים, זה שהוא הזכיר את הזוועות והטבח של 7 באוקטובר, כולם שכחו מזה כאילו זה לא היה. ההתמקדות של התקשורת ודעת הקהל בחודשים האחרונים הייתה בסבל בעזה, והצהרות של מנהיגים כמו של האריס רק מחזקים את זה. זה הדבר החשוב. הדבר השני החשוב היה הסיפור של איראן, שמלכתחילה ישראל כשלה בעניין הזה, מפני שאם אתה מדבר על מלחמה בעזה, אז אנשים לא יודעים על מה אתה מדבר. לא מזכירים את חמאס בכלל. אנחנו מתייחסים לאליטות, כי הן משפיעות על דעת הקהל, הם כן יודעים מה זה המזרח התיכון. הבעיה היא שכל הסיפור של איראן, הם שוכחים שחיזבאללה מצפון וח'ותים מהדרום. נתניהו קיבל כיסוי תקשורתי גדול משחשבתי, כי הקשב האמריקני הוא למערכת הבחירות. חשוב להשפיע על מי שהיה באולם, אני רוצה להזכיר ש־128 דמוקרטים בכלל לא באו והחרימו, בהופעה הקודמת של נתניהו בקונגרס רק 58 החרימו". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!