שליח נאמן ב'יתד נאמן' • אחד על אחד עם בצלאל קאהן

כמעט ואין חרדי שאינו מכיר את בצלאל קאהן, אם משמו שהתנוסס שוב ושוב על כתבות ב'יתד נאמן', או מהשנים הארוכות בהן נשמע קולו ב'קול חי'. קאהן, בן 39, נשוי ואב לחמישה, מתגורר ברמת בית שמש, והוא בוגר ישיבה לצעירים "יסודות" וישיבת הנגב בנתיבות.

איך הגעת לעיסוק בתקשורת?

"אבי שליט"א הוא המו"ל והעורך הראשי של העיתון החרדי בשפה הצרפתית, "קונטרס", כבר יותר משלושים שנה. מגיל צעיר ינקתי בבית את החיבה למילה הכתובה. בגיל 10 הוצאתי עיתון ביתי. בישיבה קטנה הייתי המו"ל של עיתון פורים בישיבה".

מי המודל שלך? ומדוע?

"כעיתונאי צעיר היו לי כמה מורי-דרך בעיתונות: 'זקן השבט' הרב משה גרילק בעיתון 'משפחה', ובהמשך, ב"יתד נאמן", עורכי העיתון דאז (ושניים מהם גם היום): הרב נתן זאב גרוסמן, הרב יצחק רוט והרב ישראל פרידמן. יסודות איתנים בכתיבה עיתונאית ובתחקירים קיבלתי מהם, וגם מעמיתיי הוותיקים והמוכשרים, בני רבינוביץ ואריה זיסמן. בעריכה בפועל, המודל שלי הוא המוכשר והנחבא על הכלים, הרה"ג רבי אברהם ישראל רוזנטל".

אלו תפקידים מילאת לאורך הקריירה?

"עוד בהיותי בישיבה גדולה, עסקתי בימי בין הזמנים בכתיבת כתבות ל"יתד נאמן". מאוחר יותר כתבתי בעיתון "משפחה" ואת חיבתי למיקרופון ביטאתי בתחילה ככתב צעיר במחלקה למורשת ישראל של "קול ישראל" (בניהולו של נחום עידו), ב"קול הנשמה" וב"קול חי". במקביל, עם נישואיי, הצטרפתי לצוות הכותבים של "יתד נאמן", ובמשך 13 שנים עסקתי בכתיבה חדשותית ומגזינית, כולל תפקידי עריכה שונים, בעיתון שהיה ביתי המקצועי. במשך 6 שנים שימשתי גם כיועץ התקשורת של ראש עיריית ביתר עילית דאז, יצחק פינדרוס, ובהמשך פתחתי משרד פרטי ליח"צ.

"לפני כשלש שנים פנה אליי ידידי מנוער, אבי רוזן, כיום מנכ"ל "קול חי", להצטרף לתחנה כמנהל החדשות. לפני כחצי שנה מוניתי גם למנהל התוכניות. בשנה האחרונה, טרם הצטרפותו של המגיש המוכשר אבי מימרן לצוות "קול חי", הגשתי את "המהדורה המרכזית".

בקודש פנימה
אלו הישגים גדולים או פרויקטים מיוחדים תרצה לציין?

"שידור הלווייתו של פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל; ליל השלג דאשתקד, במהלכו זכיתי להציל חיים של המוני יהודים שנתקעו בכבישי ירושלים והסביבה, במשדר לבן ודרמטי במיוחד; וגם, רגע אחד של סיפוק, לפני כ-15 שנים: ידיעה קטנה שפורסמה בוקר אחד ב"יתד נאמן" בחתימתי, הובילה תוך שעה לביטול הענקת פרס מ"יד ושם" לאמן חילוני שהתבטא בשפה אנטישמית נגד הציבור החרדי".

מה הם רגעי השיא והשפל שחווית?

"רגע שיא: תפילת "ונתנה תוקף" לפני העמוד במוסף של יום הכיפורים; שיעור הדף היומי בעיון, כל ערב, בבית הכנסת "ברכת אליהו" שזכיתי להיות ממקימיו בבית שמש. רגע של שיא (מקצועי): ליל השלג הלבן (עיין ערך).

"רגע (קטן) של שפל: לפני 20 שנה הבחנתי בשוטרים העוצרים ילד קטן בהפגנות השבת ברחוב בר-אילן בירושלים. הוא לא עשה כלום ואמרתי זאת לשוטרים. לא הועילו טענותיי שאני עיתונאי, והוּבלתי אחר אי-כבוד בניידת משטרה למגרש הרוסים, בעיצומו של יום השבת. שעה אחר כך שוחררתי בהתערבות דובר המחוז דאז".

ציין קשר מיוחד שיש לך עם אחד או יותר מגדולי ישראל

"פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. מדהים היה להיכנס לחדרו ולראות אותו עובר על כתבה שלי בנושאים ציבוריים חשובים, בטרם פירסומה ב"יתד נאמן". הוא היה מעיר, מתקן, מבקש להחריף התבטאות או למתן משפט.

"קשר מיוחד היה לי גם עם מו"ר הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת הנגב. פטירתם הותירה חלל עצום. קשר מיוחד יש לי עם מורי הגאון רבי מרדכי גולדשטיין שליט"א, מרבני העיר בית שמש, ועם עוד מגדולי ישראל שליט"א".

"בלי צהוב ורכילות"
מה הקוים האדומים שלך?

"צהוב ורכילות לא עוברים את מפתן הדלת ב"קול חי". רדיו חרדי הוא כלי עוצמתי שמעביר למאזינים מסרים רבים כל יום, כל היום. רבים מהמאזינים הם צעירים. אנחנו לא מחנכים, אבל חלילה שתצא תקלה תחת ידינו".

איזה עיתונים אתה קורא?

"כל היומונים החרדים, בלבד".

האם יש עתיד לפרינט החרדי?

"כן, למרות הקשיים שפקדו חלק משוק הפרינט החרדי בשנתיים האחרונות".

לאן אתה שואף להגיע?

"להמשיך לקדש שם שמים בתפקידי ובמעשיי".

לאיזה שדרן אתה אוהב להאזין? ובכלל מי השדרנים הטובים בעיניך?

"אבי מימרן, מנחם טוקר, מוטי לביא. הם אנשי רדיו מהשורה הראשונה. עוד קול שלא בא לידי ביטוי כיום מעל גלי האתר, הוא אבי רוזן, איש רדיו בכל רמ"ח ושס"ה, שמנהל את "קול חי" במקצועיות וביד רמה".

מילה [או יותר] על האינטרנט החרדי, אנשיו והשפעותיו.

"עדיין לא הגיע לאמצע הדרך. האתר המצוין של "קול חי" מוכיח לכולם, שאפשר לעשות אינטרנט נקי, מסונן, בלי לשון הרע, בלי רכילות, בלי צהוב ונקי למהדרין".

שמות שאתה מסמן כדור העתיד של התקשורת החרדית.

"לא אפרט כי רבים הם, והם רבים מבעבר".

האם יש מסר נוסף שתרצה להעביר?

הרדיו הוא מדיום מדהים. זה לא דומה למילה הכתובה שניתן לערוך, לקצר, לשנות, למחוק או להמתין לעיתון של מחר. זה כאן ועכשיו. כך שהזהירות המוטלת על כל אוחז מיקרופון היא גדולה מאד. מילה אחת לא נכונה – והמוני מאזינים מציפים אותנו בטלפונים. מכאן הקריאה לכולם: נפגעתם או נהניתם ממה ששודר – אנחנו קשובים. תמיד, כי "קול חי תמיד אתי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!