אין תכנון לתוכנית להגדלת מספר הרופאים בישראל

למשרד הבריאות אין מנגנון לתכנון אסטרטגי שיאפשר לו לגבש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל. המחסור ניכר במגוון תחומים ובהם גריאטרייה, הרדמה, טיפול נמרץ ופסיכיאטרייה - שם הצורך ברופאים פסיכיאטריים בולט במיוחד נוכח מלחמת "חרבות ברזל". המבקר מצא ליקויים מהותיים גם בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים ובהקצאה יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה.

שיעור הרופאים בישראל בשנת 2020 היה 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, מעט פחות מממוצע ה-OECD: 3.7 רופאים ל-1,000 נפש. 
מבקר המדינה מצא כי המחסור ברופאים במקצועות מסוימים יוצר תחרות קשה על כל רופא; פיתוי של מרכזים רפואיים חזקים לגייס רופאים על חשבון מרכזים חלשים ופריפריאליים; התארכות תורים וסגירת שירותים בפריפריה; וזינוק במחירי הרפואה הפרטית. כך כבר קורה למשל בתחום בריאות הנפש, אבל נוכח המחסור הקיים והצפוי ברופאים בישראל, המצב עתיד להחריף לתחומי מומחיות נוספים ברפואה.

בביקורת המעקב עלו ליקויים מהותיים בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים, ובפרט בגיבוש מנגנון לתכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי ובגיבוש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל, בתכנון מספר המומחים הנדרש בכל תחום מומחיות רפואי ובהערכת המחסור הצפוי בכל תחום בשנים הבאות.

למשרד הבריאות יש מודל לחיזוי שיעור הרופאים הצפוי ל-1,000 נפש, והוא גיבש תוכנית פרטנית להגדלת מספרם של לומדי הרפואה בישראל, אך שלא כמו מדינות מתקדמות בעולם כדוגמת ארצות הברית, אנגלייה, קנדה, צרפת, אוסטרליה ובלגייה, אין למשרד הבריאות מנגנון מקצועי לתכנון אסטרטגי של כוח אדם רפואי שיאפשר לו לגבש תוכנית רב-שנתית מתאימה לצורכי האוכלוסייה.

המשרד גם לא ביצע הערכת מצב מדויקת ובפרט לא מיפה את הנתונים לגבי הרופאים המומחים בכל תחום והמחסור בהם ולא העריך את הצורך העתידי ברופאים על פי תחומי התמחות ופיזור גיאוגרפי. עוד עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל (משרד הבריאות העריך כי בשנת 2022 כ-3,700 רופאים שהו בחו"ל), על משך שהייתם שם, על רופאים שעברו לחו"ל ושבים ארצה ועל מועד חזרתם הצפוי, ואין למשרד מערך או תוכנית סדורה להשבתם.

לפי נתוניהם של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות קיים מחסור ברופאים במקצועות האלה: גריאטרייה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, טיפול נמרץ, כירורגייה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואה דחופה (טיפול נמרץ), פתולוגיה, רדיולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, רפואה משפטית ופסיכיאטרייה.

כך למשל, בשנת 2022 המליצה הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה להגדיל את מספר הנוירולוגים בכ-300 רופאים מומחים כדי למלא את צורכי האוכלוסייה באותה העת. בתחום הפסיכיאטרייה נאמד המחסור בשנת 2019 בכ-280 רופאים (בבתי חולים ובקהילה).

הצורך ברופאים פסיכיאטריים והמחסור בהם בשירות הציבורי בולט במיוחד נוכח מלחמת "חרבות ברזל" אשר לה השלכות על הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי של כלל הציבור בישראל.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם. מומלץ כי שר הבריאות ושר החינוך בתפקידו כיו"ר המל"ג יעקבו אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח זה, כדי להבטיח את הגדלת מספר הרופאים והסדרת הכשרתם.

משרד הבריאות בתגובה: "לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, בראשה עומד מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. וועדה זו כוללת מספר ועדות משנה המקיפות את תחום כוח האדם הרפואי, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. מדובר בשינוי מהותי שמבצע המשרד בתחום הכשרת הרופאים, כאשר המשרד משקיע משאבים רבים ומייצר תכנון ארוך טווח קפדני ומקצועי, כאשר הדבר עולה גם מדוח המעקב של המבקר, לצד העובדה כי כל המלצות המבקר מ-2018 נמצאות בתהליך יישום.

"המשרד מפרסם מזה מספר שנים את תהליכי השינוי שהוא מוביל ומציב יעדים חדשים כל העת. כך למשל, בשנת 2018 מספר הסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה עמד על 713, ואילו היום מספר הסטודנטים עומד על 1,132 סטודנטים, במטרה לעמוד ביעד שהציב המשרד של 1,200 סטודנטים לרפואה באוקטובר 2024.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!