הבעיות של יהדות התורה: אלי ישי וחוסר הסברה

מחדל ההסברה
באווירת מנוחה כללית, בבניין המרוחק חמש דקות נסיעה מבית המנוחות סגולה בפתח תקווה, נצפתה השבוע התכנסות לא אופיינית לעיר הישנונית. האווירה במקום הזכירה את התיאור בבלדה על מייסד אם המושבות, יואל מוישה סלומון: "המוות פה מולך, כדאי לצאת מפה מהר, הנה אני הולך".

מלאכת שכירת משרדי מטה יהדות התורה מסתמנת כהישג היחיד של קמפיין המפלגה במערכת הבחירות עד כה. אחרי מו"מ קדחתני, חילופי טיוטות חוזה, ודו"חות מבקרים (בנכס) נשכר לבסוף המבנה ברחוב על שם יהודה לייב פינסקר - ממובילי חזון הלאומיות היהודית. כמה סמלי.

ביום ראשון בערב, במועד פתיחת המהדורות בשעה 20:00, התכנסו פעילי יהדות התורה המאוחדת לטקס פתיחת משרדי מטה הבחירות. המעליות שהובילו לקומת המטה לא היו פעילות. את התקתוק המתבקש של מקלדות המחשבים החליפו נקישות הגשם שטפטף על הגג, אך בתוך המטה לאיש לא היה אכפת.

בכל המפלגות בישראל הקמפיינים מצויים בעיצומם מזה מספר שבועות, אפשר לעבור מפלגה-מפלגה ולראות. נתחיל בראש-הממשלה, הואיל והקמפיין שלו, לפחות עד לראשית השבוע הנוכחי, היה היעיל מכולם. מתקפת המנע שיצאה ממשכנו נגד ידיעות אחרונות באה לעולם לאחר שנתניהו קרא את טיוטת דו"ח מבקר המדינה לפני מספר שבועות.

הרגעים הללו לא קלים לאיש, והדברים נכתבים מעדות אישית של מי שליווה בשעתו נמען אחר של טיוטת דו"ח מבקר, אחד בשם אלי ישי, לאחר אסון הכרמל. מבוקר עד ליל, מנסה המבוקר איש השררה להפך בזכויותיו, לרשום את הערותיו ולייחל לכך שמבקר המדינה יתעטף באצטלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ויהפוך לסנגורם של שרי וראשי ממשלת ישראל.

כמו ישי בשעתו לקראת פרסום דו"ח הכרמל, כך נתניהו לפני פרסום דו"ח המעונות אתמול (שלישי), קיבל מראש את הטיוטה על מנת שיוכל להגיב ולנסות למזער נזקים ומסקנות בטרם פרסומה. כך נוהגים מוסדותיה של מדינה ריבונית המתיימרת להתנהל בשקיפות (מונח שונה לחלוטין מהמושג שקופים, אבל לך תסביר זאת לשסניקים האוחזים בשלטים ומוחים נגד השקיפות).

ביבי קרא את הדו"ח, שניים מקרא ואחד תרגום, כנראה ב'מקראות גדולות'. כבר מקריאה ראשונה הבין ראש-הממשלה כי מהדו"ח הזה, שמתאר בפרוטרוט כמו בפרשת השבוע 'תרומה', כל אדן שנרכש למעון וכל קנה-מנורה ששופץ במשכן, הוא לא ייצא טוב. אלו לא רק הבקבוקים הממוחזרים, כלפיהם קבע המבקר כי יש חשד לפלילים. הדו"ח הזה עולה על גדותיו דווקא בנושאים שלגביהם לא נקבעו מסמרות פליליות. הוצאות ההסעדה, שהגיעו לסך של כחצי מיליון שקלים לשנה מלבד המבשלת הצמודה; הוצאות הניקיון לשני המעונות בסך כ-80 אלף שקלים לחודש; הוצאות הביגוד שקפצו בכמעט פי שלוש. ולחשוב שאחרי כל ההוצאה המטורפת הזאת, הזוג נתניהו כיכב בתחתית המדרג של מדורי האופנה. מושיק גלאמין, אייכה?

הקדים פקק לבקבוק
נתניהו שקרא את טיוטת הדו"ח לפני כולם, הבין כי שום הסבר שינפק לא יניח את דעתו של הליכודניק הטיפוסי שמתקשה לגמור את החודש ורואה איך ראש-ממשלה, מהעשירים שידעה המדינה, מנפח הוצאות כדי לחסוך עוד כמה פרוטות. בתרגיל הסחה שעוד יילמד, פתח ביבי במתקפת מנע שייחסה לידיעות אחרונות ולתמנוני מוזס התנכלות אישית לראש-הממשלה.

בשבוע שעבר נעשתה כאן השוואה בין קמפיין הוא זכאי לקדנציה נוספת של ביבי נגד ידיעות אחרונות, לקמפיין הוא זכאי של דרעי בשנות התשעים נגד אותו עיתון. גם השבוע נראתה לשכת ראש-הממשלה כמי שפועלת על בסיס דף המסרים של דרעי משנות התשעים.

את הסרטונים מקמפיין הוא זכאי ב-99' שתיארו את אריחי הג'קוזי השבורים והקירות המתקלפים בבית דרעי, מחליף קליפ סטייל 2015, בהפקת אייקון האופנה מושיק גלאמין, בו נראית שרה נתניהו מצביעה על השטיחים הקרועים, הטיח המתקלף, הטחב, ידיות המטבח השבורות והנורות השרופות. המצב הקשה, מסתבר, הידרדר עד כדי פיקוח נפש, וכפי שחשף המבקר, לא נותרה ברירה אלא להזמין חשמלאי ביום כיפור שחל בעיצומו של קצר בבית רה"מ. ממש, חורבן הבית השלישי.

ראש-הממשלה נתן את השיעור המקדים שלו, וסקרי סופ"ש הנוכחי, יספקו לנו אינדיקציה ראשונית לשאלה האם ניצחונו של נתניהו בבחירות הקרובות ודאי. אם גם את הדו"ח הזה ביבי יצליח להעלים, אפשר להרכיב אותו כבר מעכשיו על הסוס ולקרוא לפניו הו-הא-מי-זה-בא.

ביבי שניסה להקדים תרופה למכה ופקק לבקבוק, היה הראשון שזיהה אך לא האחרון. בני הזוג בוז'י-ציפי, נכנסו השבוע לחופה עם קמפיינר ששודך להם ב'זיווג שני'. ראובן אדלר קיבל את המושכות עם תנאי פתיחה פנטסטיים של פרסום דו"ח המבקר. כמי שנמנה על פורום החווה שחבריו נודעו בטוהר מידותיהם, אין ספק שיהיה לו מה לומר על התנהלות ראש הממשלה.

מפלגות הליכוד והמחנה הציוני משקיעות את חלק הארי של המשאבים הכלכליים בבחירות 2015, אך בכל הגזרה, וללא כל קשר לתוצאה, אין מפלגה שלא יצאה בקמפיין ולכל הפחות עשתה ניסיון להתרומם. על יסודות קמפיין הנאמנות של ישי כבר נבנו בתים במשכנות האומה, אך גם הפיתות שחולקו במטה השקופים של ש"ס, יבשו זה מכבר ואינן ראויות לאכילה.

ורק ביהדות התורה שורר שקט של בית עלמין. אומנם על מאגר המצביעים של המפלגה נמנים ישני עפר הצבעתם עדן, אבל להפוך גם את החיים למתים מהלכים? אז נכון שמספרים כי גפני ופרוש מתחרים ביאיר לפיד ועוברים ערב-ערב מיישוב ליישוב. יש המעידים גם על קיומו של מטה נשים חרדיות שלא נבחרות אך בוחרות ומעודדות אחרים לבחור. המטות הללו, מספרת האגדה, ממוקמים אי שם בערד הרחוקה ובעוד עיר חרדית מעבר לקו הירוק שמפאת זהות העומד בראשה אין להזכיר את שמה ברדיוס הקרוב לח"כי דגל התורה.

אז עבודת שטח אולי נעשית, אבל מה כל זה שווה ללא קמפיין עקבי ובהיעדר כיוון ברור. כמה בחורי ישיבה שנונים, חובבי אקשן, שהגיעו לטקס פתיחת המטה ונרדמו בעמידה מרוב שעמום, הזכירו לנוכחים כי פתיחת קמפיין כה עלובה מהווה שפל אפילו במושגי יהדות התורה. "הגענו כי חשבנו שתהיה פתיחת מטה כמו בבחירות הקודמות לפני כשנתיים. אז הגיע מרן הרב שטיינמן למעמד באור יהודה ועורר את כולם עם נאום על העיירה הבוערת. באנו לכאן וראינו עיירה נרדמת".

ברית הקנאים
"בהשוואה למערכות בחירות קודמות, עוד פתחנו את המערכה הנוכחית בשלב מוקדם", סינגר סמפכ"ל שלומי אמונים ומפקד מחוז ירושלים, יוסי דייטש. ח"כ מאיר פרוש הזכיר לאחרונה לכל המלעיזים והמקטרגים כי טרוניות דומות הושמעו במערכת הבחירות האחרונה שבסופה הפתיעה יהדות התורה עם שבעה מנדטים - שישבו שבעה באופוזיציה.

אם יהדות התורה תצליח להפתיע גם הפעם יהיו לא מעט עיתונאים שייאלצו לאכול את הכובע. ובכל זאת, דומה שאת מערכת הבחירות הנוכחית אי אפשר להשוות לשום מערכה קודמת. מערכת ההפעלה האוטומטית של המצביע החרדי מבוססת על תוכנת 'ועשית ככל אשר יורוך'. גם בימי המחלוקת של הליכה תלת-ראשית בשנת תשמ"ט, לא הייתה למצביע החרדי זכות בחירה אלא אך ורק חובת הצבעה. למצביע החסידי לא הייתה דילמה, גם לא לליטאי. אולי לבחור הישיבה הספרדי שהתחנך במוסדות ליטאיים היו אי-אלו הרהורי ספק, אבל בדרך כלל הם נפשטו מאחורי הפרגוד למראה הפתק שס ודיוקנו של האב הרוחני הגדול, מרן הגר"ע יוסף.

במערכת הבחירות הנוכחית, מערכת ההפעלה החרדית מצויה תחת מתקפת סייבר משולבת, גם אם לא מתואמת. מהעבר האחד, נותנת סיעת בני תורה לגיטימציה תקדימית להימנעות מהצבעה, גם בקרב קהלים שהיו אמונים על חובת ההשתתפות בבחירות במשך כל השנים. 'מצוות עשה', הפכה עבורם ל'לא תעשה'.

ההשקפה שהיתה עד כה נחלתם של חוגי הקנאים, תאומץ כנראה על ידי הפלג הירושלמי עד לרגע האמת. מי שמטיל בכך ספק, מוזמן לקרוא את המאמרים המקצינים בהפלס ולהיקלע לעימותים בצמתים כדי לחוש באווירה. הסיפור האמיתי אינו רק הסנקציות הפליליות, אלא התמיכות הכלכליות שמגיעות מחוגי הקנאים שמעבר לים. לא מדובר בהפקדת תעודות הזהות ביום הבחירות תמורת תשלום הוגן, אלא בהפקדות הרבה יותר משמעותיות. ברית הקנאים הזאת, חזקה בהרבה משיקולים של מנדט יותר או פחות ליהדות החרדית.

הקנאים הירושלמים החדשים הם הצרה הקטנה. מדובר בקהל סגור וידוע מראש, ששום קמפיין הסברה לא ישכנע אותו לשלשל את האות ג'. האלטרנטיבה האמיתית למצביע החרדי המתלבט מגיעה דווקא מכיוונו של אלי ישי וברית הקנאים הימניים שלצידו. למעט גפני וליצמן, נמנעו גם השבוע שאר חברי הכנסת של יהדות התורה מלתקוף חזיתית את אלי ישי. הם רואים אותו עולה בסקרים, וכל אחד משיקוליו מתחיל לחשב מה יניב לו שיתוף הפעולה עם האיש ביום שאחרי.

אלי ישי לא מאיים רק על המצביעים הפוטנציאליים של ש"ס. על יהדות התורה הוא מאיים לא פחות ואולי אף יותר. בשבוע שעבר חזיתי בעיניי בציבור גדול של חובשי כובעים וחליפות, משתתף בערב בחירות של אלי ישי באלעד. מבין הנוכחים היו ספרדים רבים אך גם אשכנזים. חלקם מצביעים בטוחים אך רובם מתלבטים.

אלו לא רק החב"דניקים, הברסלבער'ס ודומיהם, אלא כל מי שחש עצמו, ולא מהיום, חבר בברית המאוכזבים. במשך שנים, אלפים רבים של מצביעי יהדות התורה, בעיקר מגזרת החרדים העובדים, חרקו שיניים, סתמו אף ושלשלו ג' לקלפי, מכוח הוראותיה של מערכת ההפעלה הישנה ומחמת רגש האחריות והחשש מקולות חרדים שילכו לאיבוד.

באחת ממערכות הבחירות הייתה תופעה חד-פעמית שנקראה בשעתו 'תלם אמונה' אבל התקופה הייתה אחרת. גם העובדה שהמפלגה ההיא של הרב עזרן ז"ל לא עברה באף סקר את אחוז החסימה לא מיצבה אותה כמתחרה רצינית. הפעם זה שונה. בכל הסקרים שהתפרסמו מיום הגשת הרשימות והחבירה למרזל, עובר אלי ישי את אחוז החסימה. חציית הרף הזה, היא מכפיל כוח שכן החשש הגדול של מתלבט חרדי אנטי ממסדי הוא מכך שקולו ילך לאיבוד וייבלע בחור השחור של באדר-עופר. הנתון הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של ראשי מטות הבחירות, לא רק בהר חוצבים בירושלים (ש"ס) אלא גם בפינסקר בפתח תקווה (יהדות התורה).

ישי מייצר למצביע החרדי אלטרנטיבה אנטי ממסדית בתמיכה תורנית של רבנים כמו הגאון הרב מאיר מאזוז, הגאון הרב יורם אברג'ל (טרי-טרי) ועוד כמה דמויות רבניות. אומנם אין לו מזרח גדול במיוחד אך גם מה שיש הוא די והותר כדי לא להפוך את ההצבעה להרמת יד נגד דעת תורה. החבירה לימין הקיצוני, הייתה אמורה לפגוע בפוטנציאל החרדי של ישי, אך בפועל, מי שמסתובב בשטח ומשוחח עם האנשים יודע ומרגיש שזה לא קורה.

בשעתו, כאשר רק דובר על חבירה של ישי לימין הקיצוני פורסמו באכסניה זו הדברים שאמר אריאל אטיאס על אלי ישי: "יש בו ניצוץ של כהניזם". הבה נודה על האמת. הניצוץ הזה של שנאת ערבים, קיים כמעט בכל חרדי שני. בקרב רבים מהמצביעים החרדים, השילוב בין ישי למרזל לא מעורר חלחלה. וכי מה כבר יקרה אם ברוך הגבר מרזל יפרוק את זעמו על זועבי? אדרבה, שיהיה קצת פריילא'ך.

קול קורא במדבר
בשעה שבכירי יהדות התיישבו לפוטו-אופ במשרדי המטה בפתח-תקווה, נכנס ח"כ אלי ישי לשיחה ארוכה במעונו של האדמו"ר מקרלין. השאלה שעלתה לאחר הפגישה היא האם מדובר בביקור שגרתי ואקראי או בפגישה מתכוננת מראש.

אז הנה לכם התשובה: אחד מח"כי יהדות התורה ידע על הפגישה המתוכננת לפני שהתקיימה, ולמרות שניסה, לא הצליח למנוע את קיומה. סיבת הפגישה, כפי שנלחשה לאוזניו נקשרה גם לעניין אישי של נציג החסידות במודיעין עילית, טוביה פריינד, שבהיפוך מהסיפור התנ"כי הלך לחפש מלוכה - טוב, לא ממש מלוכה. בסך הכל סגנות ראש עיר - ולא מצא אפילו אתונות, באדיבות דגל התורה.

ראש עיריית מודיעין עילית, יעקב גוטרמן, היה ראש העיר היחיד מיהדות התורה שלא נכח בטקס פתיחת המטה אך בעטיו של אותו ביקור חופף בקרלין, שמו נלחש מפה לאוזן. במה שהפך למסורת פרסמה השבוע דוברות מודיעין עילית כי גוטרמן קיבל גם השנה את פרס הניהול התקין משר הפנים. ביהדות התורה המפרגנת בדקו באתר משרד הפנים ומצאו שבכלל לא מדובר ב'פרס ניהול תקין', אלא בתעודה המעידה על השתפרות כלכלית שגם היא, לדברי החברים המפרגנים, ניתנה לאחר בקשות ותחנונים ששוגרו ללשכת שר הפנים ארדן. כדי למנוע משברים דומים בעתיד מסתמן כי בהסכם הקואליציוני הקרוב יוכלל סעיף מיוחד האוסר על שר הפנים העתידי להמשיך ולהעניק אותות לגוטרמן, ויהי מה.

כשמדובר באישיות משכמה ומעלה כמו האדמו"ר מקרלין, מיותר להתייחס לפגישה מעין זו, שבוודאות יש בה אמירה, כאל חיסול חשבונות מקומי גרידא. גם אם אין כאן הוראה ברורה, יש פה קריצה שמוסיפה בלבול על חוסר הארגון. הפגישות הללו, הופכות את מפלגת יחד לכתובת לגיטימית – לפחות להתלבטות, עבור המצביעים החרדים-ימניים, וכאלה לא חסרים.

"אנחנו המפלגה היחידה שלא זגזגה, וזה בא לידי ביטוי גם בתמיכת קהלים חילוניים", סיפר גפני למשתתפי טקס פתיחת המטה.

שאלתי אותו, אפרופו זגזוג, האם כבר החליט במי לתמוך - בבוז'י או בביבי?

גפני העדיף להתמקד בענייני השעה וביקש גם מהתקשורת החרדית לגלות אחריות ולהתגייס למשימה. להתייצב בלשכת הגיוס חייבים כידוע, השאלה לאיזו חטיבה מתגייסים: לדגל או לאגודה, לישי או לש"ס.

מי שהשיב במקומו של גפני היה מאיר פרוש שישב לצידו ותיאר את כאבם הגדול של האדמו"רים למשמע הגזירות. אלי ישי לדוגמה, היה יכול להעיד על כך מכלי ראשון תוך כדי דיבור.

פרוש שמר על ממלכתיות למרות שיש לו בטן מלאה על סאגת התמיכה בבוז'י-ביבי שמנעה ברגע האחרון את החתמת רבני חב"ד על קול קורא לתמיכה ביהדות התורה - בדומה לבחירות הקודמות. גם רבני חב"ד שתמכו מסורתית ביהדות התורה הבינו כי בסיטואציה שנוצרה, ה'קול קורא' שלהם יהפוך לקול קורא במדבר.

למה אתה עושה את זה לחברך יעקב אשר, שאלתי את גפני אחרי שהחברים התפזרו לדרכם. הרי כל קריצה לכיוונו של בוז'י מבריחה את המצביעים הימניים לעברו של אלי ישי ומסכנת את המנדט השביעי.

"אמרתי גם שהרב שך מעולם לא נתן לנו ללכת עם השמאל", השיב גפני, "אבל ללכת ולתת לביבי מתנת חינם ולהכריז מראש שנתמוך בו אחרי מה שעשה לנו קדנציה שלמה? וכי כבר הספקנו לשכוח את כל מה שנתניהו עולל לנו בקדנציה האחרונה?

"מעבר לכך, יש גם שיקול טקטי. הרי כל אמירה חד-משמעית שלנו בשאלת התמיכה בראש הממשלה, תהפוך את היהדות החרדית ללב העניין במערכת הבחירות. כל אחד מבין איזו אש תקשורתית נחטוף אם נכריז כבר מעכשיו על תמיכה ברורה בנתניהו. הייתי חייב לערפל, ומי שלא מחפש תירוצים, מבין בדיוק מה אמרתי".

ביבי-פון
גפני מדבר לעניין וכל מי שמנסה להטיל דופי בהתגייסותו למערכה מוזמן לסיורי השטח וחוגי הפעילים שהוא עורך מדי ערב בכל ערי ישראל. השאלה היא מדוע אין קו הסברה ברור שיעביר מסר אחיד לציבור המצביעים. אז נכון שיהדות התורה מורכבת מפסיפס של בעלי דעה, אבל אם מרזל וישי יכולים לדור בכפיפה אחת ולא להכיש זה את זה עד לבחירות, גם החברים ביהדות התורה מסוגלים.

זה נכון בעיקר אחרי קדנציה קצרה שבמהלכה הוכיחה יהדות התורה - בלי טיפת ציניות - כי כוחה באחדותה. שיתוף הפעולה בין החברים בוועדות הכנסת השונות - ובמרכזן ועדת הכספים, הפך את חברי הכנסת של יהדות התורה לסמל ודוגמה לאופוזיציה לוחמת אפקטיבית. לשבחם של ח"כי יהדות התורה ייאמר שהם ממשיכים לעסוק בצרכי ציבור גם בעיצומה של מערכת הבחירות. יעקב אשר לדוגמה, נפגש רק בימים האחרונים עם מנכ"לית משרד החינוך וצמרת המשרד. שני הצדדים מדווחים על תוצרים חיוביים, אך בעניין הזה (בניגוד לסוגיית ההסברה), רצוי לשמור על שקט מוחלט בגזרה.

אם החברים מיהדות התורה הצליחו להדחיק יצרים קמאיים ולשתף פעולה כדי להפיל את הממשלה הרעה, אין שום סיבה שלא יחזיקו מעמד עוד חודש כדי להשיג בקלפי תוצאה יותר טובה. יום אחרי הבחירות, יישאר מספיק זמן לריב על הכופתאות.

נכון לעכשיו, בכל הסוגיות המהותיות שעומדות על הפרק אין קו אחיד. על סוגיית התמיכה בראש-הממשלה הבא כבר דיברנו די, אך נושאים נוספים לא חסרים. קחו למשל את סוגיית אלי ישי: האם לתקוף אותו חזיתית כפי שעשו גפני וליצמן או לעטוף אותו במילים רכות כפי שעשו השאר? ומה עם החרדים העובדים? האם להרים קמפיין למען הכללת נציג מטעמם ברשימה, או להוציא את המונח מהלקסיקון.

אפילו בסוגיית הגיוס אפשר להתבלבל לרגע. יאיר לפיד מתחזק והסקרים מלמדים שהוא חב זאת לקמפיין שמנהלת עבורו חבורת המשתוללים בצמתים ובכבישים. מצד שני, יהדות התורה עצמה, החליטה להתמקד בסוגיית הגיוס במלוא העוצמה. גפני הכריז על כך רשמית בהשקת הקמפיין ומוזס (לא נוני. מנחם לייזר) הוסיף נופך של דחיפות: "זה עומד לפתחנו בקדנציה הקרובה. ב-2017, בעוד פחות משנתיים יגיע מועד החלת הסנקציות הפליליות. לא נוכל לתמוך בממשלה שלא תשנה את החוק".

יהדות התורה שמה אם כן את שינוי חוק הגיוס בראש רשימת היעדים. כששאלתי את גפני, האם בכך לא ירימו את תרומתם לקמפיין לפיד הוא השיב בעוקצנות המכוונת כלפי ישי: "אז מה? נתעלם מהכל ונתמקד רק בארץ ישראל? לא נתעלם מגזירת הגיוס שהיא בנפשנו ותשפיע גם על ישיבתנו בקואליציה ועל תמיכתנו בראש הממשלה הבא".

נתניהו שומע את הקולות שמגיעים גם מש"ס. "הסרת הסנקציות הפליליות תהיה תנאי לכניסתנו לממשלה", מצהיר יו"ר ש"ס אריה דרעי. ביבי שוחח בתקופה האחרונה עם דרעי, גפני וח"כים חרדים נוספים ובעקבות כך הוא יוצא ואומר את דברו לאומה החרדית. "בקדנציה הבאה אבטל את הסנקציות הפליליות", מבטיח נתניהו.

ביבי היה שמח לבטל באותה נשימה גם את החשדות הפליליים של מבקר המדינה. אך לא החשדות הפליליים של המבקר נגדו הן שהגבירו את הרגישות של נתניהו לסנקציות הפליליות, אלא ההבנה כי החרדים אינם מונחים אוטומטית בכיסו. נתניהו הסביר לחברים החרדים שהוא מעוניין שתמיכתם בו תהיה ברורה כבר מעתה, כדי לקבע בתודעה הציבורית את מעמדו כראש-הממשלה הבא.

מסרים משנות השישים
הסנקציות הפליליות הן לב העניין ההצהרתי. מעשית, חשובה לא פחות, ואולי אף יותר, קביעת היעדים, שכפופה לשינויים ונתונה להכרעת ממשלת ישראל. "ספק אם ביטול הסנקציות הפליליות יעבור את מבחן בג"ץ", העריך בשעתו ח"כ יענק'ל ליצמן. היעד האמיתי הוא שינוי היעדים.

"חשוב לדבר על הגיוס ולא להרפות", מוסיף גפני, "אבל צריך לפעול בשום שכל. להיזהר שלא לשחק לידיים של לפיד ולהימנע מהבערת מערכת בחירות אנטי-חרדית". אז יש משנה סדורה גם בסוגיה הזאת, אבל אם צריך לשאול את גפני כדי לקבל תשובה ברורה, אין הוכחה גדולה מזאת להיעדר קמפיין וקו הסברה.

"כבר 63 שנים בשליחות גדולי ישראל", קרא השלט מאחורי גבם של חברי הכנסת. את הסלוגן הזה ניסח כנראה איש יחסי ציבור ששלף מהבוידעם דף מסרים משנות השישים ואינו מבין את הצרכים העדכניים.

לא בכדי נמנעו טובי המסבירנים של יהדות התורה, ירח טוקר וקובי איזק לדוגמה, מלהופיע לטקס הפתיחה. כלפי חוץ הם שומרים על הממלכתיות התנועתית אך מאחורי הקלעים הם דרשו לקבל כלים הסברתיים שיאפשרו להם לתת פייט בקרב הלא פשוט על לב המצביע החרדי. עד לרגע זה, הכלים הללו אינם מצויים בארסנל של יהדות התורה.

אין שום היגיון לאבד את המנדט השביעי דווקא אחרי קדנציה של עשייה ופעלתנות יוצאות מן הכלל, במינימום חיכוכים פנים-סיעתיים. מישהו ביהדות התורה צריך להפנים ולהבין שהסקרים המשכרים - משקרים. מערכת ההפעלה החרדית שהניעה את המצביעים לקלפי מצויה תחת מתקפת סייבר חמורה. ממשנתו של הגר"ח מבריסק מקובלנו, שחסרון בהסברה הוא חסרון בהבנה.

הטור מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!