בדרך לחדלות פירעון: ביהמ"ש דחה את בקשת "בסדנו"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת קבוצת "בסדנו" לעיכוב הליכים נגד שתי החברות שתחת הקבוצה, לאחר שנקלעו לחובות בסך של 45 מיליון שקלים. המשמעות של ההחלטה היא שהדרך פתוחה בפני הקבוצה או נושיה לפתוח בהליך של חדלות פירעון, במסגרתו ממונה נאמן המשתלט על ניהול החברה.

במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים, טענה החברה, כי צירוף של נסיבות הביאו להרעה תזרימית במצבה של קבוצת בסדנו ולקשיי נזילות. בין השאר מצוין בבקשה כי באוקטובר 2022 פתחה רשות ני"ע בחקירה גלויה בנוגע להתנהלות קבוצת בסדנו ובעל השליטה אליעזר גרוס, בכל הנוגע לגיוס כספים שמבצעת הקבוצה ממשקיעים בישראל ובנוגע לשימוש שהיא עושה בכספים אלו. בבקשה נטען כי הקבוצה מאמינה כי החקירה תסתיים ללא הגשת כתב אישום. החשדות המרכזיים שעמדו בבסיס פתיחת החקירה של הקבוצה היו גיוס כספים שלא בהתאם לדיני ני"ע. אולם, בבקשה נטען כי החשדות שהועלו לא ייחסו לקבוצת בסדנו או לבעליה עבירה של גניבה.

השופטת יעקבי קבעה בהחלטה לדחות את עיכוב ההליכים, כי החברות "לא הציגו בסיס עובדתי מספק לטענתן לפיה לחברות קיימים נכסים שונים שמימוש חלקם באופן מושכל ובעיתוי הנכון יביאו למצב שבו צפוי להיוותר עודף מהותי של נכסים על התחייבויות או לפרק הזמן הדרוש לה לצורך מימוש הנכסים באופן זה".

עוד כתבה השופטת: "אמנם, ממצאי החקירה הועברו לבחינת הפרקליטות וטרם התקבלה החלטה בעניין הגשת כתבי אישום ואכן, כטענת המבקשות, קיימת אפשרות כי "גם החקירה דנן תסתיים ללא הגשת כתב אישום כלשהו, או למצער בהסדר פחות בהרבה ברף המנהלי או הפלילי הנמוך", אלא שהשאלה שעומדת בפני בית המשפט איננה אם החשדות כנגד המבקשות הן ברף הפלילי, ודי בקיומו של חשש ממשי כי הן פועלות במטרה להונות את נושיהן. אני סבורה כי העברת ממצאי החקירה לפרקליטות לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה, מבססת קיומו של חשש כאמור".

כזכור, בחודש מאי סיימה רשות ניירות ערך את החקירה בעניינה של קבוצת בסדנו ותיק הועבר לפרקליטות. הקבוצה חשודה בביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, זאת במהלך התקופה שבין השנים 2019-2022.

לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, קבוצת בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של למעלה ממאה מיליון ש"ח בתקופה הרלוונטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף. 

החשוד המרכזי בתיק, ברוך אליעזר גרוס, עומד בראש הקבוצה כבעלים, יו"ר, מנכ"ל, וכן בעל השליטה בחברת פרנסה ניהול בסד בע"מ, שתחתיה קיימות עשרות חברות ושותפויות שונות המגייסות כספים ממשקיעים. 

לפי החשד, הקבוצה התנהלה באמצעות מספר רב של חברות כאשר המידע שהוצג למשקיעים הוא כי כל חברה נועדה לפעילות מסוימת ומובחנת. בפועל, החשד הוא כי בניגוד למה שנאמר למשקיעים, הקבוצה ניהלה את כלל הכספים שקיבלה מהמשקיעים כבריכה כספית אחת, שעה שכספי המשקיעים עורבבו בין חברות בקבוצה. כך, לפי החשד כספים שגויסו ממשקיעים לכאורה לטובת פעילות מסוימת שימשו בפועל לפעילויות אחרות ולטובת כלל הקבוצה ומשכך הלכה למעשה שימשו את כלל זרועותיה ובניגוד למה שהוצג למשקיעים. 

בנוסף על פי החשד, המודל הכלכלי של הקבוצה לא היה ישים ופעילות החברה היתה הפסדית ובוודאי שלא יכלה לשרת את התשואות הגבוהות שהובטחו למשקיעים. כתוצאה מכך החשד הוא כי כספי המשקיעים עצמם שימשו לתשלום התשואות שהובטחו למשקיעים או החזר חובות הקבוצה למשקיעים אלה. כן לפי החשד, בסיועם של  נושאי משרה בקבוצה, גרוס ניהל את מערך הקבוצה וכספי המשקיעים כאמור, תוך ניצול מבנים משפטיים המאפשרים גיוס משקיעים נוספים, כחלק מהפרדה מלאכותית בין הישויות המגייסות את הכספים, וללא מסירת מידע מלא וגלוי לציבור המשקיעים, באופן שנועד לעקוף את מגבלת החוק המעוגנת בסעיף 15 לחוק ני"ע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!