החל משנת 2021: הסיבות להתייקרות המתמשכת במחירי ביטוח הרכב בישראל

ועדת המשנה לעניין פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בתחום שוק ההון בראשות ח"כ יצחק פינדרוס, קיימה דיון בנושא מחירי הביטוח לרכבים, במרכזו עמדה ההתייקרות בשוק זה. 

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יצחק פינדרוס, ציין בפתח הדיון כי לבקשת ח"כ ינון אזולאי מתמקד הדיון בביטוח הרכב וכי הוועדה תעסוק במחירי הביטוח בענפים נוספים בהמשך. 

חברי הוועדה הציגו שאלות שונות לעניין בחינת התחרות בענף, ומדדים לבדיקתה, וציינו כי המחירים בביטוח החובה הינם כמעט ללא שוני בין החברות וגם בביטוח המקיף וצד ג' התחרות קטנה מאוד. 

נציגי מחלקות הביטוחים ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הציגו כי ישנן 14 חברות ביטוח מפוקחות בעולם ביטוחי הרכב, וכי מדובר בעולם תחרותי עד מאוד, כאשר ההנחות יכולות להגיע ל- 50% וכוללת מגוון מוצרים וביניהם הנחות בגין היקף נסועה, אופי נהיגה, שימוש במוסכי הסדר ועוד. כך הוצג כי התחרות מוזילה משמעותית את פרמיה הביטוח בביטוח המקיף, וכי התחרות בתוספת פעילות הרשות מונעת ייקור משמעותי. ברשות הסבירו עוד כי בביטוח החובה יש מגבלת הנחה, וכי הפיקוח על התעריף הוא שונה, והתשלום בגין תביעות בחובה לרוב גבוה יותר מהפרמיות.

מנגד ציינו חברי הכנסת כי יש דגמים שונים שהינם פופולאריים בקרב בציבור שהתייקרו בשיעורים של עשרות אחוזים, דבר המהווה נטל משמעותי כלפי הציבור, וכי לא ניכרת בכך כל תחרות. כן ציינו חברי הכנסת שגם אם הרווחיות של החברות ירדה בשנים בודדות, זה לאחר שנים ארוכות של רווחים וכי אין להשתית את כל העלויות על הציבור ממנו הרוויחו במשך שנים.

בהמשך לכך הציגו ברשות את שיעור דמי הביטוח בענפי הביטוח (ללא ביטוח חיים) ביחס לתוצר, בישראל ובמדינות OECD בשנת 2022, ולפיו ישראל במקום נמוך לעומת הנתון החציוני במדינות אלה. חברי הכנסת תקפו את ההשוואה לכלל מוצרי הביטוח, וציינו לא מובאת השוואה ספציפית לעניין ענף הרכב. ברשות השיבו כי הפוליסה בישראל רחבה משמעותית לעומת הפוליסות הנהוגות ביתר המדינות, ולכן לא ניתן לקיים השוואה כזו, אלא אם מוספים הרחבות שונות למוצרים בחו"ל.
 
במסגרת מגמת רווח והפסד של חברות הביטוח, הוצג כי רווחי החברות אינם גבוהים באופן יחסי וכי רבים מהם מבוססים על השקעות כספי הביטוח, וכי הרווח מהפוליסות עצמן קטן ולעיתים לא קיים ואף הפסדי, כך הוצג כי בשנת 2022 ענף הביטוח המקיף וצד ג' הפסיד 1.5 מיליארד ₪, וכי ענף ביטוח רכב החובה הפסיד כ-200-300 מיליון ₪. עוד הוצג כי רווחי החברות בשנת 2023 עמדו בביטוח המקיף וצד ג' על כ-100 מיליון ₪ ובביטוח החובה על כ-300 מיליון ₪, כאשר ברשות הסבירו כי אילולי השקעות הכספים של החברות ובמידה והחברות היו מתבססות על רווחים מפעילות ביטוחית בלבד בשנה זו, הרווח החיתומי בביטוח החובה היה עומד על הפסד של מיליארד ₪ במקום הרווח שנרשם. זאת כאשר הפרמיה בשנת 23 הורכבה מרכב חובה בגובה 5.8 מיליארד ₪, ומקיף וצד ג' בגובה 12.1 מיליארד ₪.

ברשות הציגו כי תעריף הפסדי עלול להביא חברות להפסיק לבטח נהגים צעירים או נהגים עם מספר תביעות, או לחלופין להביאן לחוסר יציבות, ומנגד הם לא רוצים להביא לתעריפים שהציבור לא יוכל לעמוד בהם.

במסגרת ענף ביטוחי החובה הוצגה עלייה במחירים החל משנת 2021, וזאת הוסברה בעליה בשכר הממוצע במשק, בעליה בעלויות הטיפול בנפגעי תאונות דרכים, בפסיקות בתי משפט תקדימיים במסגרת חוק הפלת"ד לצד עליה במדד המחירים לצרכן שהביאו לכך שסכומי הפיצויים בגין תאונות דרכים ששולמו היו גבוהים יותר. 

גם בקרב פרמיה ממוצעת בענף ביטוח רכב רכוש – מקיף וצד ג', הוצגה מגמה דומה של התייקרות מתמשכת החל משנת 21, והוצגו מספר סיבות לכך: הראשון הינו עלות התיקון כאשר הוצג כי קיים עיוות כאשר מחירי החלפים על בסיסם משולמת תביעת ביטוח מבוססים על מחירון היבואנים ולא לפי המחיר בפועל, וכי הרשות פועלת מול משרד התחבורה לשינוי הוראת לאופן הצגת מחיר החלפים בשומת רכב, וכי היא מעודדת הרשות מוצרים שמובילים לתיקון מוזל של הנזק לרכב. השני הינו הסיכוי לגניבה, כאשר הוצג כי בשנת 2023 המשך המגמה של עלייה בהיקף גניבת הרכבים בשיעור של כ-35%. השלישי הינו שווי הרכב, כאשר הוצג כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשווי הרכבים, חדשים ומשומשים, והדבר משתקף במחירון שעל בסיסו משולם הפיצוי וממנו נגזרת הפרמיה למבוטח. הרכיב הרביעי הוא הסיכוי לתאונה, כאשר הוצג כי הסיכוי לתאונה הינו מרכב התלוי בעיקרו באיכות הנהג אך סביר כי היא מושפעת מהגידול במספר הרכבים בכבישי ישראל.

בהמשך לכך הוצג כי בגין תשלומים לישוב תביעות ביטוח מקיף וצד ג' בשנת 2020 שולמו כ-5.78 מיליארד ₪, בשנת 21 כ-7.1 מיליארד ₪, בשנת 22 כ-9.1 מיליארד ₪ וסכום דומה בשנת 23.

במסגרת תשלומים עבור גניבות בשנת 2021 שולמו 347,748 מיליון ₪, ב-22 709,046 מיליון ₪ ובשנת 23 962,720 מיליון ₪.

במהלך הדיון ביקשו חברי הכנסת להבין האם קיימת נוסחה לפיה מחליטים ברשות לאפשר התייקרות של מחירי הביטוח על סמך ההתייקרויות והנתונים שהוצגו, והאם וכיצד משוכללים השקעות הרווח בשוק ההון של חברות הביטוח בתמהיל זה, אך ברשות לא הציגו תשובה ברורה לכך.

באיגוד חברות הביטוח הציגו כי עפ"י מחקר בלתי תלוי של אוניברסיטת ת"א שנעשה השנה התחרות בענף ביטוחי הרכב הינה "החלום של כל רגולטור" וכי נוסף על 14 חברות, ישנם גם סוכנים וחברות שיווק שמתחרים בניהם, והראיה לכך לעמדתם הינה הניוד המשמעותי בתחום. עוד הציגו באיגוד כי הם אינם מרווחים מפעילות הליבה של הביטוח, וכי החברות עומדות על עשור של הפסדים וכי הן רוצות להרוויח מפעילותן הישירה. עוד קראו למדינה לפעול מול תופעת גנבות הרכב המתרחבת, וציינו כי כל הרכיבים מתייקרים. 

באיגוד סוכני הביטוח טענו כי יש דגמי רכב שחברות הביטוח מסרבות לבטח, וכי לאחר מאמצים ישנם דגמים שמבוטחים רק לאחר שסכום הביטוח מוכפל פי כמה. כך ציינו כי אמנם ישנה תחרות איך היא רק בגדר איזו חברה העלתה פחות את המחירים, ומנגד התמונה היא של מחסור בתחרות, וקראו לזרז כניסה של חברות ביטוח נוספות לשוק תוך הקלה בבירוקרטיה, ומתן אפשרות למבטחים זרים להיכנס לשוק הישראלי. 

בתגובה ציינו ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כי הכניסה לשוק ביטוחי הרכב פתוחה לחברות שיעמדו בתנאים, כולל חברות זרות. 

במהלך הדיון הציג גם נציג מועדון האופנועים הישראלי כי ישנו כשל בביטוח הדו גלגלי, שעה שרק כ-50% מהרוכבים רוכשים ביטוח חובה בניגוד לחוק, נוכח עלויות שהם אינם יכולים לעמוד בהן, וכי מדובר בכשל של עשרות שנים, שאין לו פתרון מצד המדינה.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יצחק פינדרוס סיכם את הדיון "אני רוצה לקבל תשובות על השאלות שעלו פה, מהרשות ואיגוד חברות הביטוח. גם לעניין כניסת חברות מחו"ל, גם לעניין רכבים שמסרבים לבטח, אבקש תשובות בכתב ועל זה נתאם את המשך הדיונים. לא הוסבר לנו היחס בין הרכיבים השונים בקביעת תעריפי הביטוח מצד הרשות, תנו לנו את הנוסחה, ומה היחס בין הרווחים בשוק ההון אם זה ל-10 שנים או 5, מה היחס של החיתום מול ההשקעתי שאתם מתבססים על  התעריפים שנקבעים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!